את המהפך הגדול שביצעה פ.ס.ז' בדקות האחרונות מול אטאלנטה נזכור עוד שנים רבות. ברגע שנשמעה השריקה האחרונה באצטדיון האור בליסבון, שנתנה את האור הירוק לחגיגות של הפריזאים, האסוציאציה הראשונה שעלתה לי לראש היא משחק הגמר של שנת 1999 שנערך לא רחוק משם -בברצלונה. כזכור, באותו גמר מפורסם מנצ'סטר יונייטד של פרגי פגשה את באיירן מינכן של היצפלד. שרינגהאם וסולשיאר, שני המחליפים היחידים של פרגי באותו גמר מפורסם, הבקיעו את שני השערים של השדים האדומים בדקות ה-91 וה-93 בהתאמה וביצעו את המהפך הזכור והדרמטי בדרך ל-1:2, בדומה למשחק אתמול שפתח את המונדיאליטו.
אבל המשחק ברביעי, שאם תרצו אפשר אולי לקרוא לו יונייטד-באיירן גרסת 2020, ואותה קלאסיקה מ-1999, לא היו היחידים בחצי אי האיברי שסיפקו דרמות ענק בליגת האלופות. אותו האצטדיון בליסבון אירח את הדרבי המדרידאי במסגרת הגמר ב-2014. כולנו זוכרים טוב מאוד את סרחיו ראמוס מציל את ריאל בדקה ה-93 עם נגיחה מדויקת, וכופה הארכה כשהכל כבר נראה היה אבוד עבור הבלאנקוס. ריאל השכילה לנצל את ההזדמנות השנייה שהשיגה לעצמה על מנת לכבוש 3 שערים בהארכה, לסגור את הסיפור מול אתלטיקו ולהחזיר את הגביע עם האוזניים הגדולות לסנטיאגו ברנבאו לראשונה מזה 12 שנים.
ואיך אפשר כמובן שלא לציין את הרמונטדה של ברצלונה מול פ.ס.ז' בשמינית הגמר ב-2017? המפגש היחיד עד היום בשלב הנוקאאוט שבו קבוצה הפכה פיגור של ארבעה שערים מהמשחק הראשון. ניימאר (הפעם במדי הבלאוגרנה) עם פנדל מוצלח בדקה ה-91 וסרג'י רוברטו עם שער בדקה ה-95 קבעו 1:6 מהדהד והיסטוריה בקאמפ נואו.
אז נכון, ליגת האלופות סיפקה משחקים דרמטיים ובלתי נשכחים לא רק בגבולות ספרד ופורטוגל. ועדיין, אלו שתי מדינות עם תעשיית ומתקני כדורגל מפותחים ומושקעים מאוד - שחקנים מוכשרים, קבוצות מוכשרות ואצטדיונים ברמה הגבוהה ביותר, אז מה הפלא שמאבקים במשחקים שם נמשכים עד השנייה האחרונה? בואו נקווה שזה יימשך ככה, ויפה שעה אחת קודם, במונדיאליטו בליסבון.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
