בזמן שבליגות באירופה לכל קבוצה לגיטימית יש עשרות עד מאות אלפי אוהדים שמגיעים באופן קבוע למגרשים, בישראל הנתונים שונים לחלוטין, אפילו בליגה הראשונה. לרוב קבוצות ליגת העל מספר אוהדים לא גדול במיוחד, שעם מתווה נכון של קיום המשחקים רק באצטדיונים הגדולים בארץ ובימים שונים, ניתן יהיה לפתוח את העונה הבאה עם קהל.
אנחנו אף פעם לא הפסקנו, או נפסיק להתלונן, על מספר האוהדים המועט שמראה את נוכחותו ביציעים ברוב המגרשים אצל רוב הקבוצות בישראל, ובצדק.
היציעים בטדי לפני המשחק בין בית"ר ירושלים להפועל ב"שהיציעים בטדי לפני המשחק בין בית"ר ירושלים להפועל ב"ש
אין כדורגל בלי אוהדים
(צילום: אורן אהרוני)
אנחנו חייבים לשאוף להפיכת הכדורגל הישראלי לחלק בלתי נפרד מהתרבות של האזרחים בה. האמנם, בפעם הראשונה אנו יכולים, וצריכים, לנצל את המצב הרעוע לטובתנו ולעשות מהלימון לימונדה.
מגפת הקורונה עדיין כאן, ולצערנו היא לא איפשרה לנו או לשאר העולם להעניק לקבוצות את הזכות לסיים את הליגה יחד עם אוהדיהן. אך זה לא חייב להמשיך כך גם בעונה הבאה. אפילו הליגה הראשונה כאן מורכבת מקבוצות כמו מכבי פ"ת, מ.ס אשדוד, הפועל חדרה, עירוני קריית שמונה ועוד קבוצות שמספר האוהדים שלהן קטן וניתן לאפשר לאפשר כניסת כמות מסוימת. עם מתווה מסודר וברור גם הקבוצות הבינוניות ואפילו הגדולות יוכלו לזכות לראות את יציעים מאוכלסים, תחת מינימום סיכויי הדבקה. להלן ההצעה:
בישראל יש שישה אצטדיונים גדולים, שכל אחד מהם מכיל יותר מ־ 13,000 מקומות ישיבה: טדי (31,733), סמי עופר (30,780), בלומפילד (29,150), טוטו טרנר (16,126), נתניה (13,610) ור"ג (13,370 מקומות ישיבה חוקיים).
ליגת העל חייבת להיות משוחקת בכל אחד מששת האצטדיונים הללו, ורק בהם, בחלוקה של שעות וימים שונים, לפי גודל האצטדיון ביחס למספר האוהדים של כל קבוצה, וכמובן, על פי קירבת הקבוצה. במתווה שהוצע, ואושר לפתיחת עולם התרבות, הושאר מרווח של שני כיסאות בין קבוצת מבלים אחת לשנייה. נניח שאנחנו רוצים לקחת משנה זהירות משמעותי, ובין כל אוהד ניקח מרווח של חמישה כיסאות. מדובר על מרחק גדול בהרבה משני מטרים. במצב כזה, באצטדיון הגדול ביותר בישראל (טדי) יוכלו להיכנס לא פחות מ-6,346 אוהדים, ובקטן ביותר מבין המדוברים (ר"ג) יוכלו להיכנס 2,674 אוהדים.
המתווה יעבוד כדלקמן: רק קבוצות הבית, אלו שמארחות את המשחקים, להן יהיה הזכות להביא את אוהדיהן למגרש. ומבין האוהדים, אלו שירכשו מינויים יהיו אלו שיקבלו את זכות הראשונים. הקבוצות הגדולות, כמו בית"ר ירושלים ומכבי תל אביב, הן אלו שבדרך כלל ישובצו לאצטדיונים הגדולים, ואילו קבוצות אחרות, כמו חדרה למשל, שלמשחק בית בשגרה לא בהכרח מביאה יותר מ-2,000 אוהדים, תוכל לאפשר לכל אוהדיה להגיע למשחקי הבית באצטדיון ר"ג!
אז איך קבוצה כמו מכבי תל אביב, לדוגמה, שמספר המינויים שלה עולה על 6,346, תוכל לבחור אילו אוהדים להכניס ואילו לא? על הקבוצות הגדולות להגביל את מספר המינויים הנרכשים לאותו מספר שציינו, או לחלק אותם לשתי קבוצות (אחת תוכל להגיע למשחק אחד והשנייה לזה שאחריו, או לסיבוב אחד בעוד הקבוצה השנייה לסיבוב השני).
כמובן שכניסה תותנה בעטיית מסכה לאורך כל המשחק (עם הצבת פקחי קורונה לצד פקחים רגילים באצטדיונים) ובדיקת חום בכניסה. מזנוני האוכל והשתייה יישארו סגורים על מנת למנוע הדבקה. בנוסף, ניתן לבחון את האפשרות של קיום מתווה זה, רק עבור אלו שהם בני 65 ומטה (על פי המלצות משרד הבריאות).
המתווה אמנם לא מאפשר לכל האוהדים להגיע לאצטדיונים, והבעיה המשמעותית שלו כמובן היא שאוהדי החוץ לא יוכלו להגיע, אך הוא טוב בהרבה מההצעות האחרות שנמצאות כרגע בדיונים - כמו למשל אי פתיחת עונת הכדורגל הסדירה, או פתיחתה ללא קהל בכלל.
מצד אחד, כשאין כדורגל, אפשר להגיע עד למצב של שיגעון (והמבין יבין). ומצד שני, כבר נוכחנו לדעת שכדורגל בלי אוהדים הוא די חסר טעם או משמעות, ומוריד באופן דרמטי מחוויית המשחק. לכן, על ההתאחדות לכדורגל, משרד הבריאות והאוצר, התרבות והספורט, ראש הממשלה והשרים, על כולם לפעול למען קיום מתווה כזה או שדומה לו, כזה שיניע את הכלכלה, לצד שמירה על הבריאות, ויעניק בלון חמצן לאוהדי הכדורגל בישראל.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.