המקופח
לו הייתי הרציקוביץ'
משה חוגג יושב בדירתו המרווחת בצפון ת"א ופורט על פסנתר שיר של מייקל ג'קסון. "בראבו! עכשיו באמת הפתעת", אומר לו דני קושמרו ומוחא כפיים. המאסטרו מתרווח לאחור, על פניו הבעה של יוהאן סבסטיאן באך. מי היה מאמין שהכתבה במרומי מגדל היוקרה תסתיים ברגשי נחיתות, ובתחושה שתמיד דופקים את השחורים (לאו דווקא בפסנתר).
זה קרה ב"אולפן שישי", אחרי ששותפו החדש של חוגג בבעלות על בית"ר ירושלים, השייח' חמד בן ח'ליפה, לא הצליח להמציא (להתאחדות) תעודת יושר. קשה להאמין, במיוחד אחרי שגם פנינה רוזנבלום הגיעה לדובאי, והתרשמה אף היא מהשארם של השייח'.
"למה אתה חושב שהתקשורת מחפשת אותך?" שאל המראיין, אחרי שהזכיר למארחו את התביעות המשפטיות שהצטברו נגדו, וחוגג השיב מיד: "זה השילוב של בית"ר ירושלים ושל זה שאני קצת שונה מהפרופיל שהם רגילים אליו. הם רוצים 8200, סליחה על הזה, אבל אשכנזי עדיף, אם אפשר, ואני מהדרום".
שליפת השד העדתי היא דמגוגיה זולה ומכוערת, שמזכירה את קודמו של חוגג בבעלות על בית"ר, אבל מהתקופה שהיה בת"א. "אומרים לי אוהדי הפועל שהם אשכנזים, שאני לא בקבוצה כי אני ספרדי", טען אז אלי טביב, ובהזדמנות אחרת הוסיף: "אמר לי עורך דין מפורסם שבהפועל לא יכלו לראות אותי בגלל שאני שחור". זהו טיעון מגוון, במיוחד כשנזכרים בהפגנות הסוערות שגרמו לבריחתו של הבעלים סמי סגול, בצעקות "אתה גנב" מול ביתו של משה תאומים, ובמחאות הקשות במקום מגוריו של חיים רמון. עכשיו הגיע תורו של איציק ניסנוב, למרות השותפות עם גרינברג.
בכלל, על הביקורת הנוקבת שמתחה התקשורת העוינת על בעלים מכל העדות, כדאי למקופח מהדרום שלא היה ב־8200 לשאול את לוני הרציקוביץ' – שבא מהצפון ושירת בצנחנים. מצד שני, כולם יודעים למה ארקדי גאידמק, שהביא לבית"ר ירושלים אליפות, התלונן תמיד שהתקשורת מחפשת אותו. לא רק שהבן אדם הגיע מהגוש המזרחי, הוא גם לא היה בק־ג־ב.
הבושה
ההודעה המביכה של מכבי חיפה
"אחת המעלות של האדם היא גם היכולת לסלוח", התפייט אתמול נשיא מכבי חיפה בשיר המעלות לכבוד איש האשכולות שהתעסק עם תלמידות תיכון, ונזרק ממכבי ת"א. "עומר אצילי מודע לנזק ולסבל שגרמה המעידה החד־פעמית שלו", הוסיף יעקב שחר ובישר כי הקשר "ייקח חלק בפעילות למען הקהילה, ויעזור לנו להמשיך ולהצליח"... כמה אצילי מצידו, וטוב שהוא מודע לסבל ולנזק, אבל שום מילת התנצלות בפני אלה שהכי סבלו וניזוקו.
"אני מגיע למועדון ענק", צוטט אצילי (לדבר באופן פומבי לא היה לו אומץ) ומיהר להתנצל. בפני האוהדים כמובן. "אני מבין שיש מי שנפגע מהקריאות בשנה שעברה, זה היה ברגע של אמוציות", אמר, מבלי להזכיר חלילה את תוכנן ("מכבי חיפה חיזבאללה"). התנצלות בפני בת ה־15 שנפגעה לא הייתה, למרות שגם זה היה ב"רגע של אמוציות".
את הסיסמה "האדם לפני השחקן" בחר בזמנו המנכ"ל איתמר צ'יז'יק, ודאג לתלותה במתחם האימונים. אבל מאז שעזב, משהו רע עובר על מכבי חיפה ונשיאה, ודומה שהגיע הזמן להחליפה בשתי כרזות עדכניות: "השכונה לפני הקטינה", ו"החנפן אחרי החרמן".
המשיח
מה שווה מילה של איל ברקוביץ'
"אני לא מפחד מאתגרים, ויש לי פה אתגר גדול. גם אם נרד ליגה אשאר", הצהיר השבוע איל ברקוביץ', שהוצג כמנהל מקצועי בהפועל פ"ת. זה היה אחרי שבחן אופציה לבעלות על הפועל ר"ג וניהל מו"מ עם הפועל עפולה. אלא שהאתגר, כפי שמעיד ניסיון העבר, הוא דווקא של אלה שמביאים אותו.
תקציר הפרקים הקודמים: ב־2006 מינה אותו דניאל יאמר למנהל מקצועי במכבי נתניה, ובין השחקנים שהחתים היה כוכב־על בשם ניר ברקוביץ'. הרומן הסתיים כעבור חודשיים, לאחר חילופי צעקות בין הבעלים למנג'ר. ב־2008 הפך לבעלים של בית הספר לכדורגל בנשר והודיע: "ראש העירייה קרא לי ועזר לי להקים את חלום חיי". אחר כך הסתבך בהחתמות לא חוקיות של קטינים, טען שהדברים נעשו "בתום לב", ובתום חמש שנים נפרד מחלום חייו.
"באתי לבנות משהו רציני לטווח ארוך. אני אוהב אתגרים וזה אתגר גדול", אמר ברקוביץ' עם מינויו למנהל מקצועי בהפועל ת"א ב־2014, ואף עידכן: "אם לא אצליח כאן, אסע לאירופה להצליח, לאנגליה". אחרי חצי שנה שלח מסרון לממונה עליו, חיים רמון: "אפס, פחדן, אני עזבתי". לא בדיוק לאנגליה.
”באתי לטווח ארוך", שב והכריז ברקוביץ' עם הגיעו להפועל ראשל"צ, והבטיח: "אני פה עד גיל 80 אם צריך, אין לי דד־ליין" (למרות שמינה את אביו לגזבר). כשלוש שנים לאחר מכן, בגיל 46, ברח והודיע: "לא אשב במקום בו מקללים אותי 90 דקות"... ועכשיו הוא בא "לטווח ארוך" בהפועל פ"ת, שנמצאת בסכנת ירידה לליגה א'. הברברן שפינטז על הנבחרת, סוף־סוף קיבל משימה לאומית.
החאפר
הסלט היווני של קטש
לפני פחות מחצי שנה תבע עודד קטש את איגוד הכדורסל, שהחליט להוציאו לחל"ת כשהנבחרת הייתה ממילא מושבתת. המאמן טען שמנסים להתיר את חוזהו בדרך ערמומית שהסבה לו נזק תדמיתי ונפשי, ביחס מבזה ומשפיל, ואף ב"בריונות". באיגוד, מנגד, האשימו אותו שפעל ב"חוסר תום לב". השבוע אישרו הבריונים לחסר תום הלב לאמן קבוצה יוונית ולהמשיך לקבל מהם שכר. כלומר, לא לצאת לחל"ת אלא לחלטר.
כל זה לא היה קורה, כנראה, אלמלא חבר ותיק, שהוא גם יו"ר הוועדה המקצועית. "כנראה שעודד הסביר למי שצריך שנבחרת לאומית היא מעל הכל, וכנראה שהם קיבלו את זה", אמר עמוס פרישמן. הוא התכוון, כנראה, לכך שכאשר הנבחרת תשחק בפברואר קטש יוותר, כנראה, על משחקי פנאתינייקוס ביורוליג. לעקוב אחרי שחקנים בארץ הוא לא יוכל. הנבחרת מעל לכל כל עוד משלמים לו, גם כשהוא מעבר לים.
"בשנים הראשונות כמאמן, לא ייחסתי חשיבות גדולה לנראות", סיפר בקיץ קטש. "בהמשך הבנתי שכאשר השחקן רואה אותי ראשון באולם, זה מייצר אצלו את החשיבות והמחויבות". עכשיו, כשהשחקן יראה אותו ראשון באולם ביוון, זה ייצר אצלו את הגרידיות והחפיפניקיות.
ב־2019 השתכר קטש יותר מ־50 אלף שקל בחודש עבור 12 חודשי עבודה. אם הנבחרת פעילה רק במשך חודשיים, חצי מיליון שקל זה, כנראה, עבור עבודה בעיניים.
העיוורון
פייגנבוים מכניע את בנקס
ליגה לאומית, הפועל רעננה נגד ראשל"צ באצטדיון ר"ג, אין קהל, אין כדורגל, יש פרשן. "אני אזכיר לכם משהו הכי גדול בעולם", אומר שייע פייגנבוים למראה האצטדיון העתיק. "שהכנעתי את גורדון בנקס, השוער הכי גדול בעולם. הוא הגיע עם סטוק סיטי".
אמת, הוא אפילו הבקיע צמד בניצחון 0:4, והנה עוד קצת פרטים: זה קרה ב־1975, במשחק חגיגי לרגל סיום "כינוס הפועל", ולא סתם חצי אצטדיון היה ריק. האנגלים באו לטיול אחרי תום העונה, והשוער האגדי פרש מכדורגל מקצועני שלוש שנים קודם, לאחר תאונת דרכים שבעטיה איבד את הראייה באחת מעיניו.
וכך דיווח למחרת ב"ידיעות אחרונות" הכתב פנחס זהבי, על כוכבה של סטוק: "אלן האדסון עלה פצוע מתוך רצון שלא לאכזב את הקהל הישראלי, נמנע מתיקולים ומיעט לשתף את עצמו במשחק". והשוער בנקס סיכם: "העין הימנית שלי עיוורת לחלוטין. נכון שאינני מסוגל לשחק כדורגל מקצועני - וזה חבל"... ורק פייגנבוים העלים עין.
מילה שלי
"נצבע את המדינה בצהוב, ירוק, עם איזה קבוצת כדורגל הסתבכתי עכשיו?"
ראש הממשלה בנימין נתניהו מתלוצץ עם חנפניו. העיקר שלא הסתבך עם בית"ר עילית.
