אפשר להגיד עליו שיש לו פה גדול, וזה נכון. אפשר להגיד שהוא נהיה יותר סלב מאשר איש ספורט, אבל לכל אחד מותר לעשות לביתו. אפשר להגיד עליו עוד הרבה דברים, אבל דבר אחד אף אחד, אבל אף אחד, לא ייקח מאיל ברקוביץ' – התשוקה להוביל את הנבחרת בה נתן שנים אדירות כשחקן.
זה משהו שלא ראינו בשום מועמד ראוי יותר או פחות לתפקיד, ואחרי כל כך הרבה ניסיונות עם מאמנים "טקטיקנים" – הגיע הזמן לשנות חשיבה. ברקוביץ', בימיו כשחקן, היה מוכן לסכן את הקריירה הבינלאומית ולבוא פצוע – רק בשביל ללבוש את המדים הכחולים לבנים. כזה אנחנו רוצים.
איל ברקוביץ'איל ברקוביץ'
איל ברקוביץ'
(צילום: עוז מועלם)
אז אני פונה לאנשי ועדת האיתור ומבקש, תנו לאיל צ'אנס ותפסיקו לחפש את מה שיש לכולם. צאו מהשבלונה, מקסימום זה יצליח. הנבחרת היא שלנו ואנחנו רוצים מאמן עם אש ותשוקה, עם אהבה אמיתית וכנה לנבחרת – זה מה שיחזיר את אמון הקהל.
ניסיתם את כולם, ואולי גם איל לא יצליח, אבל אם כבר להיכשל אז לפחות עם מישהו שירעיד לנו את הלב. מתי מישהו הזיל דמעה מהתרגשות מהנבחרת? גם כאוהד וגם כשחקן או מאמן זה כבר לא קורה. תשאלו את מקבלי ההחלטות בליברפול למה הם בחרו ביורגן קלופ, והם יענו לכם בפשטות: "כי יש לו תשוקה מטורפת".
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.