ה"מומחה"

החמאה על ראשו של אפק
הצופים הצעירים בתוכנית "שישי בבוקר", וכפי הנראה גם העורך והמנחים גלית גוטמן ויואב לימור, לא הבחינו באבסורד. עמרי אפק הוזמן לדבר על פרשת הכדורגלנים והקטינות, והציג קו ממתן ופייסני: "שבוע לא נעים לכדורגל שלנו בכלל... צריך לתת לזה מרווח נשימה... אני מאוד־מאוד מקווה שכולם יעברו את זה בשלום".
"בשלום זה לא יעבור כי יש בנות 15 בסיטואציה", העיר לו לימור, ואפק הגיב: "חד־משמעית, כמו שאמרתי, אף אחד לא ייצא מהפרשה הזאת בשלום"... למרות שכמה שניות קודם הוא אמר בדיוק ההפך. חד־משמעית.
עומרי אפקעומרי אפק
עומרי אפק
(איור: אופיר בגון)
אפק היה דווקא ליהוק ראוי לדיון, אבל לא כ"פרשן ספורט" כפי שהוצג בכתובית, אלא כבעל ניסיון בשערורייה מאותו ז'אנר. "פרשת הנבחרת הצעירה" קראו לה, והיא התרחשה לפני כעשרים שנה. בשונה מהמקרה הנוכחי, שם לא הייתה מעורבת קטינה והשחקנים שהו במסגרת רשמית, אך בשני המקרים כיכבו כדורגלנים זחוחים, שבטח אמרו לעצמם כמו תמיד: "הוכחנו שאנחנו חבורה של גברים".
ערב המשחק מול בוסניה עזבו שבעה שחקנים את חדריהם במלון כפר המכביה, והגיעו לחדר שאליו הובאה צעירה בת 18. מלבד אפק, בין המעורבים בשביעייה הסודית נמנו גם פיני בלילי, ברוך דגו, סלים טועמה, רוני גפני ולירון וילנר. לכתב האישום שהגיש תובע ההתאחדות צורפו דוח חברת חקירות ועדותה של הנערה.
"היא סיפרה לי שזה היה בשלישייה, בזוגות וביחידים", טענה חברתה. "חלק מהשחקנים קיים איתה יחסים וחלק אחר היה מקהלת עידוד. היא הודתה שעשתה הכל מתוך רצון. שאלתי אם שתתה יין, היא השיבה שכן".

גם התובע ציין כי הדבר נעשה בהסכמה, אך הדגיש כי "השחקנים התהוללו באופן ובנסיבות שניתן לצפות כי לא ייקלעו אליהם, תוך זלזול מופגן בהוראות שאסרו עליהם לעזוב את חדרם אחרי השעה 23:30. בכך גרמו לפגיעה במעמדם כשחקני נבחרת בקרב הציבור בישראל ובעולם כולו, והטילו דופי מוסרי ואתי ממדרגה ראשונה בנבחרת". הנאשמים בתחילה הכחישו. חלקם שכר עורך דין, שאירגן עבורם עסקת טיעון. כולם הורחקו מנבחרות ישראל לשנתיים (קיבלו חנינה אחרי שנה) ונקנסו. הפועל ת"א הוסיפה קנס משלה לשלושת שחקניה — בלילי, טועמה ואפק.
בנוסח שעליו חתמו נאמר בין השאר: "ערב המשחק נגד בוסניה שהיתי מחוץ לחדרי בניגוד להוראות מפורשות ובנסיבות שאינן עולות בקנה אחד עם הקוד האתי. אני מביע חרטה כנה על מעשיי, וצער על הפגיעה שנגרמה בגינם לתדמית הנבחרת, שחקניה, ההתאחדות ולכל מי שהיה קשור באירוע זה". הנערה לא הוזכרה במסמך ההתנצלות המכובס, ואולי נכללה במשפט: "כל מי שהיה קשור באירוע".
גם אפק חתם. לכן, כשהוזמן בשבוע שעבר לאולפן, מן הראוי היה שיסרב. או שיספר על עברו ויסביר — בעיגולים כמו שהוא אוהב — מה השיטה שבה עדיף לכדורגלנים נהנתנים, מנופחים, חרמנים ותחמנים להסתער על אובייקט מיני. וכשמדובר בשבעה, האם עדיפה טקטיקה של 2־3־2, או מערך זהיר של 3־3־1, עם כובש יחיד בחוד.

הג'ורה

הלקסיקון והארכיון של לוזון
"דוח חסר תקדים של זיו אדלר", טענו שלשום כתבים ופרשנים למיניהם, עם פרסום מטח הקללות שירה בעלי הפועל ראשל"צ, עמוס לוזון, לעבר צוות השיפוט במשחק מול מכבי פ"ת. הקריזה עלתה מדרגה אחרי שבנו ה"קפטן" הורחק וקרע את חולצתו. לא נורא, אבויה אולי יקנה לו חולצה (או קבוצה) חדשה.
עמוס לוזוןעמוס לוזון
יוכל לשבת ביציע הכבוד. לוזון
(צילום: עמית שעל)
להלן קטעים נבחרים (את האותיות החסרות נסו להשלים בעצמכם): "מה אתה שורק? בן של ז... חבורה של אפסים... אתה הקוון הכי חלש בארץ, בן ז... גדול... שופט רביעי תרשום בן ז... אני אז... אותך. אתה שוטר בן ז... אני אגמור אותך".
אתמול, חוץ מ־10,000 שקל קנס (סכום עם חבורה של אפסים), הטיל בית הדין של ההתאחדות על לוזון עונש של “איסור להימצא בתחום שדה המשחק לשישה משחקים בפועל, ושלושה חודשים על־תנאי”. מגוחך, כי לפי הנחיות הקורונה אסור לו להימצא שם גם ככה. ביציע הכבוד כבודו יוכל להמשיך לשבת ולקלל כאוות נפשו.
האם המופע הנ”ל היה חסר תקדים? לא ממש, ונסתפק בדוגמאות מהמילניום הנוכחי. בשנת 2000, כשהיה מבעלי מכבי פ"ת וקבוצתו ניצחה 0:3 את צפרירים חולון של המאמן שייע פייגנבוים, התעמתו שתי אושיות התרבות והספורט בירידה מהמגרש. "מי אתה בכלל, יא אפס, זבל", אמר לוזון. "אני אפס? אתה אפס!" השיב פייגנבוים. "בכיין אתה והבן שלך", התפלפל לוזון. "תשתוק, יא עבריין מסריח", איתגר אותו שייע. "אדאג שלא תאמן יותר", הבטיח לו עמוס לפני שהשוטרים הפרידו וקטעו את השיח האינטלקטואלי.
בשנת 2010, אחרי משחק מול מ.ס אשדוד, דיווח השופט לירן ליאני: "ברדתי לחדר ההלבשה התפרץ לעברי בקולניות מר עמוס לוזון, נשיא מכבי פ"ת, כשהוא צועק: 'בכל הקטנות זי... אותי, כל משחק אתה מז... אותי". כעבור שנה הודיע הנשיא לוזון הראשון כי עקב השיפוט המגמתי, הוא יגיע רק למשחקי קבוצת הנוער (וגם שם הוא קילל שופטים).
על הסגנון הג'נטלמני הקפידו תמיד גם אחיו. "פחדן, אפס, הומו, אתה לא שופט", הטיח אשתקד יצחק לוזון ברועי ריינשרייבר. "לקחתם לי גול חוקי, כל הזמן אתם מז... אותנו", האשים אבי לוזון את עידן לייבה.
באותה תקופה לא קשה היה לדמיין איך נשמעות השיחות בסעודה המשפחתית המפורסמת של הלוזונים, אבל מאז עמוס הספיק להגר לקבוצה אחרת, ודומה שרוב בני המשפחה דווקא מזד... עם החלטותיו האחרונות של השופט אדלר. בעצם מותר לכתוב מזדהים.

הספינולוג

בן־זאב מחרטט במקום להתנצל
בשבוע שעבר נכתב כאן על עזות מצחו של יו"ר הפועל באר־שבע, איתי בן־זאב, שלמרות מגבלות הקורונה הביא את שלושת ילדיו למשחק מול קבוצתם האהודה, הפועל ת"א. בן־זאב התבקש להגיב, אך השתפן. אתמול סוף־סוף אזר אומץ, אלא שבמקום להתנצל התבכיין והאשים את התקשורת: "ניסיתם לעשות עליי ספין". ואז הוא הסתבך קצת עם עצמו. "אני בא בהתנדבות על הזמן הפנוי שלי ויש לי אפשרות להיות קצת עם הילדים שלי", אמר היו"ר, וכשנשאל אם זה בסדר שאלפי רוכשי מינויים נשארים בחוץ בזמן שבניו ביציע, ענה: "אתם מתארים את זה כסוג של צ'ופר. אני לא רואה את זה כצ'ופר בכלל"... ברור, זו ישיבת דירקטוריון, ונקווה שלפחות הילדים לא סבלו.
איתי בן זאבאיתי בן זאב
איתי בן זאב
(צילום: ראובן שוורץ)
"את ההנחיה של המינהלת לקבוצות ראיתי בעיניים? לא", אמר והשיב לעצמו בן־זאב. "אם הייתי יודע שיש הנחיה מפורשת כמובן שהם לא היו באים. זה דוגמה רעה של מה שהתקשורת עשתה, ולמה אנשים לא רוצים לבוא לעולם הספורט הישראלי".
מה זה? האם גם בבורסה לניירות ערך, הספונסרית של הליגה שבה הוא משמש כמנכ"ל, בן־זאב מקבל החלטות בלי לראות הנחיות? ברור שלא. האם אדם כמו ג'קי בן־זקן, שישב בכלא בגין עבירת תרמית בניירות ערך, יכול לשלוט במועדון מליגת העל? ברור שכן. אנשים לא באים לכדורגל בגלל הניהול השכונתי שלו, טיפוסים מפוקפקים, וכמובן שטיקים וחפיפניקיות מהסוג הנ"ל. הכישלון, אבא'לה, אינו יתום.

החולה המדומה

איוניר מדבר, כשמשלמים לו
בסיום המשחק שבו גברה הפועל פ"ת על הפועל אשקלון, לא הגיע המאמן המנוצח איוניר לעמדת הראיונות כמתחייב. "במהלך השבוע מוטי הרגיש לא טוב, הוא בא קצת חולה", הסביר עוזרו שאול דה־צ'וקרל. ככה זה כשמפסידים. לחלק הוראות במשך שעה וחצי על הרגליים לא הייתה לו בעיה, בדקה וחצי של ראיון הוא כבר לא עמד.
מוטי איוונירמוטי איווניר
בדקה וחצי של ראיון הוא כבר לא עמד. איווניר
(צילום: אבי רוקח)
אלא שלמחרת איוניר התאושש פלאים. איזה כדור הוא קיבל? עגול כזה, בצבע לבן, יובנטוס נגד מילאן בגביע, שם חילק המאמן החלוש מתחתית הלאומית ציונים לשחקני צמרת באיטליה. אין כמו תרופה של הגברת הזקנה.