נתחיל בחידון. מי קבוצת היורוליג שהקלע המוביל שלה מדורג במקום ה-19 בלבד בטבלת מלכי הסלים, זה עם מדד האיכות הגבוה ביותר נמצא אי שם במקום ה-25, המוסר המצטיין במקום ה-18 והריבאונדר הכי טוב שלה עשירי? טוב, לפי הכותרת של הכתבה כנראה שכבר הבנתם שמדובר בז'לגיריס קובנה. וזה בדיוק העניין. למרות הנתונים הלא מחמיאים, בלשון המעטה, הליטאים הם היחידים במפעל עם מאזן מושלם (0:4), מה שסידר להם את המקום הראשון בטבלה.
במידה שז'לגיריס תנצח הערב (חמישי, 20:00) בז'לגירו ארנה את ולנסיה, קבוצה מפתיעה נוספת (מאזן 1:3), היא תרשום את הפתיחה הטובה ביותר שלה ביורוליג מזה שמונה שנים.
הניצחונות של ז'לגיריס לא היו על סתם יריבות. למעשה, שלושת הניצחונות הראשונים היו בחוץ על אולימפיאקוס (67:68), חימקי מוסקבה (70:83) והכוכב האדום בלגרד (69:75). ובמחזור הרביעי היא רשמה בבית 73:89 סופר מרשים על הקבוצה הטובה ביורוליג בעונה החולפת, אנאדולו אפס.
כדורסל פשוט
בחסות הקורונה, היורוליג חווה באופן כללי עונה משוגעת, מבלי לדבר על ההפסדים הטכניים שכבר בוטלו ודחיות המשחקים. קחו לדוגמה את ריאל מדריד, מכבי תל אביב ואנאדולו, שבעונה הקודמת היו בצמרת וכרגע הן מדורגות במקומות 15-13 עם ניצחון בודד ושלושה הפסדים. המסקנה במקרה של שלוש הגדולות היא ברורה, הן לא באו מוכנות לעונה וחוו לא מעט בעיות, בין אם זה בהחתמת שחקנים או אפילו מבחינה ארגונית, כמו מכבי ת"א שערכה מספר משחקי אימון מועט מאוד לפני פתיחת היורוליג.
ז'לגיריס לעומת זאת התאמנה יחד מהיום הראשון, ולמעט ז'ופרי לוברן, שנעדר תקופה קצרה בעקבות הידבקותו בנגיף, הקבוצה הייתה מאוד מחוברת. יחד עם זאת, בשלושה מארבעת משחקיה היא ניצלה את הבעיות של יריבותיה כדי לרשום ניצחונות.
"גם שחקני ז'לגיריס מופתעים מפתיחת העונה הטובה שלהם", מספר העיתונאי הליטאי דונטאס אורבונס, מהאתר 15min.lt. "לדעתי זה שילוב של כמה דברים. קודם כל צריך להגיד שלכל היריבות של ז'לגיריס היו בעיות. עבור אולימפיאקוס זה היה משחק רשמי ראשון בעונה, חימקי הגיעה עם שבעה שחקנים בגלל ההידבקות ההמונית שם בקורונה, הכוכב האדום דווקא היו מוכנים, אבל ז'לגיריס שיחקה נהדר והצליחה לעצור אותם. בנוגע לאנאדולו אפס, היא שיחקה ללא שיין לארקין, ובכלל פתחה את העונה רע".
מבחינה מקצועית, מה ז'לגיריס עושה כל כך טוב עד עכשיו?
"אני חושב שמה שגם עזר לז'לגיריס זה שיש לה כללים ברורים בהתקפה ובהגנה, והשחקנים מבינים אותם. מרטין שילר הוא לא כמו שאראס או צ'אבי פסקוואל, אין לו כל כך הרבה תרגילים. הם כמובן מאמנים טובים, אבל לפעמים לשחקנים קשה להסתגל לכמות כזאת של תרגילים, בטח בפתיחת עונה. המשחק של שילר לא בנאלי, אבל כן יש לו כמה הרגלים פשוטים שהשחקנים תירגלו מהיום הראשון של מחנה האימונים וזה בטח סייע".
180 מעלות משאראס
כל חובב יורוליג שהסתכל על הסגל של ז'לגיריס בקיץ, וכמובן על עמדת המאמן, לא היה מהמר שהליטאים ייראו כך. על הנייר, רוב השחקנים שלה אפורים, על הקווים יש לה דמות מאוד אלמונית ואסור לשכוח שהסמל הגדול שלה, שרונאס יאסיקביצ'יוס, בדיוק עזב אותה לברצלונה.
אבל שילר הוא ככל הנראה סוד הקסם שלה. אם גם לכם השם שלו לא אומר כלום, אתם לא צריכים להתבייש. אחרי שלל תפקידים כעוזר, בעיקר בגרמניה אליה עבר מווינה עם משפחתו כשהיה בן עשר, מונה האוסטרי האלמוני בגיל 35 למאמן קבוצת הבת של יוטה ג'אז בליגת הפיתוח, סולט לייק סיטי סטארס. בעונה הקודמת הוא נבחר למאמן העונה, אחרי שהוביל את קבוצתו למאזן 12:30.
בז'לגיריס ידעו שמבחינה תקציבית לא יוכלו לפתות את המאמנים הגדולים ביבשת שנותרו ללא עבודה, בטח לאור המצב הכלכלי הלא פשוט שנגרם בעקבות הקורונה, ולכן חיפשו מאמנים עם פוטנציאל. לצורך העניין, בנוסף למועמדותו של שילר, עלה גם שמו של מאמן גלאטסראיי כיום, ארטוגרול ארדוגן.
במועדון גם חיפשו מאמן עם סגנון ופילוסופיית אימון שונה לחלוטין משאראס, שהיה דומיננטי מאוד בכל החלטה שהתקבלה, בין אם היא על המגרש או מחוצה לו. ההבדלים בין שאראס לאוסטרי זועקים לשמיים. בתקופתו של שאראס לשחקנים לא ניתן חופש להיות יצירתיים או חלילה לאלתר. הוא האמין שרק בעזרת כדורסל מסודר קבוצה מוגבלת תקציבית ומקצועית כמו ז'לגיריס תנצח משחקים. קשה להאשים את שאראס, ועם הצלחה (העפלה לפיינל פור) קשה להתווכח, אבל בינתיים שילר כן מראה שאפשר אחרת.
שילר מאמן ומנהל משחק בסגנון יותר אמריקאי, שנותן את האחריות לשחקנים. בהתקפה הוא מאפשר להם חופש, אוהב משחק ריצה ותומך בלקיחת זריקות 6-5 שניות בלבד מתחילת ההתקפה, במידה שהמבט לסל הוא טוב. ז'לגיריס גם עברה מהפכה מבחינה הגנתית ושומרת Side Defense - מניעת חדירה מהאמצע, ודחיפה של מוביל הכדור לצד המגרש. בינתיים זה משתלם לליטאים שמדורגים במקום השני בספיגת נקודות (69.7).
כוכב רוק
השם הלוהט בקבוצה העונה הוא ללא ספק זה של רוקאס יוקובאייטיס בן ה-19 (1.93 מ'). במדינה אומרים שמדובר ברכז הגדול הבא של הנבחרת, שלא קיבלה יותר מדי איכות בעמדה הזאת מאז ששאראס פרש לפני לא מעט שנים. דווקא אצל שאראס בז'לגיריס הוא לא ממש שיחק. בעונה הקודמת קיבל סך הכל 64 דקות ביורוליג, אצל שילר הוא הגיע לכמות הזאת כבר אחרי שלושה מחזורים.
יוקובאייטיס התגלה פחות או יותר במחנה "כדורסל ללא גבולות" שנערך בתל אביב ב-2017, בסיומו נבחר ל-MVP. כמה חודשים לאחר מכן הוא לקח חלק במסגרת סיבוב ההופעות שארגן לבאר בול לשניו בניו, לאמלו וליאנג'לו, שחתמו בפרינאיי המקומית. יוקובאייטיס שיחק בקבוצת הבת של ז'לגיריס, ולמרות שזו הפסידה לפרינאיי והאחים בול, הרכז שהיה אז בן 17 בלבד, להט עם 31 נקודות ונכנס חזק לפנקסים של הסקאוטים ב-NBA.
העונה הוא כבר הספיק לנצח את אולימפיאקוס עם שתי קליעות עונשין מדויקות בשניות הסיום אחרי ריבאונד התקפה גדול שלקח על שתי האגדות של הקבוצה היוונית, ואסיליס ספאנוליס ויורגוס פרינטזיס. הליטאי הצעיר ניגש לקו, עמד בלחץ ותפר את שתי הזריקות בדרך ל-67:68.
בניצחון על הכוכב האדום, הרכז הפותח של ז'לגיריס, תומאס ווקאפ, נקלע לבעיית עבירות בשלב מוקדם. יוקובאייטיס עלה למגרש, לקח פיקוד וסיים עם 9 נקודות, 6 ריבאונדים ו-5 אסיסטים. שלשה ענקית שלו במאני טייים סידרה לקבוצתו מרווח מספיק גדול מהסרבים כדי להבטיח את הניצחון בבלגרד.
"יוקובאייטיס הוא אחד השחקנים הכי פופולריים בליטא", מספר אורבונס. "אוהבים אותו לא רק בגלל היכולות על המגרש, אלא גם בגלל האופי שלו. הוא ילד טוב, מכבד את כולם. הוא לא חושב שהוא כוכב, נמצא עם הרגליים על הקרקע. יש לו הרבה מאוד כישרון, איי.קיו גבוה של כדורסל וגם אומץ לקחת החלטות במאני טיים למרות גילו הצעיר. הוא גם תמיד יעדיף את המהלך הפחות יפה, אבל היעיל כדי להשיג נקודות", מסכם אורבונס.
עם מאמן אוסטרי מבטיח, כוכב בן 19 שלא נראה מאז ימי שאראס וכמובן קהל תומך בז'לגירו ארנה, בניגוד לרוב קבוצות היורוליג שמשחקות באולמות ללא אוהדים (בליטא מותר להכניס 50 אחוז מתכולת האולם, 7,500 צופים במקרה של קובנה), ז'לגיריס קובנה היא ללא ספק המרענן הרשמי של היבשת.
