3 לפנות בוקר, יום רביעי, 18 בנובמבר. בעוד רגעים אחדים, דני אבדיה הולך לעשות היסטוריה, ולהיות הישראלי הראשון להיבחר בבחירת לוטרי בדראפט ה־NBA. אחרי שלוש הבחירות הראשונות והצפויות, מגיעה הבחירה רביעית, שרוב מוקדמות הדראפטים צפו לדני. אדם סילבר: "עם הבחירה הרביעית בדראפט 2020, שיקגו בולס בוחרת את...". הנשימה נעצרת, העיניים לטושות במסך - "פטריק וויליאמס". מבאס.
אז לא נורא, נחכה עוד דקה, ונשמע אותו נבחר לקליבלנד בבחירה החמישית. אייזיק אקורו. חבל. טוב, גם הקבוצה הצעירה והתוססת של אטלנטה היא אופציה לא רעה. אונייקה אוקונגווה. זאת כבר צניחה. מפה לשם, הבחירה הרביעית, שהגיעה לבחירה שנייה במוקים אחדים, הידרדרה עד לבחירה התשיעית. אכזבה.
1 צפייה בגלריה
רויס אוניל מול דני אבדיה
רויס אוניל מול דני אבדיה
רויס אוניל מול דני אבדיה
(צילום: רויטרס)
העונה של דני מאוד מעניינת, ואפשר לדבר עליה המון. אני לא בא לדבר על שני "האגואיסטים" שלא נותנים לו לפרוח. גם לא על המאמן הליצן שמעיז להוציא אותו אחרי שהוא מבצע ארבע עבירות מהירות כל משחק. הם כולם ניצבים במסע שלו. בליגה שהופכת להיות יותר ויותר ליגה של שחקנים ולא של קבוצות, השחקן הופך להיות יותר ויותר תלוי בעצמו. דווקא עכשיו, כשנכנסנו לישורת האחרונה של העונה והוויזארדס נמצאים כפסע מהמקום העשירי שמוביל לפליי-אין, הגיע הזמן של דני להחליט. להחליט אם הוא ממשיך בכושר הטוב שלו, הופך לבאנקר בחמישייה, ושחקן רוטציה משמעותי בשנים הקרובות, או שהוא הולך ודועך עד לשחקן שולי, בלי השפעה על הקבוצה. כמו שאמרתי, זה תלוי רק בו, כל השאר זה תפאורה.
יש רבים שכבר מגדירים את עונת הרוקי של דני ככישלון. בכוונה בחרתי לא להשתמש במילה הזו. בסופו של דבר, צריך לזכור שדני היה שחקן חמישייה במשך רוב העונה, ושחקן חשוב לקבוצה. כשאתה רואה שחקנים כמו אובי טופין (בחירה 8) וג'יילן סמית (בחירה 10) שנעלמו לחלוטין מהרוטציה, אפשר לקחת את העונה של דני בפרופורציות. ובכל זאת, התאכזבנו שהוא נבחר בבחירה התשיעית, אבל בדיעבד, אם היו עורכים את הדראפט שוב, דני היה נבחר יותר נמוך. הוא קלע רק 6 נקודות למשחק, באחוזים לא טובים, והיה על רכבת הרים של חוסר יציבות. לכן לא ארחיק לכת ואומר שהוא נכשל, אבל לגמרי אפשר להגיד שהוא איכזב. הוא איכזב את המסורים שנשארו באדיקות לראות משחקים שלו. הוא איכזב גם את אלו שקמו כל בוקר לבדוק את עמודת הסטטיסטיקה שלו. הוא פשוט איכזב.
אסכם בנימה אופטימית ואזכיר שחשוב לזכור שהוא ילד בן 20, בשנתו הראשונה בליגה. יש לו עוד המון זמן לתקן, ולהביא ליושבים בציון הרבה נחת. אבל בשביל זה, הוא יהיה חייב לקחת את עצמו בידיים.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.