2020 הייתה השנה הכי מוזרה בהיסטוריה של הכדורגל. "שנת הקורונה" הביאה לעצירת כל הליגות באירופה (למעט בלארוס) למשך שלושה חודשים ולפעמים אף יותר. היא הביאה לדחיית יורו 2020 ל-2021. ושלבי הגמר של ליגת האלופות והליגה האירופית התקיימו בקפסולות, ללא קהל, בפורטוגל ובגרמניה.
פחות חשוב, אבל לא פחות סמלי: בפעם הראשונה מאז 1956 לא חולק תואר "כדור הזהב" לכדורגלן המצטיין של השנה הקלנדרית. החלטה מוזרה וכנראה נמהרת מדי של "פראנס פוטבול", המגזין שמארגן את המשאל השנתי.
אבל כל אלו לא יכולים למנוע את בחירת מצטייני 2020 בכדורגל העולמי, שלמרות שמרבית משחקיה התקיימו ללא קהל, היא עדיין סיפקה לנו אין ספור חוויות ורגעים בלתי נשכחים. וכן, זה הזמן לבחור את ההרכב המנצח של "שנת הקורונה".
שוער: מנואל נוייר | באיירן מינכן
אחרי הכישלון של נבחרת גרמניה במונדיאל ברוסיה לפני שנתיים וחצי, נראה היה שדעיכת הקריירה של מנואל נוייר היא עובדה מוגמרת. הפציעה הקשה שעבר הותירה את אותותיה והשוער שנחשב עד אז לטוב בעולם, איבד גובה. הוא עשה טעויות לא אופייניות, נראה חסר ביטחון ובגרמניה כבר הייתה הסכמה שהגיע זמנו של מארק-אנדרה טר שטגן, שוערה של ברצלונה, לרשת את מקומו בנבחרת.
אבל נוייר בן ה-34 לא היה מוכן לוותר. בשנה האחרונה הוא חזר להיות השוער המדהים של לפני הפציעה. הניצחון 2:8 על ברצלונה – ועל טר שטגן האומלל – ברבע גמר ליגת האלופות היה סמלי כל כך. אבל לשיאו הגיע נוייר דווקא בגמר מול פ.ס.ז', שבו היה השחקן המצטיין.
זו הייתה הזכייה השנייה של נוייר בליגת האלופות והראשונה שלו כקפטן. הוויכוח על מקומו בהרכב נבחרת גרמניה נעלם כלא היה. וכמו שזה נראה, מנואל נוייר ימשיך להיות אחד השוערים הטובים בעולם גם בשנים הקרובות.
מגן ימני: טרנט אלכסנדר-ארנולד | ליברפול
בגיל 22 הבחור שנולד בעיר ליברפול ואוהד את הקבוצה מאז שהוא זוכר את עצמו, נחשב בעיני רבים למגן הימני הטוב בעולם. מה שכל כך מרהיב במשחק שלו זה השילוב המושלם בין היכולות ההגנתיות שלו לאלו ההתקפיות.
הרבה שנים, מאז הימים הגדולים של דני אלבס בברצלונה, לא ראינו מגן ימני שמייצר כל כך הרבה בחלק ההתקפי. את עונת האליפות ההיסטורית הוא סיים עם 13 בישולים, שני בדירוג של הפרמייר ליג אחרי קווין דה בריינה. עד כמה מדובר במספר מדהים? זהו שיא של כל הזמנים עבור מגן.
בגיל 22 טרנט אלכסנדר ארנולד הוא כבר חלק מההיסטוריה של ליברפול ולאף אחד אין ספק שהוא רק בתחילתה של קריירה מופלאה.
בלם: סרחיו ראמוס | ריאל מדריד
לאחרונה התעורר ויכוח בתקשורת הספרדית, האם סרחיו ראמוס הוא הבלם הטוב בהיסטוריה. גם אם התשובה היא לא (רמז: פרנץ בקנבאואר) אין בכלל ספק שראמוס הוא אחד הבלמים הגדולים בכל הזמנים.
רשימת התארים שלו עם ריאל מדריד ונבחרת ספרד היא כמעט אינסופית, אבל מה שמרשים כל כך זה שגם בגיל 34 הוא עדיין השחקן החשוב ביותר של הבלאנקוס. עובדה: כשהוא לא שיחק, בגלל פציעות או השעיות, ריאל נראתה איום ונורא והפסידה מול יריבות כמו שחטאר דונייצק. ברגע שראמוס חזר, ריאל חזרה לנצח.
לראמוס יש את כל מה שבלם צריך: עוצמה, נחישות, משחק ראש אדיר, ומעל לכל מנהיגות. ולא שכחנו את ההתמחות בהבקעת שערים (בדרך כלל בנגיחות) ברגעים המכריעים. האליפות של ריאל מדריד השנה רשומה על שמו, עם 11 שערי ליגה - שיא קריירה. ולא, לראמוס אין שום כוונוה לפרוש בעתיד הנראה לעין.
בלם: וירג'יל ואן דייק | ליברפול
בשנתיים האחרונות לא היה בלם טוב יותר בכדורגל העולמי מאשר ההולנדי גבה הקומה של ליברפול. גם יורגן קלופ יודה שליברפול לא הייתה זוכה בליגת האלופות ובאליפות אנגליה אם הקבוצה לא הייתה מתחזקת באליסון, השוער הברזילאי, ובווירג'יל ואן דייק.
ליברפול הייתה קבוצה נהדרת גם בעונות הראשונות של קלופ, אבל ההגנה הייתה הבעיה הגדולה שלה. בינואר 2018 עבר ואן דייק מסאות'המפטון, תמורת 75 מיליון ליש"ט, סכום שפרשנים רבים אז באנגליה טענו שהוא מופרז. היום ברור לכולם, זו הייתה אחת העסקאות הטובות בהיסטוריה של הכדורגל האנגלי.
ואן דייק היה מעולה ב-2019, ונבחר לשחקן המצטיין בניצחון של ליברפול על טוטנהאם בגמר ליגת האלופות. אבל ב-2020 הוא היה אפילו טוב יותר. הוא הפך למנהיג האמיתי של ליברפול, בדרכה לזכייה ההיסטורית באליפות הראשונה אחרי 30 שנה.
לצערו הוא נפצע בצורה רצינית באוקטובר בדרבי מול אברטון, אחרי כניסה ברוטאלית של שוער נבחרת אנגליה, ג'ורדן פיקפורד, וייקח עוד כמה חודשים עד שיחזור למגרשים. אבל מה שהספיק לעשות ב-10 החודשים הראשונים של השנה הספיק כדי שייכלל בנבחרת השנה.
מגן שמאלי: אלפונסו דייויס | באיירן מינכן
להיות המגן השמאלי הטוב בעולם בגיל 19 זה חתיכת הישג מדהים. אבל להגיע להישג הזה כאשר אתה מגיע מקנדה, זה מטורף לחלוטין. אין ספק, אלפונסו דייויס הוא תופעת טבע. הבחור הליברי שנולד במחנה פליטים בגאנה והיגר עם הוריו לקנדה בגיל 5, הוא סיפור אגדה אמיתי.
בגיל 15 ו-5 חודשים הוא ערך את הופעת הבכורה המקצוענית שלו בוואנקובר ווייטקאפס, כשהיה בן 16 כבר שיחק בנבחרת הבוגרת של קנדה ולכולם היה ברור שמדובר בפנומן. בבאיירן מינכן לא חיכו יותר מדי ומיהרו להחתים אותו כבר לפני שנתיים וחצי. תחילה הוא שיחק כקיצוני שמאלי, אבל כשדויד אלאבה הוסט לעמדת הבלם המאמן דאז ניקו קובאץ' העביר אותו לתפקיד המגן השמאלי - וזה הצליח מעל ומעבר למשוער. טוב, יש לכך סיבות.
קודם כל המהירות שלו היא מטורפת. עם 36.51 קמ"ש הוא השחקן המהיר ביותר בתולדות הבונדסליגה. אבל יש לו הרבה יותר ממהירות: כדרור, עוצמה פיזית, בעיטה וחוכמת משחק. הבישול שלו לג'ושוע קימיך ב-2:8 נגד ברצלונה כבר זכה בתואר "בישול השנה". לדייויס יש כעת תחרות לא פשוטה מול לוקאס הרננדס בעמדת המגן השמאלי בבאיירן מינכן, ועדיין בשנת 2020 לא היה טוב ממנו בעולם בעמדה הזו.
קשר: לאון גורצקה | באיירן מינכן
כבר כשלאון גורצקה הצעיר שיחק בבוכום, בתחתית הליגה השנייה, מגלי הכישרונות בכל אירופה שמעו על הקשר בן ה-17. אבל במקום לעבור למדינה אחרת הוא בחר לעבור דווקא לשאלקה. חמש שנים שיחק גורצקה בשאלקה והפך לאחד הקשרים המרכזיים הטובים בגרמניה. המעבר לבאיירן מינכן בקיץ 2018 היה טבעי ומתקבל על הדעת.
אבל אף אחד לא היה מוכן לפריצה המטאורית שהוא עשה בשנה האחרונה. את החודשים בהם הבונדסליגה נעצרה בשל מגפת הקורונה הוא ניצל כדי לעבוד על עצמו. הוא העלה מסת שריר וכאשר ליגת האלופות התחדשה, כבר היה מדובר בסופרסטאר.
בגרמניה כבר משווים את גורצקה ללותר מתיאוס, אלוף העולם ב-1990, הדינמו של מרכז המגרש, השחקן שמחבר את כל חלקי הקבוצה. העוצמות הפיזיות שלו התחברו ליכולות הטכניות המרשימות שכבר היו שם לפני כן.
קשר: ג'ושוע קימיך | באיירן מינכן
בגרמניה נוהגים לכנות את ג'ושוע קימיך "אולר שווייצרי", כלומר כזה שיכול למלא אינספור תפקידים. הוא התחיל את הקריירה בלייפציג כקשר מרכזי, כשעבר לבאיירן, פפ גווארדיולה הפך אותו לקשר אחורי ובהמשך הוא עבר לשחק כמגן ימני. בכל התפקידים הוא הצטיין. כך למשל בגמר ליגת האלופות, בהיעדרו של בנז'מין פבאר, הוא חזר לשחק כמגן ימני, למרות שמאז שהאנזי פליק מאמן את באיירן, הוא משחק בעיקר כקשר.
ובאמת, קימיך הוא הכדורגלן האולטימטיבי, שמתאים את עצמו לכל תפקיד ולכל שיטת משחק. הוא אגרסיבי מאוד ומצטיין בחילוץ כדורים, תכונה הכרחית לקשר אחורי. אבל הוא גם מאוד יצירתי בחלק ההתקפי ואחד המבשלים הטובים בגרמניה.
את העונה שעברה הוא סיים כסגן מלך הבישולים בבונדסליגה, עם 13 אסיסטים. והוא היה ללא ספק אחד המצטיינים בזכייה של באיירן מינכן בליגת האלופות. הוא היה הטוב על המגרש ב-2:8 על ברצלונה, כשתרם שער ובישול. ובגמר מול פ.ס.ז' הוא היה זה שבישל באמנות את שער הניצחון לקינגסלי קומאן.
הוא אמנם לא מבקיע בכמויות, אבל בעונה שעברה הוא כבש שבעה שערים והעונה יש לו כבר שלושה, כולל שער הניצחון הדרמטי בסופרקאפ הגרמני מול דורטמונד.
קשר: קווין דה בריינה | מנצ'סטר סיטי
המוח של מנצ'סטר סיטי על המגרש היה ונשאר הקשר הבלגי הג'ינג'י. אז נכון שברמה הקבוצתית 2020 היא לא שנה שדה בריינה ירצה לזכור, שכן סיטי איבדה את האליפות באנגליה לליברפול ושוב נכשלה בליגת האלופות, אבל ברמה האישית הוא נשאר כשהיה – הקשר הטוב ביותר בפרמייר ליג.
כהרגלו הוא היה מלך הבישולים של הליגה, עם 20 אסיסטים – שבעה יותר מהבא אחריו בדירוג. אבל זה אצלו עניין שבשגרה. גם בצעירותו, כששיחק בוולפסבורג, הוא היה המבשל המצטיין.
דה בריינה היה הכוכב הגדול בזכייה של סיטי בשתי האליפויות הרצופות בשנים הקודמות, וגם בעונה הפחות טובה של הקבוצה, הוא היה ונשאר הציר המרכזי, השחקן היצירתי ביותר שלה.
חלוץ: לאו מסי | ברצלונה
זו הייתה שנה איומה עבור ברצלונה. הראשונה שלה מזה עידן ועידנים בה לא זכתה בשום תואר. ואם לא היה מספיק שאיבדה את האליפות לריאל מדריד, היא גם הודחה בבושת פנים מהצ'מפיונס.
לאו מסי היה חלק מהעונה הנוראית הזו. וכן, גם לו יש אחריות על הכישלון הקולוסאלי. ועדיין, ברמה האישית הייתה למסי עונה טובה. הוא סיים כמלך שערי הליגה הספרדית עם 25 שערים וגם כמלך הבישולים, עם 21 אסיסטים – כמעט כפול מהבא אחריו.
נכון, היו למסי עונות הרבה יותר טובות, ברמה הקבוצתית וברמה האישית. רק שהסטנדרטים שלו כל כך גבוהים, עד אשר עונה בה הוא מעורב ב-46 שערי ליגה נחשבת בעיני לא מעט אנשים כ"מאכזבת". ובכן, ממש לא. כי ה-80 אחוז של מסי עדיין טוב יותר ממה ש-99.9 מכדורגלני העולם יכולים רק לחלום עליו.
השאלה הגדולה כרגע בקשר למסי היא היכן הוא ישחק בעונה הבאה. האם יישאר בברצלונה או יחליט לעבור לפ.ס.ז' או למנצ'סטר סיטי. לא משנה מה יחליט, רוב הסיכויים שגם בדצמבר 2021 הוא ייכלל בנבחרת השנה.
חלוץ: כריסטיאנו רונאלדו | יובנטוס
מה עוד אפשר לומר על תופעת הטבע הזו, שלא מפסיקה להדהים בכל פעם מחדש. אחרי שזכה בכל מה שרק ניתן בתשע השנים שלו בריאל מדריד, רונאלדו עבר ליובנטוס במטרה לשחזר שם את ההצלחה.
אז שתי אליפויות בשנתיים הראשונות כבר יש לו, וממוצע השערים נשאר כשהיה. רונאלדו כבש 28 שערים בעונה הראשונה שלו ביובה והפציץ 37 בעונה שעברה. אגב, מדובר בשיא כיבושים לשחקן של יובנטוס בעונה אחת, שיא שהחזיק מעמד 86 שנה.
ומה העונה? רונאלדו לא מתכוון להאט את הקצב. יש לו ממוצע של יותר משער למשחק, 16 כיבושים ב-14 משחקים. אז נכון, בליגת האלופות יובנטוס לא הצליחה בשתי העונות האחרונות, אבל קשה לבוא בטענות לרונאלדו, שבדרך כלל עשה את המוטל עליו.
די מדהים אבל בעוד קצת יותר מחודש רונאלדו יהיה בן 36, אבל עושה רושם שהגיל מבחינתו זה רק מספר. הוא היה ונשאר אחד החלוצים הקטלניים ביותר, שממשיך לשבור שיאים על ימין ועל שמאל.
ולא רק ביובנטוס הוא ממשיך להפציץ אלא גם במדי נבחרת פורטוגל. השנה הוא הפך למבקיע הגדול בהיסטוריה של הנבחרות האירופיות ולא רחוק היום שיהיה גם גדול מבקיעי הנבחרות בכל העולם. אולי כבר ב-2021.
חלוץ: רוברט לבנדובסקי | באיירן מינכן
אין בכלל ספק ששנת 2020 הייתה הטובה בקריירה של המפציץ הפולני. בגיל מתקדם יחסית, 32, הוא הצליח לממש באופן כמעט מושלם את הפוטנציאל שלו.
לבנדובסקי הבקיע שערים מאז שהוא זוכר את עצמו. את דורטמונד הוא הצליח להביא עד גמר ליגת האליפות. אבל לבנדובסקי הנוכחי הוא חלוץ הרבה יותר איכותי וקטלני מזה שהיה בגיל 26, ערב המעבר לבאיירן מינכן. בעונה הטובה ביותר שלו בדורטמונד לבנדובסקי הבקיע 38 שערים. בבאיירן הוא כבש בעונה שעברה 55 שערים (ב-47 משחקים).
לבנדובסקי אמנם לא כבש בגמר ליגת האלופות, אבל הזכייה בגביע עם האוזניים הגדולות רשומה קודם כל על שמו. בחצי הגמר מול ליון הוא הבקיע במשחק תשיעי ברציפות בצ'מפיונס, שיא חדש, ובסה"כ 15 שערים.
באיירן זכתה בעונה שעברה לא רק בליגת האלופות אלא גם בליגה ובגביע, והפולני היה מלך השערים בכל שלושת המפעלים! היחיד שעשה זאת לפניו בעבר היה יוהאן קרויף. לפעמים נראה שהוא מבקיע את השערים בקלות יתר. אבל זו כמובן טעות אופטית. הגדולה של לבנדובסקי היא שהוא מהיר תגובה כנחש, יודע היכן להיות ומתי – כדי להכיש.
לבנדובסקי לא עצר אחרי הזכייה בליגת האלופות. העונה יש לו כבר 20 שערים ב-18 משחקים, ובקצב הזה יש סיכוי שהוא ישבור גם את שיאו מהעונה שעברה. החלוץ הטוב בעולם? זה בטוח. ולדעת רבים הוא כיום גם השחקן הטוב בעולם.
