היורו, כמו גם משחקים במהלך העונה עצמה, מראים תופעה שהולכת ותופסת תאוצה בממדים שלא הכרנו בעבר. יותר ויותר מיעוטים אתניים מיוצגים בנבחרות לאומיות. רבים מאיתנו מכבדים זאת ורואים בכך סימן להשתלבות של המהגרים (או בני המהגרים), לפחות בתחום הכדורגל.
אבל ישנה אוכלוסייה רחבה מאוד בישראל (ולא אתפלא שגם במדינות העולם), שבעיניה זה לא תקין. מבחינתם, יש "לשמור על טוהר הגזע" ולהימנע מהזמנת אותם שחקנים לנבחרת מסיבות אלה. טוקבקיסט אחד כתב על קווין דה בריינה שהוא "הבלגי היחיד בהרכב", קראו לבנזמה לשחק בנבחרת אלג'יר, שלחו את אלכסנדר איסק משוודיה (שהוא ממוצא אריתראי) לשטוף כלים במסעדה של אחותם וכדומה.
בעיני, מדובר בשיאים של כיעור מוסרי וגזענות בוטה מאין כמוה. בסופו של דבר אדם נמדד לפי ביצועיו בשדה המגרש ולא לפי צבע עורו, דתו או אם הוא שר את ההמנון. הדבר נכון גם לנבחרת ישראל, בה ישנם גם שחקנים לא יהודים ובהם הקפטן ביברס נאתכו. תגובות שמטרתן לפגוע בו ובדומיו על רקע גזעני, הן בלתי ראויות. מי שסופר כמה שחורים יש באנגליה, הולנד, בלגיה או צרפת הוא גזען. בדומה לתחומים נוספים בחיינו, האנשים האלה ממלאים את מקומם של הלבנים שכבר "לא נאה להם להתלכלך" ולא פעם עושים זאת בהצלחה לא פחותה. דמיינו איפה הייתה בלגיה בלי לוקאקו, צרפת בלי אבמפה או הולנד בלי ממפיס דפאיי.
כדורגל, כמו כל סוג ספורט אחר, אמור להיות אמצעי לכור היתוך. האוהדים חייבים להבין, שכמו בחיים, אנשים בעלי רקע שונה צריכים ויכולים לשתף פעולה. בדומה לקואליציה הפוליטית בישראל, השוני הוא כל היופי. כל מה שצריך הוא להיפרד מהדברים המפרידים בינינו - ולמצוא את המשותף. זהו המתכון לניצחון, בספורט ובכלל.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
