לאחר התבוסה המחפירה שברצלונה ספגה מבאיירן מינכן בשבוע שעבר, החלה חרושת שמועות באשר לעתידו של כוכב הקבוצה ליאו מסי. בתקשורת החלו לעלות דיווחים לפיהם מסי מעוניין לעזוב באופן מיידי את המועדון שבו גדל, כשקבוצות כמו אינטר, מנצסטר סיטי, ופ.ס.ז' נקשרו לעניין באופן טבעי. עם זאת, בתור מעריץ מושבע של מסי מגיל קטן, אין לי ספק שהפרעוש לא יעזוב מהר כל כך את קבוצת נעוריו וכי בסך הכל מדובר בניסיון ליצור באז תקשורתי.
ההערצה רק הלכה וגברה במשך השנים וכבר זמן רב שאני אוהד את מסי הרבה יותר מאשר את ברצלונה. באופן טבעי, כאב לי לצפות בתבוסה ההיסטורית 8:2 לבאיירן, אך יותר מהכל כאב לי לראות את מסי מסתובב שבור וחסר אונים על המגרש, ללא כל יכולת לחולל ניסים ולהציל את קבוצתו כפי שהוא בדרך כלל רגיל לעשות.
בארסה של השנים האחרונות הגיעה לשפל, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה ניהולית. ההחלטות שאנשיה מקבלים על הדשא ומחוצה לו נראות שרירותיות לחלוטין ואין פלא ששנה אחר שנה הקבוצה לא מצליחה להתרומם וחווה כישלונות מהדהדים בזירה האירופית. אפילו למסי, גדול השחקנים שידע הענף לדעתי, לא נותר הרבה לעשות. עם כל הכבוד, שחקן אחד גדול ככל שיהיה, לא מסוגל לנצח לבד משחקים ולעצור במו רגליו קבוצה משומנת של אחד עשר שחקנים שמשחקים כיחידה אחת מגובשת. בפן האישי מסי עושה מעל ומעבר והרבה יותר משניתן לדמיין ולצפות משחקן כדורגל.
בכל משחק הוא מנפץ שיאים חדשים ורק העונה רשם שיא בישולים חדש לעונה בליגה הספרדית, אך למרבה הצער גם זה כבר לא מספיק להישגים קבוצתיים. עבור צופה מהצד מדובר במצב מתסכל ביותר, ועל כן אני יכול רק לדמיין עד כמה מסי מדוכא מהמצב. ההנהלה לא עושה דבר בנידון, ומשתיקה את הבעיות הקשות בסגל באמצעות רכישות בזבזניות ולא שקולות, ולא נראה שיש למועדון הפאר עתיד ורוד באופק. לאור כל זאת, אפשרות של מעבר קבוצה עשויה להיראות כפתרון המתבקש עבור מסי, וייתכן שלדיווחים על רצונו לעזוב יש אחיזה במציאות. אולם, לפחות באופן אישי ומנקודת המבט שלי, אין ואף לא קרטוב של סיכוי, שמסי יחליט להיפרד מהמועדון בו גדל והתחנך, מהמועדון ששיחק בשורותיו במשך כל קריירת הנוער והבוגרים שלו, מהמועדון שהיה חלק ממנו במשך קרוב לעשרים שנה.
הסיבה הראשונה לכך היא טכנית בלבד. כידוע, סעיף השחרור שלו עומד על יותר מ-600 מיליון יורו, ואיני רואה קבוצה אחת בעולם שמסוגלת להיפרד מסכום שכזה עבור הכוכב. אפילו קבוצות שיש להן את האמצעים לכך, כמו מנצ'סטר סיטי ופ.ס.ז' לא יבצעו מהלך דרמטי שכזה בהתחשב בעובדה שהן מסובכות גם כך בחוקי הפייר פליי האירופי. בנוסף, עד לא מזמן למסי היה סעיף בחוזה שאיפשר לו להשתחרר מברצלונה בחינם ולעבור לכל קבוצה שבה יחשוק ללא תשלום.
אילו למסי הייתה הכוונה לעזוב, אני מניח שהיה מדובר במהלך עליו חשב והירהר במשך זמן רב ולא בהחלטה רגעית. כאמור לעיל, ברצלונה נמצאת במצב של שקיעה מתמשכת כבר זמן רב ואיש לא היה צריך לחכות לתבוסה המרה לבאיירן כדי להבין זאת, גם לא מסי בעצמו. לכן סבור אני כי אילו מסי אכן היה מתכנן לבצע מהלך שכזה באופן מעשי, הוא היה בוחר לעשות כן טרם פג הסעיף המיוחד בחוזהו, ולא ממתין למשחק רבע הגמר הידוע לשמצה. זהו לא המשחק ששינה את התמונה.
בנוסף, כאחד ששוכן ומתגורר בה במשך קרוב לעשרים שנה, ברצלונה הפכה להיות הבית של מסי בכל מובן המילה. במשך שנים ארוכות הוא השתקע בה והקים בה משפחה, כך שקשה לי לראות אותו קם ברגע ומותיר אחריו את הכל. חבריו הקרובים נמצאים בברצלונה, אשתו וילדיו מנהלים את חייהם בעיר, ולא יהיה פשוט כל כך להעתיק את מקום מגוריהם למדינה אחרת. אפילו עניין השפה הוא משמעותי, ואנשים לא לוקחים בחשבון ולא מייחסים לו חשיבות רבה. מסי ומשפחתו דוברים את השפה הספרדית כשפת אם ומעבר מדינה כרוך גם, בין היתר, בלימוד של שפה חדשה שאינו עניין של מה בכך. אמנם למסי יש בלי עין הרע כסף ונכסים רבים, ורכישת בית אינה מהווה עניין מסובך עבורו, אך יצירת תחושה של בית ותחושת שייכות היא לא דבר שניתן לרכוש באמצעות ממון.
מסי הוא איש משפחה וקודם כל ידאג לחייהם של אשתו וילדיו לפני שיבצע מהלך כזה או אחר עבור הקריירה שלו. הוא אדם פשוט, צנוע, לא אחד שרוצה לטרוף את העולם, אלא אחד שמנהל חיים אישיים שקטים ורגועים למדי. בהתחשב בכך אני מעריך בסבירות גבוהה ביותר שהוא יעדיף להמשיך את חייו השקטים בברצלונה ולא לעורר טלטלה וזעזוע קשים עבורו ועבור משפחתו בכך שיצא למסע ולהרפתקה בקבוצה חדשה. נוסף על כך, הוא כבר אינו צעיר וגם לכך יש השלכות. ביוני האחרון חגג את יום הולדתו ה- 33, במה שמזכיר לכולנו שהקריירה המפוארת שלו מתקרבת לסיומה והוא לא יהיה כאן לנצח. זהו גורם נוסף שלהערכתי יוביל אותו בסופו של דבר לקבל החלטה על הישארות. בשנים הספורות שנותרו לו על הדשא קשה להאמין שמסי יספיק לבנות מורשת במועדון נוסף.
לא ניתן להתעלם מכך שהיכולת שלו נמצאת בנסיגה, ולמרות שללא עוררין הוא עדיין שחקן אדיר, בראייה לעתיד לא תהיה לו תפוקה ארוכת שנים עבור מועדון חדש אליו יגיע. גם אם יזכה להוסיף לארון התארים שלו עוד תואר או שניים, איני רואה בכך עניין שמצדיק טלטלה כה עזה עבור חייו האישיים ולעניות דעתי גם הוא מבין זאת.
באופן אישי, ודאי שהייתי רוצה לראות את מסי ממשיך לשחק במועדון תחרותי עד רגעיו האחרונים כשחקן פעיל, אולם נראה כי הדבר אינו מציאותי ומסובך מדי מסיבות רבות. בהתחשב בכל השיקולים הללו, נראה שמסי יבחר פשוט לסיים את הקריירה שלו בברצלונה, על אף המחיר שעשוי לשלם על כך. כשם שנולד בארגנטינה ונאלץ לשחק בנבחרת הלאומית שלה גם אם היה לכך מחיר כבד עבורו, כך נראה שהפרעוש ייאלץ להישאר בברצלונה בעל כורחו עד תום הקריירה שלו.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
