התרגשות רבה הציפה אותי כשראיתי את שון וייסמן יוצא מן המנהרה לקראת הזדמנות הגדולה שלו, כשעלה למשחק מול ריאל מדריד במדי ויאדוליד. כמה שהתגעגתי לראות שחקן ישראלי בליגה בכירה, ברמות הללו. זה לא דבר של מה בכך. והיה נראה שהוא נחוש אך גם נרגש.
מקצועית, החלוץ ניסה והתאמץ, קיבל הזדמנות במחצית הראשונה לקנות את עולמו וחבל שלא התלבשה לו הבעיטה. אבל אל תדאגו, זה עוד ייכנס כשההתרגשות תחלוף והוא יהיה מעט יותר חד. תנו לשון חצי יעף כזה באוסטריה, ויהיו לו אחוזי הצלחה כמו בפנדלים. הסלאלום שאילץ את טיבו קורטואה למתוח את איבריו הקים את כולנו מהספה. הלב דפק.
נראה שחבריו בקבוצה לא עושים לו חיים קלים ועדיין לא מכבדים אותו. ראיתי לפחות חמש פעמים במהלך המשחק את ויסמן נראה מתוסכל על כך שלא מסרו לו למרות שהיה חופשי מול השער.
לא ייתכן ששחקן לא מכניס רוחב פשוט לגול בטוח ובמקום זאת מנסה לבעוט מזווית קשה. חבל. נראה לכם הגיוני שלואיס סוארס או דייגו קוסטה לא היו מקבלים את המסירה הזו? זה מוכיח שהישראלי עוד צריך לבסס את מעמדו, ולזכות בכבוד של חבריו לקבוצה.
עם זאת, ההופעה של שון הייתה חיובית מאוד, ושמחתי לראות שהמאמן לא הוציא אותו ראשון כשעשה חילוף כפול. לי נראה שהמאמן מאמין בו, וכמובן שבסוף חלוץ חייב לענות בגולים על המגרש. אז יאללה שון, מחכים לשער הבכורה ומאמינים שזה יקרה כבר בשבת!
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
