צפו בתקציר המשחק בו שבר בופון את השיא
(באדיבות ONE)
בשבועות האחרונים כיכבו בכותרות שמות שאנחנו מכירים כבר שני עשורים בערך. ג'אנלואיג'י בופון בן ה־42 האריך חוזה ביובנטוס ושבר את שיא ההופעות בליגה האיטלקית. אריין רובן (36), שעלה לגדולה בכרונינגן לפני כ־20 שנה, חזר מפרישה למועדון נעוריו. חברו במשך שנים, פרנק ריברי בן ה־37, כבש שער אדיר לזכות פיורנטינה מול לאציו. את ההשפעה של זלאטן איברהימוביץ' בן ה־38 היה אפשר לראות היטב בקאמבק של מילאן בשבוע שעבר מול יובנטוס. בעבר כותרות על שחקנים בגיל הזה היו נדירות. היום מקבץ כזה, בזמן קצר, לא גורם לאף גבה להתרומם.
ספורטאים יכולים להתחרות כיום ברמות הגבוהות ביותר עד גיל מאוחר, בטח בהשוואה לעבר. הגיל הממוצע של כדורגלן בליגת האלופות בשלוש השנים האחרונות עומד על קצת יותר מ־26.5, מבוגר במעט יותר משנתיים ביחס לעונות הראשונות של המפעל בשנות ה־90. בטניס עלה ממוצע הגילים של שחקנים במאייה הראשונה של הדירוג מ־26.2 בתחילת העשור ל־28 בסיומו. כוכבי־על כמו טום בריידי (42), רוג'ר פדרר (38) ולברון ג'יימס (35) ממשיכים להיות מהמובילים בתחומם.
אסור להתבלבל – השחקנים לא שורדים על גיל מאוחר כיוון שהם מתחילים מאוחר. אנחנו דווקא רואים שהכדורגלנים המוכשרים נזרקים למים העמוקים בגיל צעיר, מאוד צעיר. רק בשבוע שעבר הופיע במדי מאיורקה, במשחק מול ריאל מדריד, לוקה רומרו בן ה־15 המכונה "מסי המקסיקני", השחקן הצעיר ביותר בתולדות הליגה הספרדית. שחקנים מתחילים מוקדם ובעיקר מסיימים מאוחר.
כדי לנתח את הסיבות לאריכות הקריירה חשוב להבין מה גורם לכך ששחקנים פורשים לרוב באמצע העשור הרביעי לחייהם. הגוף משתנה באזור גיל 30 והדבר בא לידי ביטוי בשתי צורות: הגוף נחלש, הוא כבר לא יכול להגיע לתוצרת המקסימלית שלו, ומספק ביצועים פחות טובים. בנוסף, יכולת ההתאוששות נפגעת, וגם אם האיכות נשארת, הגוף זקוק ליותר מנוחה.
פחות מהירים, יותר חכמים
כל מחקר על כדורגלנים הראה שיש ירידה פיזיולוגית בסביבות גיל 30. הם מכסים פחות שטח במשחק ומגיעים למהירויות יותר נמוכות בספרינט. בגיל 35 הירידה דרסטית. בדיקה שנערכה בבונדסליגה הראתה שכמות הריצות המהירות שמבצעים שחקנים בגיל 35 יורדת ב־21 אחוזים. עם זאת, יש איכויות שמצטברות עם הגיל. אותו כדורגלן שמכסה פחות שטח מכפה על כך במיקום נמוך, תוך הסתמכות על זיהוי סיטואציה מניסיונו. בניסוי שבו הוצג לשחקנים קטע וידיאו שבו הם התבקשו להחליט בשבריר שנייה כיצד על שחקן מסוים לפעול, היה אפשר לראות בבירור שהמבוגרים יותר קיבלו החלטות טובות יותר. גם הדיוק במסירה עולה עם הגיל, בעיקר כי קבלת ההחלטות טובה יותר.
רוב הספורטאים לא יכולים לגרום לכך שגופם בגיל 35 יתנהג כפי שהיה בגיל 20, אבל רבים מצליחים להתקרב לכך. השיפור הגופני בגיל מבוגר, בנוסף לאיכויות כמו קבלת החלטות שמגיעה עם הניסיון, משאירה אותם בטופ. האיכות הפיזיולוגית יורדת, אבל לא בצורה משמעותית כמו בעבר, בעוד איכויות אחרות עולות.
לא רק 3,000 כפיפות בטן ביום
מדוע הספורטאים היום מצליחים להאריך את הקריירה? את הסיבות אפשר לתחום לשלושה חלקים:
מוסר עבודה: כולם מכירים את הסיפורים על 3,000 כפיפות הבטן היומיות של כריסטיאנו רונאלדו. אבל הפורטוגלי אינו זן נדיר בתחום הזה. ספורטאים רבים עובדים קשה, בצורה סיזיפית. בריידי, למשל, שומר על הגוף באמצעות דיאטה קפדנית וכך רוב ספורטאי העל. המודעות גדולה יותר והספורטאים הבכירים לא נשארים בצמרת רק בזכות הגנים.
המדע: העולם המדעי יודע איך ספורטאי צריך להתאמן הרבה יותר טוב מאשר בעבר. דוגמה קלאסית היא ההבנה שעם הגיל צריך לעבוד הרבה יותר על תרגילי זריזות, ולאו דווקא על משקולות כפי שהיה נהוג, כיוון שמגבלת הגיל העיקרית היא איבוד מהירות. יש טכנולוגיה, אימונים עם רובוטים, אפליקציות, מאמנים אישיים, ומכשירים שעולים מאות אלפי יורו ומנטרים את החמצן בזמן השינה – הכל כדי לשמור על גוף הספורטאי במצב אופטימלי.
ההבנה המנטלית: אתלטים רבים פורשים כיוון שהם מבינים שאינם יכולים להיות יותר בשיאם. אחרי שנים של הצלחות הם מתקשים לנגן כינור שני, במקרה הטוב. היום, בזכות כל השיפורים מסביב, לספורטאי יש גם את ההבנה המנטלית שאם יעבוד כמו שצריך, הוא יוכל להישאר ברמות הגבוהות, מה שדוחה את ההחלטה לפרוש.
אותה הבנה של ספורטאי שהוא עדיין יכול להיות כוכב ברמות הגבוהות היא משמעותית בהחלטה אם לצאת לפנסיה. ניקח למשל את זלאטן. הוא כבר בן 38 ושיחק קרוב לשנתיים מחוץ לאירופה, כלומר מחוץ לזירה המרכזית. ועדיין, כשחזר לליגה בכירה כמו האיטלקית, השפיע על הקבוצה מהר מאוד וחזר להיות שחקן מוביל.
שנות השיא של כדורגלן משתנות לפי עמדות, אבל יש מכנה משותף. בשנים האחרונות מסכימים החוקרים שאותן שנות שיא מתפרסות על פני פרק זמן ארוך יותר.
התקפה: מסורתית נהוג לומר ששחקני התקפה מגיעים לשיא בגיל 24־25, אך בתקופה האחרונה הטווח הוא 23־27. חלוץ זקוק למהירות יותר מכל אחד אחר והשמירה עליה מעלה את גיל השיא.
קישור: פה כבר יש שחקנים הזקוקים לניסיון ולמנהיגות, בעיקר כשמדברים על קשרים אחוריים. גיל השיא המקובל עלה מ־27 או 28 בעבר ל־25 עד 29 כיום.
הגנה: טווח גיל השיא נחשב בעבר 28־30, אבל היום הוא רחב הרבה יותר, 26־31. לא בכדי שחקנים בעמדות קדמיות יותר עוברים להגנה בשנים המאוחרות. הם זקוקים פחות למהירות ויותר להבנת משחק.
לשחקנים לא רק שיש קריירות ארוכות יותר – הם מצליחים להישאר בשיא יכולתם זמן ארוך יותר. זו, כמובן, מטרת העל: להיות הכי טוב שאתה יכול למשך הזמן הארוך ביותר.
