בני יהודה של ברק אברמוב שוב ירדה מכר הדשא מושפלת עם הפסד חמישי מתוך שבעת המשחקים האחרונים. אני כותב "בני יהודה של אברמוב" אני עוד זוכר את בני יהודה שלנו. בני יהודה שמחה, צוחקת, חוגגת. בזיכרון שלי חרוטות היטב התמונות של אהוד בן טובים "המלך", משה אייזנברג "הנסיך", דוד סלמן שורף את הקו הימני וירון אדיב מרים שחקנים באוויר. הכי אהבתי לשיר בשער "השרופים" את "קול קורא לי" ולחכות מחוץ לשער השחקנים בשכונת התקווה אחרי ניצחונות כדי לצפות בדודו השמן מרים את השחקנים על הכתפיים.
לפני כחודש פיטר אברמוב, את המאמן התורן, ניר ברקוביץ'. לקח לו בדיוק חודש להעיף אותו הביתה, אחרי שהמאמן הקודם אלישע לוי (מאמן נבחרת לשעבר, כן?) החזיק בדיוק שני מחזורים. "לא ניתן לאף אחד להחזיר את בני יהודה 30 שנה אחורה", התפייטו דוברי המועדון בתקשורת. לך תספר להם שלפני 30 שנה בדיוק לקחה בני יהודה את האליפות היחידה בתולדותיה.
1 צפייה בגלריה
ברק אברמוב במסיבת עיתונאים
ברק אברמוב במסיבת עיתונאים
ברק אברמוב במסיבת עיתונאים
(צילום: אורן אהרוני)
מצד שני, בני יהודה של אברמוב באמת לא תחזור בחיים לעידן הזהב של פעם. בני יהודה של אברמוב בדרך לתהום. פעמוני האזהרה כבר מצלצלים בעוצמה כמה שנים, נושאים ברוח את שמותיהם של שחקני הסגל שמכר אברמוב בכל הזדמנות אפשרית לכל המרבה במחיר - ירדן שועה, מאור קנדיל, דולב חזיזה, יובל אשכנזי, שי קונסטנטין, סורו, צ'יבוטה, דור ג'אן ועוד רבים וטובים. שחקנים שיכלו לשמש שלד לקבוצה תחרותית, מועדון שיתחרה על תארים, שיבנה את עצמו מחדש כאלטרנטיבה אותנטית ל"גדולות".
אברמוב ויתר על כל אלה ובראיון רדיופוני בתחילת העונה אשכרה הצהיר שבני יהודה שלו "תמיד תהיה תחנת רכבת", כאילו יש אוהד כדורגל נורמלי אחד ביקום שבחלום הרטוב שלו מפנטז על קרונות בתנועה לשום מקום. בהזדמנות אחרת, אמר אברמוב לאוהד מודאג שפנה אליו בשידור ברדיו בלי בושה "אם אתה מחפש ארוך טווח ושחקנים להזדהות אתם, זה לא אני".
הבעיה היא לא רק חזון הרכבת של אברמוב. כאילו, זו גם בעיה לא פתירה לנסות לקרב אוהדים למועדון שלא מצפה משחקניו לשום מחויבות מלבד לרעיון שאם יוכיחו את עצמם יימכרו בהזדמנות הראשונה, אבל הבעיה הגדולה יותר היא בתגובה של הרחוב הספורטיבי לאמירות כאלה של אברמוב. כי מראיין ששומע את אברמוב מלהג על תחנת רכבת ועונה לו "אחלה, אני מכבד את זה" הוא לא פחות אחראי, וכתבים שמשבחים "ניהול שפוי" של נשיא מועדון שמוכר שחקנים בסיטונות ומביא תחליפים מליגה א' כורתים את הענף שעליו הם יושבים.
בהקשר זה, צריך גם להגיד ביושר- בני יהודה סובלת יותר מכל קבוצה אחרת מהיותה קבוצה "קטנה". יש קטנות יותר, ויש קטנות כמוה, אבל כקבוצה השלישית בתל אביב אין מי שיזעק את זעקתה ויגן על כבודה. אפשר לחלל פעם אחר פעם את כבודה, לטעון בתוקף שאין לה אוהדים, שאין לה קהל, שאין לה זכות קיום בלי הבעלים שלה, כאילו 15 אלף כתומים מוטרפים לא חגגו בסמי עופר עד הבוקר את הניצחון בגמר הגביע, כאילו לחגיגות בפארק דרום לא התייצבו 50 אלף איש לפחות. המקומונים לא ירעישו, ובתקשורת הספורט הרדיופונית האזורית והארצית אין בכלל נציגים כתומים, אלא אסופת מתנשאים שמדברים בקול אחד על "אוהדים כפויי טובה שתמיד ימצאו על מה להתלונן".
אתה רוצה תלונות, מר אברמוב? אז הנה, קבל את כל המרמרת. לא מבין איך בקופה של העונה שעברה נשארו 6 מיליון שקלים עודף ממכירות שחקנים והמועדון מלקט זרים מוזרים מהליגה בפינלנד והליגה השנייה בקפריסין. לא מבין למה אתה שם בשער ילד בן 19 או מגן שמאלי שלא שיחק כדורגל שנה. ובכלל - למה אתה בכלל קובע משהו מקצועי במועדון, ואל תספר לי ש"בעל המאה הוא בעל הדעה", כי אתה לא שמת מאה כבר הרבה מאוד זמן לצערי. לא מבין איך אפשר לריב עם אדם נחמד כמו אלישע לוי, לשלוח אותו הביתה ולהביא מאמן בלי שום קבלות מקצועיות כמו ניר ברקוביץ' רק כדי לפטר אותו "כדי להגן על תדמית המועדון".
לא מצליח להבין מאיפה החוצפה להציב כמאמן במשך יותר מחודש אדם בלי תעודת מאמן שלא אימן בחיים שלו כמו כפיר אדרי, ושלפני דקה בכלל היה בתפקיד מנהלתי במועדון, ובוא נודה על האמת - גם בזה הוא לא בדיוק הפגין ניצוצות של גאונות - אפשר לבדוק, למשל, עם ג'וף גאירה, שאדרי היה אחראי על השיקום שלו אחרי שנפצע בקיץ שעבר כמה זה היה מוצלח.
ואיך אני אמור להרגיש עם זה שאף מאמן לא מוכן להתקרב לבני יהודה שלך, ושתקשורת הספורט יותר מרומזת שזה בגלל שאתה דורש לקבוע את הסגל, את ההרכב, את החילופים ואת שיטת המשחק? האם יש השפלה גדולה יותר מכך שאפילו מאמן צעיר וחסר ניסיון כמו אורי גוטמן מעדיף את הסקציה מאמצע הטבלה בלאומית על בני יהודה שלך? ומדוע כל הרחוב הספורטיבי נאלם דום גם כשהידיעות מהמועדון מלמדות שאתה שוקל למנות מאמני נוער כמו דני בונדר או תמיר בן עמי "כי יש להם תעודת פרו". הלו, זה מועדון בליגת העל או חוג במתנ"ס בית דני?
ועוד דבר - אם בני יהודה שלך, מר אברמוב, חייבת כל שנה למכור כל שחקן בית שחיבר שני גולים ושלושה בישולים, להביא רכש בעיקר מהפועל כפר קאסם והאימפריות של כאוכב וכפר שלם, ולהמר שוב ושוב על זרים לא מוכחים, למה בדיוק צריך אותך? כאילו, בעלים פרטי לא אמור בעולם שלך גם להכניס כסף למועדון שלו לפעמים? לא כמו אלונה או מיץ', בסדר. נסגור על חמישית מאייל סגל? עשירית מאיזי שרצקי, אחד חלקי 35 מיואב כץ? משהו? כלשהו?!
והכי חשוב - למה בכלל קנית את המועדון? למה לקחת את האהבה של אלפי אנשים, את הילדות שלנו, הרגשות שלנו, ולהטיח אותם שוב ושוב בקיר של אכזבות? בראיונות אתך אתה תמיד טוען "רוב הקהל של בני יהודה תומך בי ואוהב אותי". תגיד, בינינו, אתה אמיתי?
ברק אברמוב כבר לא ישתנה. בני יהודה של אברמוב כבר לא תשתנה. הקטר ברכבת של אברמוב דוהר והתחנות ידועות מראש - צפרירים חולון, ביתר תל אביב, שמשון. לפני הסוף הבלתי נמנע יש עוד סיכוי קטן להינצל, אני יודע. תמכור את המועדון ברק, שחרר אותנו, לך לעשות לביתך. תשאיר לנו משהו מהבית שלנו.

רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
*אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.