90 יום, זה פרק הזמן שיחלוף בין המשחק האחרון של ליגת העל ב-1 במארס ועד שהכדורגל הישראלי יחזור לחיינו בשבת הקרובה, מה שהופך את פגרת הקורונה לארוכה בתולדות הכדורגל הישראלי.
בשלושה מקרים בשנות ב-70 וה-80 הליגה הופסקה לכמעט 50 ימים עקב מסעות של נבחרת ישראל לאסיה ו/או אוסטרליה, אבל ההפסקה שמזכירה יותר מכל את ימי הקורונה הגיעה בתחילת 1991, כשמלחמת המפרץ השביתה את הליגה ל-48 ימים.
הטבלה שלפניכם כוללת את פגרות הליגה הארוכות ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי במהלך עונה. שימו לב: בעונות הראשונות הליגה הייתה נהוגה פגרת קיץ של כשלושה חודשים במהלך עונת המשחקים (למשל, כשהליגה התחילה בפברואר והסתיימה בנובמבר). הפגרות היזומות האלה אינן נכללות בטבלה. גם במאי 1967 הליגה אמנם הופסקה בגלל התקופה המתוחה שלפני מלחמת ששת הימים והכדורגל חזר רק כעבור 98 יום, אבל מדובר היה בעונה הכפולה, כך שרוב התקופה ההיא הייתה פגרת קיץ שתוכננה מראש.
אגב, אם תהיתם מה הפגרה הארוכה יותר בין עונות: מסיבות שונות, לא פחות משנה ושלושה חודשים - 455 ימים! - חלפו בין סיום עונת 1949/50 לתחילת עונת 1951/52.
החודש הארוך ביותר
ליגת העל, כידוע, מסתיימת כמעט תמיד בחודש מאי. למעשה, רק שלושה משחקי ליגה בכל שנות האלפיים גלשו ל-1 ביוני. השנה, הדחייה בלוח הזמנים תוביל לחודש יוני העמוס בתולדות הכדורגל הישראלי, בלי תחרות. בסך הכל יתקיימו בליגת העל כ-45 משחקים בחודש יוני – הרבה יותר מהשיא הקודם, 32 בעונות 1968 ו-1972.
משחקים ללא קהל? בבית"ר כבר רגילים
משחקי ליגה בלי קהל – המציאות החדשה של כולנו - הם דבר די נדיר כאן, אבל לא חסר תקדים. 108 משחקים ללא קהל נערכו עד היום בליגה הישראלית הראשונה על גלגוליה השונים: 74 עונשי רדיוס, 32 משחקי בית ללא קהל בגלל עונש שהוטל על הקבוצה המארחת, ושני משחקים ללא קהל בגלל המצב הביטחוני (באר שבע ואשדוד אירחו כל אחת מול יציעים ריקים בגלל המצב בדרום).
בית"ר ירושלים אירחה עד היום 31 משחק ליגה ללא קהל (יותר מכפול מה-13 של הפועל באר-שבע שבמקום השני). 21 מתוכם משחקי רדיוס, ו-10 באצטדיונה הביתי. הנתון השני הוא כמובן יותר רלוונטי לענייננו.
בצד השני של הסקאלה נמצאות חצי מקבוצות ליגת העל – 7 מ-14 – שיארחו בקרוב משחק בית ללא קהל לראשונה בתולדותיהן.
בין דורטמונד לקריית שמונה
בורוסיה דורטמונד היא הקבוצה עם מספר המנויים הכי גבוה באירופה - יותר מ-80 אלף אוהדים בממוצע למשחק בית בימים נטולי קורונה. השבוע היא אירחה ללא קהל את באיירן מינכן בקלאסיקר הגדול של גרמניה. היציעים הריקים הורגשו היטב, והצהובים-שחורים הפסידו 1:0 ואיבדו סיכוי לאליפות.
אבל יש מקומות שבהם אפקט הקורונה כמעט לא יורגש, אם בכלל. קחו את קריית-שמונה למשל. השרצקים מביאים רק 1,530 אוהדים בממוצע למשחק בית – הכי מעט בליגת העל, ותחשבו שהמספר הזה כולל גם את אוהדי הקבוצה האורחת. בפלייאוף התחתון, מול קבוצות כמו נס ציונה ורעננה, קריית שמונה הייתה מגרדת בקושי 500 אוהדים למשחק. בקיצור, כבר עדיף קורונה.
ההתקפה שאחרי המגפה
אז איך הקבוצות יחזרו מ-90 יום בלי כדורגל? מוקדם לדעת, אבל הנה נתון שתוכלו לזרוק לאוויר בארוחה המשפחתית הקרובה: ניצחון הליגה הכי גדול אי פעם אחרי פגרה של חודשיים פלוס שייך למכבי נתניה – 0:8 על מכבי ראשון לציון אחרי פגרת הקיץ של עונת 1951/52.
גם אוהדי מכבי תל אביב ישמחו לגלות שהניצחון הכי גדול שלהם אחרי פסק זמן כל כך ארוך היה 0:6 מול הפועל חיפה אחרי הפגרה של 1954/55. בשבת הקרובה הן שוב נפגשות, ושוב אחרי פגרה. האם נקבל את השיחזור?
