חילי טרופר הוא כידוע שר התרבות והספורט. בניגוד לקודמתו, הוא בא ממקום של אהבה לתרבות ולספורט. אדם משכיל, שעמד בראש תנועת "אחריי" ובאמת שממש נראה כאילו המשרה תפורה למידותיו.
ובכן, רק באופן חלקי. משיקולים פוליטיים, טרופר לא עמד בנחישות ובתקיפות לצידו של הספורט בישראל בהחלטה להשבית את הליגות המקצועניות בתקופת הסגר. כיום בכל מדינות העולם הקורונה חיה ובועטת ואין דבר כזה שהספורט עומד מלכת. נכון, ליגות הכדורגל והכדורסל הן ליגות בינוניות ומטה בסטנדרט אירופי ואפילו עולמי.
מאיר מוסרמאיר מוסר
שוב אין כדורגל
(צילום: עוז מועלם)
עם זאת, ישראל עמדה בעבר בפני אתגרים רבים. מלחמות, פיגועים וכל דבר אחר לא עצר את הספורט – החלטה של פקידי שלטון מנותקים שמשתמשים במוטציה הבריטית לצרכיהם כן. וזה מדאיג ומעציב כאחד. העם צמא לשגרה וקיומן של הליגות המקצועניות הוא סממן לשגרה. איזה סוג של חיה הם יצרו? מותר להתאמן אבל לא לשחק? החלטות חסרות היגיון יוצרות מציאות הזויה, שאת המחיר עליה ישלמו גם השחקנים שיאבדו מכושרם, גם צוות האימון וגם כל המעגלים שסביב התעשייה הזאת. בקיצור, "גאוני הדור" של משרד הבריאות הוסיפו כמה מאות ואלפי מובטלים ודיררדו אותם לפת לחם.
גם העוסקים במלאכת ספורט העממי סובלים מכך, ביחוד מכוני הכושר ובריכות השחייה (מדריכים, אנשי אחזקה ודומיהם) - אבל זה כבר נושא נפרד שגם עליו שווה לכתוב מאמר.
כדי שהחלטות כאלה יסוכלו מבעוד מועד, צריך לשבת במשרד התרבות והספורט שר עם תעוזה, שיודע מה צריך לעשות ולא בהכרח יחפש את הפתרון הקל. עופר שלח, למשל. גם ספורטאי עבר כמו אריק זאבי, שמעון אמסלם, דורון ג'מצ'י, שחר פאר ודומיהם יכולים למלא את התפקיד ולהילחם עבור הספורט.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
= אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.