פורטוגל מעולם לא הייתה חממה עבור שחקנים ישראלים. למעשה, אלי אוחנה היה הראשון והאחרון ששיחק שם, במדי בראגה. באותה תקופה, אי שם לפני 30 שנה, כל מעבר של שחקן לאירופה עשה כותרות, אבל בימים שבהם קשה לעקוב אחרי עשרות הלגיונרים שמסתובבים בין הליגות השונות, החתימה של דור ג'אן בפאסוש דה פריירה חלפה מתחת לרדאר. אלא שאז הגיע הרגע שבו החלוץ בן ה־25 הוכיח ששווה לשים לב אליו, לאחר שהבקיע בניצחון הסנסציוני 2:3 על האלופה פורטו – קבוצה שכעבור כמה ימים הביסה את מארסיי 0:3 בליגת האלופות.
יש שחקנים שמגיעים לפיק בשלב יחסית מתקדם. ג'אן הוא דוגמה מובהקת לצעיר מבטיח שצמח במחלקת הנוער המפוארת של מכבי ת"א, אבל לא קיבל צ'אנס אמיתי, כמו רבים אחרים, ונאלץ לנדוד. בגיל 17 הוא עוד כבש בבכורה בקבוצה הבוגרת, אבל לא הצליח לפרוץ. רק לפני שנתיים הגיע רגע המפנה, כשעבר לבני־יהודה כחלק מעסקת מאור קנדיל, וכל הכישרון התפוצץ עם 17 שערים בשתי עונות, כולל אחד שסידר ליוסי אבוקסיס את התואר הראשון בקריירת האימון שלו – גביע המדינה.
6 צפייה בגלריה
צמח במכבי ת"א, אבל לא קיבל צ'אנס. דור ג'אן בפורטוגל
(צילום: Telmo Mendes/FC Pacos de Ferreira)
מחוץ למהפכה
ג'אן אמור היה להיכלל במהפכת הצעירים של מכבי בשל מגבלת הפייר־פליי, אך בניגוד לשחקנים כמו דור פרץ ודן גלזר, החלוץ לא היה בתוכניות ונשלח שוב לגלות. את העונה שעברה הוא סיים כמלך השערים של הכתומים (10), מה שהוביל להתעניינות מצד מספר קבוצות. "קיבלתי הצעות ממכבי חיפה, באר־שבע ובית"ר", מגלה ג'אן בראיון מפורטו. "אבל הבנתי שאם בגיל שלי אבחר בקבוצה בארץ, כבר לא אצא לחו"ל אף פעם".
ואז מגיעה ההצעה מהליגה הפורטוגלית.
"הייתי בארוחת ערב עם ארוסתי, והסוכן שלי התקשר אליי עם ההצעה. אמרתי לו שאני לא רוצה לשחק בליגה הזו, אבל הוא ביקש שאבדוק פרטים. דיברתי עם מטייה ליוייץ' ששיחק איתי בבני־יהודה, והבנתי שמדובר בליגה שמייצאת שחקנים לאנגליה וספרד, שזו המטרה שלי, אז החלטתי ללכת על זה. אני מדרג אותה כליגה השביעית או השמינית באירופה. טובה יותר, למשל, מהליגה ההולנדית. תוך שלושה ימים כבר טסתי לשם".
מאוחנה עד ג'אן
בשישי צייץ החלוץ הישראלי בטוויטר: "היום נעשה משהו בלתי נשכח" – וכמה שעות לאחר מכן כבר רשם את רגע השיא בקריירה שלו, אותו שער נגד פורטו. "מגיל צעיר אני רואה את השמות האלו רק בשידורי ליגת האלופות. ברגע האחרון, בגלל פציעה של אחד השחקנים, הוחלט שאפתח. היו לי פרפרים בבטן, עשיתי הכנה מנטלית והייתה לי תחושה חזקה שאני מבקיע. זו ליגה עם שחקני התקפה צעירים ומוכשרים, שחסרה להם הסיומת, ובזה יש לי יתרון".
היחיד שהבקיע שם שער היה אלי אוחנה ב־1990.
"כן, הוא כבש שלושה שערים. במעמד החתימה עם הנשיא והמנהל המקצועי, אמרתי להם שהדבר הראשון שאני רוצה זה לסלול את הדרך לישראלים נוספים בליגה הפורטוגלית".
ז'וזואה שיחק בקבוצה שלך.
"הם מכירים אותו טוב מאוד, הוא חבר של המנהל המקצועי ומתברר שהתייעצו איתו לגביי והוא המליץ עליי. מחזיקים ממנו שם בדיוק כמונו, וגם זוכרים את אלירן עטר, ששיחק נגדם עם בני־יהודה".
מהי המטרה שלך?
"החלום הוא לעשות פה עונה טובה ולהתקדם לאחד משלושת המועדונים הגדולים בפורטוגל, או לעבור לליגה בכירה יותר כמו ספרד ואנגליה".
געגועים לסוזה
גדלת במכבי ת"א. למה זה לא הסתדר?
"אחרי שסיימתי נערים א', בדיוק הייתה מהפכת הצעירים של מוטי איוניר וגדי כרמלי. הבקעתי במשחק הראשון שלי בבוגרים, אלא שאז הגיע ג'ורדי קרויף. הוא הביא צוות זר כדי לקחת תארים כאן ועכשיו, לא להעביר מועדון תהליך, ובתקופה שלו זנחו את נושא הצעירים. הייתי בטוח שאתאמן עם הבוגרים וזה לא קרה. דווקא פאולו סוזה מאוד אהב אותי, המאמן הכי טוב שאימן אותי, רק שלצערי הוא לא הסתדר עם ג'ורדי ועזבתי יחד איתו, אחרת הייתי ממשיך".
רק בבני־יהודה פרצת, וגם זה אחרי שהתחלת כשחקן ספסל.
"בעונה הראשונה לא השתלבתי, היינו קבוצה צעירה עם שחקנים לא מוכחים, והתחלנו לא משהו. עליתי בעיקר כמחליף אצל אבוקסיס, אבל לא עשיתי פרצופים וגם כבשתי הרבה. מאז שאלישע לוי הגיע, הוא כבר נתן לי את המושכות ואת הביטחון. איתו הגיעה הפריצה".
כשאתה מסתכל על מכבי ת"א הנוכחית, עם בעיות קשות בהתקפה, אתה לא מצטער שלא נשארת?
"זה היה חלום, אבל רק כשהייתי ממש צעיר. מגיל עשרים כבר לא היה לי חלום להיות שחקן מכבי ת"א, אלא לצאת לאירופה. יש להם חלוצים טובים, אך בוודאות יש לי מקום שם. אם היו נותנים לי לבחור עכשיו מבין שתי האופציות, ברור שהייתי בוחר בפורטוגל".
