משחק הפלייאוף הראשון של טום בריידי בטמפה ביי עבר בהצלחה. למרות שנשלחו למשחק חוץ בתור הקבוצה המדורגת חמישית ב-NFC, היה ברור מראש שהם גדולים על וושינגטון (4), וזה נגמר ב-23:31 שהמשיך את הכושר המעולה איתו סיים בריידי את העונה.
וושינגטון נלחמה נפלא עם מה שיש לה – שזה אומר טיילור הייניקי, הקוורטרבק הרביעי שרון ריברה היה חושב עליו למצב כזה בפתיחת העונה. אבל קייל אלן ואלכס סמית' פצועים, הניסוי של דוויין הסקינס נגמר במהרה, והייניקי היה האיש שעמד אחרון. הוא היה טוב מאוד עם 306 יארד וטאצ'דאון, אפילו היה הרץ המוביל של הקבוצה נטולת השם עם 46 יארד וטאצ'דאון נוסף, וכנראה שזה היה מספיק אלמלא בריידי.
הקוורטרבק האגדי ניהל משחק מאוזן של הבאקס, שהתאפשר בזכות 92 היארד בריצה של לנארד פורנט, והוציא את השחקנים שלו גדולים. ב-381 היארד שמסר (2 טאצ'דאונים ללא איבוד) הוא חילק 119 למייק אוואנס שהיה בספק רציני למשחק, 80 לקמרון ברייט שהשתלט על עמדת הטייט-אנד ביום חלש של רוב גרונקובסקי, 79 לכריס גודווין ועוד 49 לאנטוניו בראון, שתפס טאצ'דאון גדול על 36 יארד ברבע הראשון. בכך הפך בריידי, בגיל 43 ו-159 ימים, לקוורטרבק הכי מבוגר בהיסטוריה שמוסר לטאצ'דאון בפלייאוף.
אחרי 7:18 לטמפה ביי בהפסקה, הייניקי שם את וושינגטון בעמדת שוויון ברבע השלישי כשרץ לאנדזון, אבל הניסיון למסירת בונוס של שתי נקודות ללוגן תומאס לא הלך, ומ-16:18 האורחים ברחו ל-16:28 ברבע האחרון ולא נתנו לוושינגטון לפנטז.
אחרי פתיחת עונה מופלאה בה נראה היה במחזורים הראשונים שראסל ווילסון עומד להיות מוכתר כ-MVP של הליגה, סיאטל (3 ב-NFC) סיכמה היטב את ההידרדרות העקבית ביכולת כשעפה מהפלייאוף עם הפסד ביתי לראמס (7), 30:20. ווילסון נאכל ע"י ההגנה הטובה בליגה וגמר את העונה בידיים ריקות.
לוס אנג'לס הגיעה בשיא הזהירות שלה, עם ג'ון וולפורד בעמדת הקוורטרבק בגלל הפציעה באגודל של ג'ארד גוף, אבל גוף הוזנק למגרש כבר ברבע הראשון אחרי שוולפורד ספג חבטה בראשו במהלך ניסיון ריצה – ונראה כשיר לגמרי. הוא סיים עם 9 מ-19 וטאצ'דאון אחד על 155 יארד, ורכב עם כל הראמס על הגב של קאם אייקרס הענק שרץ ל-131 יארד ותפס עוד 45.
באמצע הרבע השני עוד נראה היה שנקבל תוצאה נמוכה, כשווילסון נתקע וגוף עדיין לא נכנס לעניינים, אבל במצב של 3:6 לראמס דריוס וויליאמס חטף מסירה של ווילסון לטאצ'דאון גדול של 42 יארד והדליק את המשחק. ווילסון החזיר בכדור על 51 יארד לדי-קיי מטקאף ואייקרס רץ לאנדזון כדי לקבוע 10:20 בהפסקה. משם הראמס רק העלו הילוך, לנארד פלויד לא נתן לווילסון לנשום, והתוצאה עלתה ל-13:30 אחרי שגוף דייק במסירה לרוברט וודס אותו הפעיל מצוין במחצית השנייה. הטאצ'דאון השני של ווילסון ומטקאלף כבר לא עזר.
במשחק המוקדם של הערב, באפלו (2 ב-AFC) השיגה ניצחון פלייאוף ראשון אחרי 25 שנה, 24:27 על אינדיאנפוליס (7), ויכולה להודות לקולטס על העזרה. הבילס, אחרי עונה סדירה נפלאה, התקשו להתמודד עם הציפיות ועם המלחמה של אינדי, אבל השילוב בין ג'וש אלן לסטפון דיגס, הטוב בליגה העונה בין קוורטרבק לתופס, שוב עבד.
אלן הוביל את הקבוצה בריצה עם 52 יארד וטאצ'דאון, ובתחילת הרבע האחרון דייק באחד לידיים של דיגס על 35 יארד (מתוך 128 שתפס בסך הכל). באפלו עלתה באותה נקודה ל-10:24, ולמרות שפיליפ ריברס עוד מצא עד לסיום את זאק פסקל וג'ק דויל באנדזון, היו חסרות לקולטס שלוש נקודות. כאן מגיע עניין העזרה למארחת שדיברנו עליו.
לקראת סיום הרבע הראשון, אינדיאנפוליס ניצבה ביתרון 7:10 ובמרחק 4 יארד מטאצ'דאון. היא לא הצליחה לעשות זאת בשלושה ניסיונות, ובמקום להסתפק בשער השדה הבטוח – אותן שלוש הנקודות – המאמן פרנק רייך (שהצדיק את ההחלטה בסיום) החליט ללכת על דאון רביעי שנכשל והוביל לכך שהכדור עבר לידיים של באפלו. תוך דקה וחצי ורגע לפני הירידה להפסקה, באפלו השיגה טאצ'דאון מהעבר השני ולא איבדה את היתרון עד לסיום. וזה לא הכל: ברבע השלישי רודריגו בלנקנשיפ החמיץ שער שדה נוח מ-33 יארד. עוד הזדמנות שהידהדה חזק בסיום.
