השריפות פרצו ביום שלישי שעבר, ומאז הלהבות לא פסקו. התמונות מלוס אנג'לס מדברות בעד עצמן. במקום שבו עמדו בעבר בתי סלבריטאים וכוכבי קולנוע, יש היום בעיקר הריסות: מבנים הרוסים, עצים שרופים, ואחוזות בודדות שנותרו חשופות מכל עבר. המראה הזה לא רק מחזק את תחושת החורבן, אלא גם מציין את הנזק העוצר נשימה שנגרם לנוף ולמורשת האזור. חקירה ראשונית חושפת כשלים חמורים בתשתיות החירום, במיוחד בהיעדר מים בברזי הכיבוי. מושל קליפורניה, גווין ניוסום, הורה על חקירה עצמאית במטרה להבין את סיבות הכישלון ולמצוא דרכים לשיפור המענה בעתיד. בנוסף, השיח הציבורי לא עוסק רק בעובדות, אלא גם בהצהרות והאשמות, רבות מהן מונעות מתוך אינטרסים פוליטיים. ביחד עם עידו דמבין, בעל הבלוג "מר דמבין הולך לוושינגטון", ננסה לעשות סדר בבלבול ולברר מה נכון ומה לא נכון. מה הביא לשריפות הענק? מדוע לא היו מים בברזי הכיבוי? איך היריבות בין טראמפ למושל קליפורניה ניוסאם משתרבבת לארוע? וגם, נעסוק בהשפעה של השריפות על חברות הביטוח – האם הן יעמדו בעומס הדרישות מצד המבוטחים? // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: עדן דוידוב וגיא סאלם

מה קורה לנכסים הדיגיטליים שלנו לאחר המוות? בעידן בו חלק ניכר מחיינו מתנהלים ברשת, השאלה הזו הופכת קריטית יותר מתמיד. מחשבונות ברשתות חברתיות ועד ארנקי קריפטו - כולם מהווים חלק מהעיזבון הדיגיטלי שנשאר אחרינו. אבל בעוד שירושת נכסים פיזיים מוסדרת היטב בחוקים ובתקנות, העולם הדיגיטלי מציב אתגרים חדשים. המורכבות גדולה עוד יותר כשמדובר בתכנים פרטיים, שיחות אישיות, או נכסים דיגיטליים בעלי ערך כלכלי. ובישראל, בניגוד למדינות אחרות, עדיין אין חקיקה מסודרת בנושא. יחד עם רפאל קאהאן, כתב טכנולוגיה בידיעות אחרונות ו-ynet, שאלנו מהם האתגרים העומדים בפני משפחות המנסות לגשת לחשבונות של יקיריהן לאחר המוות, הסברנו את ההבדלים בין הפלטפורמות השונות – רשתות חברתיות, חשבונות דוא"ל, שירותי ענן ואפילו אפליקציות היכרויות וגם, טיפים חשובים כיצד להיערך מראש לניהול העיזבון הדיגיטלי שלנו.  // מגיש: רועי כ"ץ // תחקיר, הפקה ועריכה: עדן דוידוב וגיא סאלם

מחלוקות בין שר הביטחון לרמטכ"ל אינן דבר חדש, והיו קיימות כבר מקום המדינה. לרוב חילוקי הדעות נשארים מאחורי דלתיים סגורות, אך במקרה של המשבר בין שר הביטחון ח"כ ישראל כ"ץ לרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי - הכל מתוקשר ופומבי. מצד אחד שר הביטחון מבקר את חוסר שיתוף הפעולה של צה"ל עם חקירת מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן ומקפיא את המינויים למטה הכללי בדרגת תא"ל ומעלה. מצד שני, הרמטכ"ל מעכב את העברת חוק הגיוס שחשוב לקואוליציה, באמירה שהצבא יכול לקלוט כמה חרדים שיבואו להתגייס החל מ-2026. נוסיף לסיפור הזה את אירוע פרישתו מהתפקיד של סגן הרמטכ"ל אמיר ברעם ונראה שהמשבר סביב הלוי רק מחריף. יחד עם רון בן ישי, הפרשן הצבאי של ynet וידיעות אחרונות, בדקנו מה הן הסיבות האמיתיות למשבר, מה הוא התזמון הנכון עבור הרמטכ"ל להתפטר ומי הכי מתאים להחליפו.   // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב  

כמעט שנתיים לאחר ששר המשפטים, ח"כ יריב לוין, חשף את "הרפורמה המשפטית", המהפכה המשפטית שבה לכותרות בעקבות המתווה חדש שמציע לוין בתמיכתו של שר החוץ, ח"כ גדעון סער. מתווה שמגיע על רקע הצו של בית המשפט העליון, המורה לוין לבחור נשיא לעליון עד 16 לחודש. לוין יכבד את הצו ויכנס את הוועדה לבחירת שופטים - אבל יעשה זאת תוך שהוא מביע מחאה חריפה. המתווה מתמקד בשינויים מהותיים בוועדה לבחירת שופטי העליון, וכולל דרישה לרוב של 5 מתוך 9, עם הסכמה של נציג קואליציה ונציג אופוזיציה. לוין וסער טוענים כי המתווה הוגן וימנע מצב שבו צד אחד יוכל לכפות את עמדתו, אך עדיין נתון לשאלות רבות. ראש המחנה הממלכתי ח"כ בני גנץ הציב תנאים לקידום המתווה, בהם עצירת "המהלכים לשינוי משטרי" והורדת הצעה להדחת היועץ המשפטי לממשלה. במקביל, המתווה מציע גם שינוי משמעותי בהליך חקיקת חוקים, עם הצעה להגביל את יכולת בית המשפט העליון לבטל חוקים, בעוד הכנסת תוגבל גם היא בחקיקת חוקי יסוד. שינוי נוסף במתווה הוא הצעת מינוי שני עורכי דין לוועדה לבחירת שופטים, אחד מהם ימונה על ידי הקואליציה והשני על ידי האופוזיציה. לוין הסביר כי הוא "ריכך" את המתווה משום שלדבריו אין לו רוב בכנסת, והוא צפוי להיכנס לתוקף רק לאחר הבחירות הבאות. יחד עם כתבת המשפט של ynet וידיעות אחרונות, טובה צימוקי, צללנו אל מאחורי הקלעים של המתווה, האינטרסים של סער שמנסה לצבור כוח ותמיכה בתוך הליכוד והמשמעויות של כינוס הוועדה לבחירת השופטים במתכונת המוצעת. // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: עדן דוידוב וגיא סאלם

שלושה חודשים לאחר מבצע "רבות הדרכים" חשף צה"ל את אחד המבצעים המורכבים בתולדותיו: כוח של 100 לוחמי שלדג חדר בליל 8 בספטמבר למפעל טילים תת-קרקעי איראני בסוריה. המפעל, שהוסתר בעומק של 120 מטרים ותוכנן לייצר מאות טילים מדויקים לחיזבאללה מדי שנה, הושמד תוך 18 דקות בלבד. החשיפה הזו מצטרפת לשורת מבצעים נוספים שעליהם לקחה ישראל אחריות לאחרונה, בהם מבצע "הביפרים", שפגע בתשתיות חיזבאללה, ולקיחת האחריות על חיסולים ממוקדים, כמו זה של איסמעיל הנייה בטהרן. בניגוד לעבר, שבו פעולות כאלה נותרו בעמימות, ישראל בוחרת כעת לפרסם את הצלחותיה המבצעיות. ההחלטה לחשוף מבצעים מעוררת שאלות רבות ביחד עם דובר צה״ל לשעבר תא״ל רונן מנליס, ניסינו להבין ולנתח את האירועים האחרונים. האם מדובר במהלך שמחזק את ההרתעה מול האויב או בצעד שעלול לגרום להסלמה? על מה ישראל צריכה לקחת אחריות ועל מה לא? ואילו אירועים רונן מנליס בתפקידו כדובר צה"ל מצא את עצמו בלבטים אם לפרסם או לא? // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: עדן דוידוב וגיא סאלם

תאילנד, ברזיל, צ׳ילה והרשימה עוד ארוכה. מתחילת המלחמה, התרחשו 12 מקרים של רדיפה משפטית של חיילי צה"ל בחו"ל. בימים האחרונים הקצב גדל, והוביל אפילו למילוט דרמטי של אחד הלוחמים מברזיל לאחר שנדרש לחקירה בגין "פשעי מלחמה". ארגונים כמו קרן הינד רג׳אב, שהוקמו בעקבות ה-7 באוקטובר במטרה לפעול נגד חיילי צה"ל, מובילים את הממשלה לנקוט צעדים מיוחדים כדי לשמור על הלוחמים הנופשים. יחד עם ד"ר עו"ד גל לברטוב, לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, ניסינו להבין איך הגענו למצב בו המדינות לוקחות אחריות חקירה של לוחמי צה"ל לידיים שלהם, למה מערכת המשפט בישראל איבדה את אמון העולם וממה החיילים, הלוחמים והמילואימניקים שלנו צריכים להיזהר ולחשוש בחו"ל.   // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב  

מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה בשנת 2011, טורקיה בהנהגת הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן ביססה את מעמדה כשחקנית מרכזית בזירה האזורית. בתחילת הדרך, תמכה טורקיה במשטרו של בשאר אל-אסד, אך לאחר שהאחרון דחה את עצותיו של ארדואן וסירב לשתף פעולה, העבירה טורקיה את תמיכתה לאופוזיציה ולקבוצות המורדים השונות. כעת, עם קריסת המשטר העלוואי והמעבר לשליטה של אחמד א-שרע (המכונה אל-ג'ולאני), נראה כי ארדואן מכוון גבוה מתמיד.באמצעות הסכמים ופעולות בשטח, טורקיה מנסה להחליף את רוסיה ואיראן כבעלות החסות המרכזיות בסוריה ולבסס את עצמה כמעצמה אזורית, כאשר ארדואן עצמו חולם לממש את תפקיד הסולטן של האימפריה העות׳מאנית החדשה.  תוכניותיו של ארדואן כוללות שליטה בצבא הסורי, הקמת בסיסים טורקיים בנמלים אסטרטגיים בסוריה, ושיקום יכולות צבאיות שהושמדו על ידי ישראל בתקופה האחרונה. שאיפות אלו אינן פועלות בחלל ריק – הן נשענות על אינטרסים אסטרטגיים רחבים יותר, ובראשם הסיפור הכורדי, שנמצא במוקד האינטרסים של טורקיה. ביחד עם ד"ר אלי כרמון חוקר בכיר במכון למדיניות נגד טרור, אוניברסיטת רייכמן, ניסינו להבין מה רוצה ארדואן ולמה הכל חוזר לסיפור הכורדי, שנמצא במוקד האינטרסים הטורקיים ומשפיע גם על ישראל. האם טורקיה תהפוך לאיראן החדשה? עד כמה מסוכן ארדואן לישראל? ומי המדינה שמממנת את השאיפות של הסולטן? // מגישה: שרון כידון // תחקיר, עריכה והפקה: עדן דוידוב וגיא סאלם

כמעט חודש אחרי נפילת משטר אסד, משפחתו של באשר אל-אסד נמצאת רחוקה מאדמתה, חלשה ומפורקת. הרודן הסורי מוחבא במוסקבה, אשתו אסמה גוססת ואחיו מאהר, שהיה דמות מרכזית בעסקי ייצור סם הקפטגון, נעלם. הרבה מבכירי הממשל הקודם נרדפים על ידי אנשיו של אל-ג'ולאני והאינטרפול. חלקם נמלטו מסוריה בדרכונים מזויפים ונכנסו ללבנון. בינתיים, המנהיג החדש, אל-ג'ולאני, או בשמו החדש אחמד א-שרע, ממשיך להוביל מהלכים מתונים. הממשלה החדשה בדמשק צפויה לכהן רק עד מארס 2025, ובחירות בעוד 4 שנים. מחד הוא ממנה חברי ארגון טרור לשעבר לתפקידי מפתח זמניים ומאידך גם שתי נשים, לתפקיד נגידת הבנק המרכזי ולתפקיד האחראית לענייני נשים בסוריה. בנוסף בימים הקרובים צפויה להתכנס בסוריה ועידת "וועידת הדיאלוג הלאומי", בהשתתפות גורמים שונים, שתדון על עתיד המדינה - ותגבש ממשלה וחוקה חדשה. יחד עם סמדר פרי, פרשנית ynet וידיעות אחרונות לעולם הערבי, צללנו לרכילות מאחורי משפחת אסד שירדה מגדולתה, לאינטרסים של ארדואן, ישראל איראן ושאר מדינות ערב וניסינו להבין מה הכוונות האמיתיות של אל-ג'ולאני. // מגישה: שרון כידון // תחקיר, עריכה והפקה: עדן דוידוב וגיא סאלם

נשיא ארצות הברית ה-39, ג׳ימי קרטר, נפטר בסוף החודש בגיל 100. מי שהביא לחתימה את הסכם השלום הראשון והחשוב ביותר של ישראל מול מצרים ב-1977, הפך מאוחר יותר לאחד המבקרים הגדולים של ישראל בנושא הפלסטיני, שכבר אז עמד על הפרק בהסכמי קמפ דיוויד. יחד עם שמעון שיפר, הפרשן המדיני ובעל הטור ב-ynet וידיעות אחרונות, חזרנו לסיפורים מאחורי הקלעים והמהלכים שהוביל הנשיא לשעבר בדרך לחתימה על ההסכם ההיסטורי, למדיניות העקשנית שלו בנושא זכויות הפלסטינים בגדה וגם: הדימיון בין פועלו למען השלום וישראל לבין הבטחותיו של הנשיא החדש שחוזר לכהונה שנייה, דונלד טראמפ. // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

מעל 450 ימים בשבי חמאס, והעסקה לשחרור החטופים נמצאת בעיצומם של מגעים אינטנסיביים, כאשר מרבית מרכיבי העסקה כמעט סגורים. עם זאת, חמאס ממשיך בסירובו להעביר רשימה מלאה של החטופים החיים, דבר שמעמיד את כל המשא ומתן בסימן שאלה.  המגעים, שמלווים בלחץ ציבורי ופוליטי, מעוררים דילמות כבדות. כמו בעסקת שליט, שהייתה מלווה בשאלות על שחרור מחבלים, גם כעת עולה השאלה האם שחרור אסירים מסוכנים, ובמיוחד רוצחים, הוא הצעד הנכון. הדילמות המרכזיות שמעסיקות את מקבלי ההחלטות נוגעות לשאלות כמו: מי מהחטופים צריך להיות ראשון בתור לשוב הביתה – נשים, מבוגרים, או חטופים במצב בריאותי קריטי? כיצד ניתן להבטיח שמחבלים ששוחררו לא יחזרו לפגוע בישראל? והאם לשחרר במסגרת העסקה גם סמלי טרור? ביחד עם עם ירון בלום, מתאם השבויים והנעדרים ובכיר בשירות הבטחון הכללי לשעבר, ניסינו להבין איך ניתן להתמודד עם הדילמות המוסריות והאסטרטגיות שמלווים כל צעד במו"מ? מה התפקיד המפתיע שטורקיה לוקחת בעסקת החטופים? וכמה רוצחים, באמת שוחררו בעיסקת שליט?  // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: עדן דוידוב וגיא סאלם

הממשלה אישרה להאריך את הסיוע למפוני הצפון ועוטף עזה עד סוף פברואר בעלות של 1.3 מיליארד שקלים. מתוך הסכום, 250 מיליון יוקצו לשיקום שירותי החינוך, הרווחה והתמיכה הנפשית במקומות בהם התושבים החלו לשוב לבתיהם. השר זאב אלקין הממונה על שיקום הצפון, ציין כי מדובר במשימה היסטורית לשקם את הצפון והדרום, שהם חלק מהותי מעתיד מדינת ישראל. הוא הדגיש כי השיקום לא מוגבל להחזרת המצב לקדמותו, אלא דורש גם צמיחה משמעותית בתשתיות, חינוך ובריאות.יחד עם יאיר קראוס, כתב הצפון של ynet וידיעות אחרונות, ניסינו להבין מה המצב ביישובים בצפון, מה הדאגות העיקריות של המפונים שעתידים לחזור בקרוב, וגם, האם כניסתו של השר זאב אלקין לתפקיד מסמנת צעד בכיוון הנכון לקראת שיקום? // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

שנת 2025 תיפתח בסימן עליות מחירים כמעט בכל תחומי החיים. עליות במע"מ, ארנונה, חשמל, מים, ביטוח לאומי, מס הכנסה, דיור, תחבורה ומעל הכל אינפלציה של 3-4%.  על פי מדד ה-OECD מדינת ישראל יקרה ב-38% ממדינות אחרות. לשוק הריכוזי שלנו שחסר רגולציה מספקת צריך להוסיף את הוצאות המלחמה שמביאות את ממשלת ישראל לנקוט בצעדים שלא נראו מאז תוכנית הייצוב ב-1985. יחד עם גד ליאור, הפרשן הכלכלי של ynet וידיעות אחרונות, נכנסנו מאחורי הקלעים של עליות המחירים, הצעדים של משרד האוצר ובנק ישראל והמשמעות הכלכלית של אחוזי ההתייקרות בתחומים השונים. וגם: האם הממשלה צריכה להעמיד לדין חברות שמעלות מחירים בצורה בלתי סבירה? // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

254 פיגועי טרור אירעו ביהודה ושומרון בשנת 2024 – פחות משליש מהמספר שתועד ב-2023. צה"ל והשב"כ פועלים במגוון דרכים על מנת להרחיק את סכנות הטרור מהיישובים ומצירי התנועה, תוך הפקת לקחים מאירועי ה-7 באוקטובר. בין היתר, נעשה שימוש בכלים שלא הופעלו בעבר ביהודה ושומרון, כגון סיכולים ממוקדים מהאוויר, מבצעי עומק דוגמת "בית וגן", ופעילות אינטנסיבית של יחידות מיוחדות. אולם, לא רק מהצד הישראלי מתרחשים שינויים. מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית פועלים במלוא העוצמה במסגרת מבצע שהם מכנים "הגנת המולדת". מדובר במהלך חריג בנחישותו, המכוון למיגור גורמי טרור, כנופיות חמושות ותחושת הכאוס השלטת באזור ג'נין ובמיוחד במחנה הפליטים הסמוך. לראשונה מזה שנים, הרשות מתמודדת עם מראות של עימותים ישירים מול קבוצות חמושות בגדה, שבדרך כלל מאפיינים את פעילות צה"ל. המבצע מעורר שאלות מהותיות על כוחה של הרשות הפלסטינית ויכולתה לממש שליטה לא רק בג'נין אלא גם בשאר שטחי הגדה. בנוסף, הוא מעלה דיונים על השלכות המהלך על עזה ביום שאחרי. ביחד עם כתבנו בשטחים, אלישע בן קימון, וד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין שבאוניברסיטת תל אביב, ניסינו להבין: מה גרם לירידה בהיקפי הטרור? מי היא יחידה 101, היחידה המובחרת של הרשות הפלסטינית? והאם מהלך מנגנוני הביטחון הפלסטיניים הוא אסטרטגיה להשגת לגיטימציה מחודשת בזירה המקומית והבינלאומית, או צעד זמני שנועד למנוע את "התפרקות הסדר" בדומה למה שקרה בסוריה? // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: עדן דוידוב וגיא סאלם

תפיסת הביטחון הישראלית עוד מימי בן גוריון נשענה בעיקר על ההתרעה. האמונה לפיה אם אויבי ישראל מורתעים, חוששים מהמחיר הגבוה שישלמו במידה ויתקיפו אותנו, הם פשוט לא יתקפו. ובזמן הזה נוכל לשפר את מערכי ההגנה, התראה וסיכול מודיעני. אבל החל מסוף שנות ה-80 התפשט הרעיון הג׳יהאדיסטי לפיו אין מחיר גבוה מדי. את פת"ח מצריים וירדן, החליפו הטרורסטטים השיעיים של איראן וחיזבאללה, והסוניים של חמאס ודעאש. החות׳ים גם שם ברשימה.  בישראל, הממסד המדיני והביטחוני המשיכו לחזק את תפיסת שקט יענה בשקט, וכך אי נכונות לפעול מראש (שפגעה בנו גם במלחמת יום הכיפורים) וסשע הולך וגדל בתוך העם הישראלי, שחקו את ההרתעה והובילו את האויבים בציר ההתנגדות, בראשם יחיא סינוואר, מנהיג החמאס להבין ששעת הכושר לתקוף את ישראל היא כעת. יחד עם רון בן ישי, הפרשן הביטחוני של ynet וידיעות אחרונות, חזרנו לפעם הקודמת שבה ההרתעה נכשלה, ב-1973, לסיבות שהביאו את אירועי 7 באוקטובר לצאת לפועל ואיך שורת פעולות מדיניות וצבאיות הצליחו להחזיר את ההתרעה ולהביא אותה לשיא כל הזמנים. וגם: מה יכול לשחוק את ההרתעה הישראלית בטווח הקרוב? // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

פחות מיממה אחרי הפגיעה ביפו של טיל הבליסטי ששיגרו החות'ים, פתח צבא ארצות הברית יחד עם הקואליציה הבינלאומית בים האדום, בתקיפות אוויריות מדויקות נגד מחסן טילים ומתקן פיקוד ושליטה המופעלים על ידי החות'ים בבירת תימן כלק מהניסיון לפגוע בתשתיות המבצעיות שלהם.  התקיפה מגיעה אחרי תקיפת חיל האוויר הישראלי השלישית במספר שיצאה באותו הלילה שבו פגע הטיל שנורה מתימן, בבית ספר ברמת אפעל. הטיל הנוסף שנשלח בליל המחרת ופגע בגן ביפו, אולי מצביע על כך שהתקיפות אינן מרתיעות מספיק את ארגון הטרור. למעשה, ובמיוחד מאז חיסולו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, המנהיג החות'י עבד אל-מלכ בדר א-דין אל-חות'י רואה עצמו כגורם המרכזי בציר ההתנגדות, הפועל באופן עצמאי ומשפיע לא רק על המתרחש בתימן, אלא גם בזירה העולמית. באמצעות חסימה של תנועת הסחר בים האדום, כולל התקפות על נתיבי השיט הבינלאומיים, החזקת כלי שיט בני ערובה ושיתופי פעולה עם ארגוני טרור בסומליה, החות'ים יוצרים איום כלכלי עולמי וגובים מחיר גבוה מכלכלת הסחר של מדינות רבות, בהן גם חברות בציר ההתנגדות כמו רוסיה וסין, וממשיכים לבסס את מעמדם. ביחד עם ד"ר אלי כרמון, חוקר בכיר במכון למדיניות נגד טרור מאוניברסיטת רייכמן, ניסינו להבין אילו לקחים ניתן להפיק מהמערכה הנוכחית, מה מסביר את כושר העמידה של החות'ים, אילו פעולות ישראל יכולה לעשות כדי לחסל את האיום ומהם האינטרסים האמריקנים והרוסים בתימן? // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: עדן דוידוב וגיא סאלם

טיקטוק, האפליקציה ששבתה את לבבות הצעירים בעולם כולו, נמצאת תחת איום חסימה בארצות הברית. החוק החדש מחייב את הבעלים הסינים של האפליקציה, חברת בייטדאנס, למכור את פעילותה בארה"ב – או לראות אותה נעלמת ממכשירי האמריקאים כבר ב-19 בינואר, יום לפני השבעת טראמפ לנשיאות. טיקטוק הפכה לסמל במתיחות בין סין לארה"ב, והוויכוח על עתידה מערב סוגיות של ביטחון לאומי, חופש הביטוי והשפעתה של טכנולוגיה זרה על התרבות האמריקאית. בצעד דרמטי, טיקטוק פנתה לבית המשפט העליון של ארה"ב בבקשה להקפיא את יישום החוק בטענה שמדובר ב"מגבלה מאסיבית וחסרת תקדים על חופש הביטוי". בית המשפט העליון צפוי לדון בעתירה של טיקטוק ב-10 בינואר, שבוע וחצי בלבד לפני כניסת החוק לתוקף. ביחד עם דניאלה גינזבורג עורכת הדיגיטל של Ynet, ניסינו להבין מה היא האסטרטגיה של טיקטוק להינצל מהמצב, עד כמה זה באמת ריאלי שמישהו יצליח לקנות אותה, איך התהפכו דעותיו של טראמפ בנושא, האם הוא יכול להיות האיש שיציל את טיקטוק. וגם, מי הן המרוויחות העיקריות מסגירתה של האפליקציה?  // מגישה: אלכסנדרה לוקש // תחקיר, הפקה ועריכה: עדן דוידוב וגיא סאלם

מאז ההכרזה על הרפורמה המשפטית שיזם שר המשפטים יריב לוין חלפו כמעט שנתיים. מיד לאחר שהוצגה לציבור היא יצאה לדרך במהירות, והשלב הראשון, קידום הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים הושלם בתוך כחודשיים בלבד, חרף התנגדותה החריפה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. החקיקה נעצרה בשל המלחמה וגם בעקבות המחאה הציבורית הנרחבת, שהגיעה לשיאה באירועי "ליל גלנט". אחרי מעל ל-400 ימי לחימה, היה נראה שהמהלך נשכח - אבל למעשה הוא רק נדחה וכעת שר המשפטים דוחף אליו בכל הכוח, לצד הקריאות לפיטוריה של היועצת המשפטית לממשלה. הצעת החוק צפויה לשוב ולהיות כלי לחץ של לוין על המערכת המשפטית, לנוכח החלטת בג"ץ שחייבה אותו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולמנות נשיא חדש לבית המשפט העליון בתוך כחודש. יחד עם טובה צימוקי, כתבת המשפט של ynet וידיעות אחרונות, ניסינו להבין מדוע שר המשפטים יריב לוין מרגיש מושפל בגלל צווי בית המשפט העליון, למה העיתוי הנוכחי להחייאת המהפכה המשפטית קשור גם למשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו וגם לחוק הגיוס והאם עוד יש סיכוי לפשרה שתמנע משבר חוקתי? // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: עדן דוידוב וגיא סאלם

בסרטון שפרסם ראש הממשלה נתניהו השבוע, הוא טען ש"אנחנו משנים את המזרח התיכון. סוריה היא לא אותה סוריה, לבנון היא לא אותה לבנון, עזה היא לא אותה עזה." השינויים האלה בחלקם הם תוצאה ישירה של פעילות צה"ל שפרוס בכל החזיתות, גם באלה שכף רגלו לא בהן מאז 1973. במסגרת מבצע "חץ הבשן", שבוע אחרי נפילת שלטון הנשיא בשאר אל-אסד בסוריה, חיל האויר ממשיך לנצל את הזמן והאשראי לפעולה כדי לחסל יכולות צבאיות בבנק המטרות שיכולות ליפול לידיים הלא נכונות וכוחות השטח מתבססים באזור החיץ וממתינים לחורף ארוך. על רקע בקשת הדרוזים בגולן הסורי להסתפח לישראל, שוחחו קציני צה"ל עם מוכתרי הכפרים הסוריים בבתיהם ובגלוי, והדגישו: "השגרה תימשך". בדרום לבנון, צה״ל עדיין מבצע משימות של זיכוי השטח והכנתו לפריסת צבא לבנון. פעילי חיזבאללה עדיין נמצאים מעבר לקו השני של הכפרים, אבל אסור להם לחצות קווים מסוימים שסומנו במסגרת הסכם הפסקת האש, דרומה בטווחים של חמישה עד כעשרה קילומטרים מהגבול עם ישראל. כוחות צה"ל אמורים ליסוג בתום תקופה של שישים יום ובמקומם ייכנס צבא לבנון שכבר פועל בהדרגה וחשף תשתית משגרים של החיזבאללה סמוך לליטני. ברצועה עזה, צה"ל ממשיכים לפעול כדי למוטט את החמאס ומחכה לעיסקת חטופים שתאפשר לסיים את המשימה. התשובה לשאלה אם תושבי הרצועה יחזרו לצפונה עוד לא ברורה ובאזורים בהם צה"ל עוד לא תמרן מחשש לפגיעה בחטופים קיימים עוד גדודי חמאס. מלאכת השמדת היכולת הצבאית של חמאס תיקח עוד שנים, גם אחרי עסקת חטופים כוללת שבתקווה תצא לפועל. יחד עם יואב זיתון, הכתב הצבאי של ynet וידיעות אחרונות, עברנו בין הגזרות במעגל הראשון ובחנו את המטרות והאתגרים של צה"ל בנקודת הזמן הנוכחית, בין קריסת שלטון אסד לכניסת הנשיא הנבחר דונלד טראמפ לבית הלבן. וגם: איזה אירוע מביך גרם לרשות הפלסטינית להפעיל בכוח את כל מנגנוני הביטחון על מחנה הפליטים ג'נין? // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

בסוף השבוע, בהכרזה וירטואלית נוצצת, הכריז נשיא פיפ"א, ג'אני אינפנטינו על בחירת המדינה המארחת לגביע העולם בכדורגל, המונדיאל, של שנת 2034 - ערב הסעודית. לצד החדשות המשמחות עבור העיתונאים הסעודים, העיתונאים המערבים העלו חששות לגבי חייהם וזכויותיהם של פועלי הבניין הזרים שייבנו את 11 האיצטדיונים החדשים והתשתיות שמלוות את האירוע הענק. זה מבלי לציין את הרקורד הרע של בית המלוכה בחופש ביטוי, זכויות נשים ולהט"ב. אבל למעשה סעודיה עוברת שינוי עומק בתהליכים חברתיים ומדיניים ששואפים ליצור במדבר הערבי מדינה מודרנית, דמוקרטית וחדשנית שלא מסתמכת אך ורק על נפט. תחת השם הכולל של חזון 2030, יורש העצר ומנהיג המדינה הנסיך מוחמד בן סלמאן מוביל את הממלכה לעידן חדש והארחת גביע העולם בכדורגל הוא סימן לבאות. בו זמנית, בן סלמאן מנהל מדיניות מתונה מול איראן וארצות הברית ומקשיב לדעת הקהל שלו, שאוהבת כדורגל וסולדת מישראל. יחד עם ד"ר אלעד גלעדי, מרצה בחוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם באוניברסיטת חיפה ועמית מחקר במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי, ניסינו להבין איך היחס של סעודיה לישראל השתנה מאז ה-7 באוקטובר ולמה התנאים לנורמליזציה הפכו ליותר קשיחים וקשים למשא ומתן. וגם - למה התמוטטות משטר אסד תקעה לנסיך מקלות בגלגלים? // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

בוקר שגרתי בלב ניו-יורק הפך לזירת פשע שהסעירה את ארצות הברית. בריאן תומפסון, מנכ"ל United Healthcare, חברת ביטוחי הבריאות הגדולה במדינה, נורה למוות ברחוב סמוך למלון הילטון מידטאון. המנכ"ל היה בדרכו לכנס מקצועי, כשלפתע נורה בגבו מטווח קצר על ידי מתנקש חמוש באקדח שהודפס במדפסת תלת-מימד. לאורך חמישה ימים נערך המצוד אחר המתנקש עד למעצר החשוד ברצח, לואיג'י מנג'יוני, בן 26 ממארילנד. מנג'יוני נתפס כמה מאות קילומוטרים מזירת הרצח, בסניף מקדונלד'ס בפנסילבניה, כשבתיק שלו האקדח ומניפסט שחיבר נגד תעשיית ביטוחי הבריאות. אבל כבר מהימים הראשונים לאחר הרצח הוא דווקא נתפס בעיני ציבור רחב וצעיר כגיבור ולוחם צדק. מנג'יוני, שהתמודד במשך שנים ארוכות עם פציעת גב קשה, האשים את מערכת ביטוחי הבריאות האמריקאית בסבל שלו ושל אזרחים רבים. למעשה, מערכת הבריאות בארצות הברית היא מהיקרות והמורכבות בעולם. מיליוני אזרחים נאלצים לשלם אלפי דולרים בחודש על ביטוחי בריאות פרטיים, שרבים מהם דוחים תביעות או מצמצמים את הכיסוי הרפואי בתירוצים טכניים. עבור רבים, חברות כמו United Healthcare הפכו לסמל של ניצול ורשע. ביחד עם ציפי שמילוביץ כתבת ynet וידיעות אחרונות בניו יורק, ניסינו להבין מה עומד מאחורי הרצח המטלטל? מדוע הרוצח עצמו מקבל הערצה כל כך גדולה מהציבור? כיצד עובדת תעשיית חברות הביטוח בארה"ב? ועד כמה באמת הנשיאים הקודמים הצליחו לפתור את הנושא? // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: עדן דוידוב וגיא סאלם