נו, אז אפשר כבר לסכם את השנה של מכבי חיפה, לא? אז גם בזכות הקבוצה ובעיקר בזכות הקורונה, אנחנו עושים את זה ביוני, בפעם הראשונה מזה בערך עשור... גם זה משהו. לאן הולכים מכאן?
המאמן: ככה זה נשמע כשמישהו נתקל בתקרת זכוכית. זה כואב ועושה לא נעים בגוף. תודה אמיתית למרקו על שהוציא אותנו מהבוץ. הסתובבנו על פארש במשך שנים. ברוך הבא ברק בכר.

ברק בכרברק בכר
ברק בכר
(צילום: עוז מועלם)

שוער: מי האמין שאפשר להתאהב בסחי? ומי אמר ששוער חייב להיות משוגע? מגינים: אין בליגה הרבה מגינים ימניים טובים ממאבוקה. תזכירו לי מי המחליף של דסה בנבחרת? ייני? אז סגרנו את העמדה הזאת. צד שמאל. אם אפשר לשים יד על צעיר אחד שלא בסגל שלנו, זה דורון ליידנר. ואם לא הולך, אז אולי יש מה לדבר עם טאלב טואטחה שחתם בלודוגורץ בספטמבר. אבל על אקסים מיתולוגיים בהמשך. ובסוף, סאן מנחם לא באמת נורא, הוא משתפר כל הזמן וגם זה משהו. בלמים: הנקודה החלשה. כולם מוגבלים ובינוניים. סליחה. חוץ מרמי גרשון. עם עופרי ארד וחבשי אין הרבה מה לעשות, חוץ מלקוות שיוכלו לטפס עוד קצת למעלה עם מישהו ממש טוב לצידם. זו העמדה שבה שווה לשפוך כסף. חייבים בלם אחד לפחות ברמה מעל הליגה, אם רוצים לתת פייט.
קישור אחורי: עסקת המאה. לעזור לשועה להגיע למקום שמתאים לו (בית"ר. אלא איפה) ולקבל את עלי מוחמד (האמת ששווה לשלם להם רק כדי שיקחו את שועה, אבל בשביל לקבל גם את מוחמד שווה לשלם הרבה). איתו ועם נטע ואשכנזי ומקסים אפשר להתחיל לאיים. ואם לא הוא, אז שווה שוב להסתכל לכיוון האקסים... קישור קדמי: אחלה חזיזה ושרי. אולי יש משהו מעניין בנוער. לא יודע. סלליך צריך להמשיך הלאה והנה עוד אקס שאולי אפשר להביא. חלוצים: אף לא מילה נוספת על שועה. להשאיר את עוואד ורוקאביצה ולנסות להרוויח עוד שנה עם פודגוראנו ו-וילדסחוט. בגזרת האקסים: כל אחד מהארבעה ישדרג אותנו. טאלב, בירם, רפאלוב וחמד. וואלה, גם אחד מארבעה זה טוב, אפילו אם זה לשנה או שנתיים. כשאתה לא חוזר כמשיח, זה יכול לעבוד.