צפו בראיון עם אריאל אטיאס
(צילום ועריכה: עוז מועלם )
הספורט הישראלי עדיין מתניע אחרי הקורונה, אבל לוחם קרב ה־10 אריאל אטיאס הראה ביום שני האחרון שמבחינתו אין מעצורים. הוא ניפץ שיא ישראלי בן 26 שנה בתחרות האתלטיקה המפרכת מכולן, בדרך לזהב באליפות ישראל. עם שני שיאים אישיים, בקפיצה לגובה ובכידון, הוא השיג 7,136 נקודות ושיפר ב־40 נקודות את השיא הקודם של ארז מלצר.
בילדותו ניסה אטיאס (21) מגוון ענפי ספורט: שחייה, כדורגל, כדורסל, טניס וג'ודו, אבל התקשה להתמיד בענף אחד. בגיל 11 נכנס לאחד האימונים באצטדיון נווה שאנן הסמוך לביתו שבנשר, ונשבה בקסם האתלטיקה.
אריאל אטיאסאריאל אטיאס
אריאל אטיאס. אין מעצורים
(צילום: עוז מועלם)
מאמנו בעשור האחרון, דני וולפברג, עודד אותו מגיל צעיר להתנסות ולהתאמן בתחומים רבים ככל הניתן. בגיל 16, בתחרות הרשמית הראשונה שלו, זכה במדליית זהב באליפות ישראל לקדטים עם שיא לאומי לשכבת גילו. מאז עשה זאת פעמים רבות בגילים השונים. באליפות ישראל בשנה שעברה הוא זכה בזהב, אך התאכזב מהתוצאות, שנפגעו בגלל מזג האוויר הסוער.
בראיון ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet הוא מספר על המסע שעבר עד לרגע השיא. "בהתחלה, כשהשתפרתי, אמרתי 'יש כאן משהו'. אחר כך התחלתי ליהנות מזה שהתחרות תלויה רק בי".
איך נראים חיי אתלט קרב 10?
"מנסים להתאמן בכל מקצוע כל שבוע. יכולת, כוח מתפרץ, סיבולת. אחר כך מתאמנים לפי סדר הקרב. יש בארץ בעיית זמינות מתקנים. האצטדיון בחיפה, למשל, כבר תקופה ארוכה בשיפוצים, והאגודה שלי, מכבי חיפה, התאמנה במתקן של 300 מטר".
אריאל אטיאסאריאל אטיאס
"יש בארץ בעיית זמינות מתקנים"
(צילום: אורן אהרוני)
לא סתם קוראים לזה "לוחם קרב 10".
"היום הראשון מראה את היכולות האתלטיות. ביום השני הענפים יותר טכניים ובשילוב עם העייפות זה מבחן אופי. פישלת במקצוע אחד - הלכה התחרות. ב־2016 פסלתי בקפיצה במוט כשהייתי קרוב לשיא הישראלי עם תשעה מקצועות בלבד. זו התחרות היחידה שנמשכת יומיים, והייתה תחרות שירדתי בה כמעט שבעה ק"ג. לא אוכלים טוב והגוף זועק. אתה הולך לישון ומנסה להתאושש, פיזית ומנטלית, לקראת היום השני. צריך לשים את המחשבות בצד".
מה מייחד ספורטאי בענף הזה?
"הרב־גוניות והעובדה שצריך לבוא עם אהבה לסבל. אתה גורם לעצמך לסבול באופן מודע וצריך לדחוף כל הזמן קדימה. ועדיין, זה כיף ענק. אתה לא ממצה שום דבר, תמיד יש לך מה לשפר. אני בן 21 ומקווה לעוד רגעי שיא. האתלטיקה בכלל, ובמיוחד הענף הזה, לא מפותחים בארץ. זה דורש המון הקרבה ואמצעים".

"מתסכל שהקהל לא ראה"

אטיאס מספר שחיכה זמן רב כדי לשבור את השיא. "אני חולם על זה מגיל 15. כל מיני דברים עיכבו את זה עד עכשיו. בשביל לתת קרב טוב - כל התנאים צריכים להתחבר".
הוולודרום בהדר יוסףהוולודרום בהדר יוסף
ענף לא מפותח בארץ. האצטדיון בהדר יוסף
(צילום: אורן אהרוני)
התאכזבת שהיציעים היו ריקים?
"אני עושה את זה קודם כל בשביל עצמי, אבל מתסכל שקהל לא ראה את השיא. מבאס שההורים וסבא וסבתא שלי לא יכלו להגיע, גם ככה אין הרבה קהל. כשסיימנו את התחרות הייתה פה שממה".
איך באמת מתכוננים לאליפות אחרי סגר של חודשיים בבית?
"אני לא אשקר, הייתי חייב להתאמן ולא ממש צייתי להנחיות, עם הרבה קומבינות. זה עדיין לא היה אותו הדבר, אבל הייתי בחדר כושר, על המסלול וגם עבדתי בבית. שאלו אותי למה, אבל אני אופטימי מטבעי וכל הזמן רוצה להשתפר. ידעתי שתהיה השנה תחרות".
היו לך פעם מחשבות לפרוש?
"לא. ב־2017 פרקתי את הכתף. השיקום האט אותי. יכולתי לרוץ רק ריצה קלה עם קיבוע ליד. אחרי התקופה הזו התקשיתי להשלים תחרויות. ובכלל, אין תחרות שלא מסתיימת עם כאב. עכשיו, למשל, הקרסול שלי נפוח. אבל תמיד אמרתי שאחזור אחרי טיפולים".
אריאל אטיאסאריאל אטיאס
"אני אופטימי מטבעי וכל הזמן רוצה להשתפר"
(צילום: עוז מועלם)
איזה מקצוע אתה הכי אוהב?
"קפיצה לגובה, גם כי אני הכי מתקדם ומשתפר בה וגם בגלל הסיפוק. לשים את הרגל על הרצפה, לרחף שני מטרים ובסוף לדעת - עברת את הרף או לא".
מה יש לך עוד לשפר?
"קודם כל המשוכות. יש לי שם טווח שיפור גדול. גם בריצות ובזריקות. אני שם, אבל חסרים שיפורים קטנים".
למרות השיא, אתה רחוק מהקריטריונים לתחרויות החשובות.
"כשהסתובבתי בעולם מאמנים אמרו שאני אתלט של 8,000 נקודות, רמה עולמית. צריך לעבוד. המטרה הקרובה היא אליפות אירופה עד גיל 23 בנורווגיה בשנה הבאה".
יש לך מסר לשר הספורט החדש חילי טרופר?
"אין דבר יותר ערכי מספורט. השקעה בו היא השקעה בכל תחומי החיים ותוביל לירידה בפשיעה ובתחלואה, גם אם להצלחה ייקח כמה שנים להגיע".