אייניסטה, צ'אבי, בוסקטס. שלושה קשרים ספרדים שלשנוא אותם זה פשע, לא לאהוב אותם נחשב חוסר טעם ולפקפק ביכולת שלהם זה בגדר כפירה. אבל הם נחלת העבר, כמו הטיקי-טקה של פפ ובטח שכמו הזכייה בליגת האלופות. התנהלות רעה מצד המועדון גורמת לכך שכנראה לא נראה בזמן הקרוב רכש יקר מדי, ואם כן, זה יהיה דווקא חלוץ - בזמן שיש שחקני קישור שכבר מתקרבים לפרישה. חייבים לחזור למקורות, אל לה מאסיה. שם תמיד יש כשרונות.
לאחר שברצלונה ויתרה על תיאגו אלקנטרה. וגם אח שלו ראפיניה לא בדיוק בתוכניות, היא חייבת לגדל כוכב בקישור. כוכב שלא רק יודע כדורגל, אלא גם יהיה ברצלונאי מבטן ומלידה. כאן נכנס לתמונה ריקי פויג, שאת הכישרון שלו אי אפשר לפספס. הוא חושב מהר ומניע כדור בצורה שגורמת להיזכר באינייסטה. יש לו יכולת דריבל נהדרת והכי חשוב - הוא מחויב לסמל המועדון.

לוקאס מורה מול ריקי פויגלוקאס מורה מול ריקי פויג
לוקאס מורה מול ריקי פויג
(צילום: רויטרס)

בעבר ארסנל התעניינה בו, כולל התחייבות לדקות משחק למרות גילו הצעיר, אך הוא בחר להמשיך לשחק במועדון בו גדל. הוא אמנם לא זכה להרבה קרדיט בעידן ואלוורדה, אך הגעתו של קיקה סטיין בהחלט עשתה לו טוב. הוא אמנם הוא עוד לא שחקן הרכב, אבל כבר הפך ליותר מאורח באימוני הקבוצה הבוגרת.
גם בעונה הבאה, כשיהיה בן 19, הוא לא אמור להיות חלק מהקבוצה הבוגרת, אבל צפוי לצאת להשאלה לקבוצה בינונית בספרד, שם הוא אמור לקבל דקות ולהתפתח מבחינה פיזית. במידה שייתן עונה טובה, לא מן הנמנע שכבר עונה לאחר מכן, כשהוא בן 20 בלבד, פויג יהיה שחקן הרכב בברצלונה.
אז אוהדי ברצלונה, יש למה לחכות, או שאתם מסתכלים בקנאה על פריז רוכשת עוד כוכב גדול?