לפני שבוע וחצי, כשסון יונג־מין לא ידע שהוא הולך להיעדר תקופה בגלל פציעה, הוא בעיקר רצה לדבר על החבר הארי קיין. "רוב האנשים מתלהבים מהשערים שהארי כובש ועל הסיומת שלו מול השער, אבל המסירות שלו הן משהו מיוחד", קבע הקוריאני של טוטנהאם. הגיוני שזה מה שיגיד, הרי יום קודם קיין בישל לסון ארבעה שערים ב־2:5 על סאות'המפטון, אבל יכולת המסירה שלו היא הרבה יותר מהתלהבות של משחק אחד, אלא משהו מתמשך שחובה לדבר עליו.
במכבי חיפה, שתפגוש הערב (22:00) את טוטנהאם בלונדון למשחק על מקום בשלב הבתים של הליגה האירופית, ניסו להתכונן לקיין. כן, למרות הדברים שצעק מוחמד אבו־פאני בחדר ההלבשה ברוסטוב בשבוע שעבר. ברק בכר והצוות שלו ודאי שמו דגש על יכולת ההבקעה של החלוץ האנגלי, הרי הוא אחד הטובים בתחומו בעולם, אבל עם התקדמות הקריירה — קיין הגיע הקיץ לגיל השיא לכדורגלן (27) – בולטות לא פחות הפעולות שלו המסדרות מצבי הבקעה לשחקנים אחרים, מה שהופך את קיין באופן אוטומטי למסוכן עוד יותר. "אתה מתכונן מולו לדבר אחד ומקבל את האחר", אמר מאמן ארסנל, מיקל ארטטה, אחרי המשחק האחרון שלו מול טוטנהאם, שבו קיין רשם יותר מסירות מפתח מוצלחות מכל התותחנים שמולו יחד.
התרנגול השלישי
לפני שנכנסים לעומק בניית המשחק של טוטנהאם באמצעות קיין, צריך לעשות סדר. קיין, שנולד למשפחה אוהדת טוטנהאם והתגורר במרחק של כרבע שעה הליכה מאצטדיון הקבוצה, הפך לאגדה מקומית קודם כל בזכות השערים שלו. מדובר הרי באחד הסקוררים הגדולים של התקופה. 192 שערים במדי טוטנהאם, שלישי אצל התרנגולים בכל הזמנים.
השערים של קיין הם אלה שהביאו את טוטנהאם לגמר ליגת האלופות ואת קיין עצמו להיות ארבע שנים ברציפות בנבחרת העונה של הפרמייר־ליג (ופעמיים מלך שערי הליגה), אבל לצד זה חובה להרחיב גם על חשיבותו כבונה התקפות בטוטנהאם (ובנבחרת אנגליה). על ראיית המשחק, מגוון המסירות, ההבנה הטקטית מתי לרדת אחורה ולנהל את העסק מהקישור. קיין תמיד היה מוסר טוב. ביורו 2016 הוא לא הבקיע, אבל היה מרים הקרנות של הנבחרת. כנער שיחק לרוב בקישור, ולא סתם מספר החולצה שלו הוא 10, זה השמור לפליימייקר של הקבוצה, ולא 9 המתאים לחלוץ המרכזי.
אז היכולת והרצון למסור תמיד היו שם, אבל סיבות שונות הביאו לכך שבניית המשחק, ולאו דווקא סיום התקפות, הפכה למשמעותית יותר עבור קיין. יש את העניין הקבוצתי — טוטנהאם איבדה בינואר האחרון את המוסר המצטיין שלה כריסטיאן אריקסן שעבר לאינטר, וז'וזה מוריניו מבקש מקיין לעזור יותר בניהול המשחק ובהפעלת שחקני ההתקפה האחרים. יש גם את העניין האישי — פציעת הקרסול החוזרת של קיין גורמת לו לנסות להתרחק מהעימותים הפיזיים המתרחשים בתוך הרחבה. ויש גם את האהבה למסירה.
קיין משוגע על פוטבול אמריקאי, ולמרות שהצהיר שבעתיד הוא רוצה להיות קיקר, השחקן שבועט את הכדור בין הקורות עבור קבוצת פוטבול, האלילים שלו הם המוסרים. לשני כלבי הלברדור שלו, ווילסון ובריידי, קרא קיין על שם שני קוורטרבקים גדולים, ראסל ווילסון וטום בריידי, והוא הצהיר בעבר שלמרות שהם מחלקים מסירות באמצעות הידיים והוא עם הרגליים — הוא מסתכל על שחקנים כמוהם כדי לקבל השראה להפעלת שחקנים אחרים במסירה.
מפנה את השטח
מתחילת העונה, ואחרי שלושה משחקים, מחזיק קיין בממוצע של 2.8 מסירות מפתח מוצלחות למשחק, הכי הרבה בקריירה שלו, מקום ראשון מבין שחקני טוטנהאם. חוץ ממנו אין אף חלוץ מרכזי בין 30 המובילים בקטגוריה. חלק מאוהדי טוטנהאם אפילו טוענים שמדובר במוסר הטוב בליגה אחרי קווין דה בריינה.
את המסירות האלה קיין מחלק בזכות ראיית משחק נפלאה והבנה טקטית. הוא יוצא מהעמדה שלו כחלוץ מרכזי ויורד לאחור, כשפעמים רבות הוא מושך איתו את אחד הבלמים. לשטח שמתפנה נעים שחקני ההתקפה האחרים כמו אריק לאמלה, דלה עלי, סטיבן ברחוויין ולוקאס מורה. אם טוטנהאם משחקת עם שלושה בלמים גם המגינים עושים את התנועה הזו וקיין, שמקבל את הכדור ישירות מההגנה שלו, ממשיך את ההתקפה במסירה טובה שמסדרת מצב הבקעה.
מכבי חיפה עברה את רוסטוב בשבוע שעבר, אבל למרות הניצחון היה ברור שיש לה בעיית תיאום בחלק האחורי. כשאחד הבלמים ייצא עם קיין עלול להיווצר חור באזור המסוכן ביותר במגרש, קרוב לשער של ג'וש כהן. בנוסף, הבעיה הקבועה של הירוקים מאחור היא בשטח שבין קו ההגנה לקו הקישור שלהם, בדיוק המקום שאליו אוהב קיין לנוע כדי לקבל את הכדור.
זה כמובן לא הדבר היחיד שעושה את ההבדל בין הקבוצות. פערי הרמות ידועים ומגיעים מכל מקום במגרש, אבל אם במכבי חיפה חושבים על איזשהו סיכוי להפתיע ברור שהם צריכים לעצור גם את הארי וגם את קיין. גם את הכובש וגם את המוסר שמרכיבים שחקן גדול אחד.
