טום בריידי ולאו מסי לא שונים מאוד זה מזה. אולי הגדולים בכל הזמנים בענפים שלהם, אייקונים של הספורט, שניים שתמיד משתדלים לשמור על תדמית הגונה ומשפחתית שמתאימה לכל מפרסם (ואל תגידו לבריידי מילה על כדורים בלי אוויר).
וזה נכון גם לגבי המצב הנוכחי שלהם - רק שכאן ההבדל גדול, ובזכות שנה אחת בחוזה. מסי חתום עד 2021, אבל ניסה להשתחל מחוץ לקאמפ נואו בכל הכוח כשהוא נעזור בתעלול משפטי בנוגע לסעיף שחרור ללא תמורה שלטענתו עדיין היה בתוקף. אחרי כמה שבועות מכוערים של הטלת רפש על המועדון ועמידה איתנה של ברצלונה, הוא נשאר בעל כורחו. בריידי, לעומתו, סיים בשלווה את החוזה בניו אינגלנד פטריוטס, אמר יפה שלום וחתך לטמפה ביי כדי להדליק את פלורידה בטירוף.
טום בריידיטום בריידי
בריידי והמדים החדשים
(צילום: רויטרס)
טום בריידי חוגגטום בריידי חוגג
התמונה תחזור על עצמה העונה? בריידי וסרוויס כסוף
(צילום: רויטרס)
שניהם סיימו 20 שנה בקבוצות שלהם, מסי מאז שהיה ילד, בריידי מהרגע שבו נכנס כקוורטרבק עם עתיד לא ברור ל-NFL. ושניהם חשבו בדיוק, אבל בדיוק באותו הקו - הגעתי לגיל (מסי 33, בריידי 43) בו לא נשאר לי זמן רב בטופ, הקבוצה הנוכחית שלי מיצתה את עצמה ולא הולכת לשום מקום, ואני פשוט חייב לברוח ממנה אם אני רוצה עוד תארים. שניהם גם הרגישו שנתנו מספיק למועדון שהפך מזוהה איתם, והם יכולים לצאת למקום אחר בלב שלם. אבל רק אחד הצליח לעשות את זה בצורה חלקה.
למרות המעבר הראשון של קבוצת פוטבול מקצוענית ללאס וגאס (הריידרס נטשו את אוקלנד), למרות דרמת הפוליטיקלי קורקט שהפכה את וושינגטון רדסקינס ל"קבוצת הפוטבול של וושינגטון" עד שיוחלט על כינוי ולוגו שאינם פוגעניים בעידן הנוכחי, למרות שאלות הקורונה המטרידות והאצטדיונים הריקים – אין מה לעשות, טום בריידי במדים חדשים זה הדבר המרתק ביותר שיש ל-NFL להציע עם פתיחת העונה.
וושינגטון רדסקינסוושינגטון רדסקינס
קבוצה ישנה, שם חדש. הרדסקינס
(צילום: רויטרס)
כמעט לא הגיוני לחשוב עליו מחוץ לפוקסבורו, רחוק מביל בליצ'ק, אבל זה המקום בו הרגיש שהוא יכול למצות את מה שנשאר בו בצורה הטובה ביותר. וזה העניין המרכזי: האם אנחנו הולכים לסיום אולטרה-הוליוודי, בו ב-7 בפברואר בריידי יוביל את הבאקנירס לזכייה בסופרבול שעוד יתקיים באצטדיון הביתי של הקבוצה, או שזה יסתיים בקול ענות חלושה ובריידי יתקרב לפרישה? אין פה "באמצע". אפילו הפסד בסופרבול יתקבל ככישלון של בריידי.
מהרגע שחתם בבאקס ב-20 במארס, היה ברור שהנהלת המועדון תיכנס לקו מחשבה אחר לגמרי כדי לעטוף את בריידי בצוות המסייע הטוב ביותר שאפשר. אתה לא מחתים אותו בשביל הסיבוב הראשון בפלייאוף, אלא בשביל האליפות. וכך, שחקני הגנה מנוסים וחשובים כמו שאקיל בארט, אנדמוקונג סו וג'ייסון פייר-פול קיבלו חוזה חדש; הטאקל העוצמתי ג'ו הייג הגיע מאינדיאנפוליס; וכדי שבריידי באמת ירגיש בבית, רוב גרונקובסקי חזר מפרישה.
חזר מפרישה כדי לעזור לבריידי. גרונקובסקיחזר מפרישה כדי לעזור לבריידי. גרונקובסקי
חזר מפרישה כדי לעזור לבריידי. גרונקובסקי
(צילום: EPA)
הבאקס דווקא היו עמוקים בעמדה עם קמרון ברייט ואו-ג'יי האוורד, אבל אתה לא יכול להגיד לא לשחקן אגדי, שטעון בתיאבון מחודש אחרי שנה של הפסקה בה הגוף החבוט שלו החלים, שהתיאום שלו עם בריידי עיוור, שמספק ווינריות ברוח קרב במנות שקשה להסביר במילים, שעל פי הדיווחים חזר בכושר אדיר מתוך מטרה לעזור לבריידי להשיג עוד אליפות. זה בערך כמו להיות מנהל סבב ההופעות של פול מקרטני, ולשמוע פתאום שרינגו סטאר בקטע של כמה שירים על התופים.
אחרי שבריידי נתקע בלי צוות תופסים טוב בניו אינגלנד, טמפה ביי מעמידה לרשותו שילוב מעולה של מייק אוואנס וכריס גודווין, אבל הקבוצה שמרה עוד מהלך אחד גדול בשרוול שבאמת יכול להיות שובר השוויון. ביום ראשון, פחות משבוע אחרי ששוחרר מג'קסונוויל, לנארד פורנט הצטרף לכוח בריידי.
בשלוש העונות הראשונות שלו בליגה היו לפורנט רגעים אדירים, שהציבו אותו בשורה הראשונה של הרצים בליגה, אבל משהו לא עבד בכימיה בינו לבין ההנהלה והצוות והמקצועי. היו שם חיכוכים, פיצוצים, עצבים. הג'גוארס החליטו לשחרר אותו אחרי שלא השיגו טרייד ראוי עליו, וטמפה ביי זינקה על ההזדמנות. אם יתחבר במהירות, הוא יכול להיות נשק משמעותי.
טום בריידיטום בריידי
כולם מחכים למשחק הבכורה שלו במדים הכתומים. בריידי
(צילום: gettyimages)
שאלת החיבור היא עניין שכל קבוצות הליגה עוסקות בו. גם חיבור של שחקנים חדשים, וגם חיבור מחודש של הסגל הקיים. בגלל הקורונה הוחלט לוותר השנה על משחקי הכנה, וההערכה בארה"ב היא שהדבר יוביל ללא מעט תקלות אצל כל הקבוצות בשבועות הראשונים, בהם ינסו להתאים בזמן אמת את המציאות למה שקרה באימונים. זו תהיה עונה של למידה בתנועה, בה ייתכן שקבוצות שיפתחו רע יפתחו מבערים בהמשך ויסגרו פערים. זה לא עניין של מקצועיות הצוות או איכות השחקנים – בפוטבול, משחק של תיאום עדין על המילימטר, בלתי אפשר להגיע לשלמות, או לפחות למצב אידיאלי, בלי משחקים אמיתיים שיאפשרו את הרצת התוכנה.
וזה חשוב מאוד עבור המאמן ברוס אריאנס, שיצטרך לעבוד על שיטה שתפורה למידותיו של בריידי. בעידן של הקוורטרבק הקודם, ג'יימיס ווינסטון, זה היה קרקס חסר מעצורים. בלי משחק ריצה סביר, ווינסטון העיף כדורים ללא הרף, הוביל את הליגה בעונה שעברה עם 5,109 יארד במסירה – אבל המאזן שלו היה מזעזע: 33 טאצ'דאונים לעומת מקום ראשון ב-NFL עם 30 כדורים שנחטפו! זה לא הוביל את הבאקס לשום מקום.
ברוס אריאסברוס אריאס
יצטרך לעבוד על שיטה שתפורה למידותיו של בריידי. אריאנס
(צילום: AP)
בריידי הוא קוורטרבק יצירתי יותר, שמסתכן פחות במסירות עומק מסוכנות ואוהב גם להפעיל בכדורים קצרים את הרצים שלו. פורנט מסוגל להיות האיש שלו בהיבט הזה, אבל שוב – השניים מתאמנים יחד רק מתחילת השבוע.
בלילה בין חמישי לשישי (03:20) זה יתחיל עם משחק בין האלופה קנזס סיטי ליוסטון. עם איך שפטריק מהומס והצ'יפס שיחקו בשנה שעברה, הם פייבוריטים ברורים לעוד תואר. כולם מחכים גם לראות איך היורש של בריידי בניו אינלנד, קאם ניוטון, ימציא את עצמו מחדש. ההתקפה המפוצצת של ניו אורלינס תנסה ללכת עד הסוף על הכתפיים של דרו בריז, אחרי אכזבות מרות בפלייאוף בשנתיים האחרונות. ה-MVP למאר ג'קסון למד המון מהכישלון בסיבוב הראשון של העונה שעברה, ובולטימור שלו שווה אליפות. ויש עוד לא מעט קבוצות בפריחה ששווה לשים עליהן עין, כמו באפלו ואריזונה.
ועדיין, בסופו של יום, הדבר הראשון שכל אוהד ירוץ לבדוק הוא השורה הסטטיסטית של בריידי. קשה למצוא מהלך מקביל בהיסטוריה של הספורט, של סמל כ"כ גדול שעוזב אחרי כ"כ זמן כדי להמשיך במומנטום. ויהיה מדהים לראות את הסיפור מתפתח. בעוד שנה נוסיף לרשימת המעקב הזו גם את מסי.