מכבי ת"א פגשה את ז'לגיריס קובנה, עד אותו ערב קבוצת ההתקפה הטובה ביורוליג, ועשתה לה פשוט "בית ספר" להגנה. להשאיר קבוצת יורוליג על 57 נקודות ולגרום לה לקלוע 14 נקודות ברבע הראשון, 9 בשני ו־13 בלבד ברבע הרביעי בלבד, זה בהחלט משהו שלא נתקלים בו כל יום ביורוליג, בטח לא אצל מכבי של העונה, שהציגה הגנה מחוררת.
הפעם, הפלא ופלא, שחקנים החלו לשמור. אנטה ז'יז'יץ גם חסם פעמיים (הוכחה שכשהאיש מקבל עזרה בהגנה כאשר יש תנועה עם כדור, הוא יודע להתמקם נכון מתחת לסל וגם לחסום), סוף סוף הייתה תנועה על המגרש, שחקנים מוסרים, מבצעים תרגילים (לא היו הרבה כאלה, אך את המעט שהיו), מוסרים אסיסטים (18), ומעל הכל הקרבה ומלחמה של שחקנים על כל כדור. (עוז בלייזר, האנג'לו קלויארו וכריס ג'ונס נתנו את הטון בתחום זה).
יאניסיאניס
יאניס ומכבי חוגגים
(צילום: ראובן שוורץ)
לא ברור מה יאניס ספרופולוס אמר לשחקנים לפני המשחק, אבל שימשיך הלאה עם אותו המתכון, כי זה בהחלט עשה את העבודה בשני צידי המגרש. גם ההתקפה תיפקדה היטב ולראשונה חמישה שחקנים קלעו בדאבל פיגרס: טיילר דורסי (16 נקודות), ג'ונס (15), דרגאן בנדר (11), סקוטי ווילבקין ואלייז'ה בראיינט (10 כ"א).
מכבי שלטה מתחת לסלים ללא עוררין והורידה 31 ריבאונדים (ז'יז'יץ עם 9). זה מפתח שמאפשר ריצה, התקפות מתפרצות ושליטה בקצב המשחק. היא גם הפציצה לשלוש עם 53.5%, ועם 60% לשתיים – הישג מרשים לכל הדעות, אך הוא מתעצם לנוכח הנתונים העלובים של ז'לגיריס (7 אחוזים מהשלוש ו־37 אחוזים מהשתיים), כתוצאה מההגנה של מכבי.
סוף סוף יאניס ביצע מספר שינויים בתפיסה שלו והשתחרר מעט. אולי זה מעיד על היפרדותו מהקיבעון המחשבתי בו היה נתון שבעה מחזורים. לראשונה זה זמן רב הוא לא פתח עם צמד הקרואטים והשאיר את בנדר בחוץ, מה שמנע את החור ההגנתי הקבוע וכניסתה של מכבי לפיגור מוקדם. בנוסף, המאמן נתן קרדיט רב לג'ונס (24 דקות), מה שתרם לביטחון של הרכז שהחזיר בריבית עם משחק התקפה מצוין (15 נקודות, 3 אסיסטים ו־2 חטיפות).
המאמן היווני הפסיק את הכדררת הבלתי נגמרת של סקוטי ווילבקין שתוקעת את שטף המשחק, הזיז אותו לעמדת הקלעי (האיש שחקן סופר מוכשר אך אינו רכז) ונתן את המפתחות לג'ונס, שאמנם גם הוא אינו רכז יוריליג מוביל, אולם הביטחון והאמון שקיבל השתלמו, והמשחק נכנס לקצב טוב. הקליעות נכנסו באחוזים גבוהים, ולמרות שווילבקין הסתפק ביום פושר, דורסי וג'ונס חיפו ונתנו תצוגה התקפית מרשימה ואף הפתיעו עם אסיסטים יפים.
יאניס הביא הפעם הגנה אגרסיבית ובלתי מתפשרת (שהיא תמצית הפילוסופיה של האיש וזו שהובילה את מכבי להצלחה בעונה שעברה), שליטה בריבאונד, משחק מעבר עם ריצה למתפרצות וסלים קלים באחוזים גבוהים. זו מכבי שאנחנו מכירים ואוהבים.
למרבה ההפתעה, לבנדר הייתה תרומה בתחום זה בעמדה 5 כאשר החליף את ז'יז'יץ. הגם שאינו שומר גדול הוא זז מהר יותר והתמקם נכון והניף ידיים גבוהות בעיתוי נכון. למרות שהוא לא יכול באמת לשמור ביעילות, מול ז'לגיריס זה הספיק, והוא גם עזר לחטוף כדורים ולהגביר את שטף המשחק.
אנטה ז'יז'יץ' מטביעאנטה ז'יז'יץ' מטביע
אנטה ז'יז'יץ' מטביע
(צילום: ראובן שוורץ)
מכבי שיפרה בצורה דרמטית את היחס שבין האסיסטים לאיבודים. היא מסרה 18 ואיבדה רק תשעה כדורים. דורסי וג'ונס בלטו בתחום ההתקפי, אולם השניים אינם יציבים מספיק לאורך כל המשחקים. לגבי בנדר, למרות שנתן משחק טוב וקלע 3 מ־4 לשלוש, מכבי עדיין צריכה שחקן 4 אתלט וחוסם, כדי להביא למשחק הגנה יעיל ואימתני שיאפשר לה לרוץ. כאן טמון הכוח של הקבוצה, עם משחק המעבר היעיל של הגארדים המוכשרים שלה. מה שבנדר יכול לתת למכבי, יש לה כבר משחקנים אחרים. לדברים להם היא באמת זקוקה, אין לו מענה.
לסיכום, עצם העובדה שמכבי הצליחה להפוך את המחצית השנייה לגארבג' טיים עם ריצת 0:20 ברבע השני, מעידה על התעוררות וסימני התאוששות. היריבה הבאה, ריאל מדריד, היא רמה אחרת וסרט אחר. אנחנו נהיה שם שוב כדי לעקוב ונייחל להמשכיות.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.