בעקבות הכישלון להעפיל ליורו הקרוב ולאחר סיום תקופת המעבר וחילופי המאמנים ברצוני לפרט את המסקנות המתבקשות שההתאחדות והעומד בראשה צריכים להפנים וליישם. התוכנית היא תכנון לטווח מיידי־בינוני ולא באה להחליף כל תוכנית ארוכת טווח.
האמצעי – סגל רחב והיררכיה ברורה: הנבחרת הבוגרת זקוקה לסגל רחב מאוד המונה בין 22 ל-33 שחקנים. הסיבה היא שכיום אנו רואים כמה הנבחרת תלויה בשחקן כזה או אחר (זהבי, דסה, טואטחה..) בתפקידו, וכי המחליף איננו שווה ברמתו. עלינו ליצור מצב שבו יהיו שתיים־שלוש קבוצות ובכל אחת כזו יהיה מחליף ראוי שימנה עם סגל הנבחרת. במיוחד האמור בתקופת הקורונה, בה הסיכויים לחיסרון שחקנים גדול ומשמעותי.
כאן המקום להכניס גם את המילה היררכיה. לדעתי הסגל צריך להיות ברובו קבוע בתקופת זמן של ארבע השנים הקרובות. השחקנים שיוזמנו יידעו שהם בנבחרת ויעשו הכל על מנת לשפר את עצמם ולקחת את עצמם לקצה גבול היכולת.
תפקיד ההתאחדות הוא לקחת את אותם שחקנים ולהפגיש אותם לעיתים קרובות על מנת לטעת בהם גאוות יחידה. הדבר יגרום לאורגניות וסינרגיה ביניהם. כמו כן, ההתאחדות צריכה למנות צוות מקצועי רחב הכולל גם מאמני כושר, פיזיותרפיסטים, צוות אנליטי, תזונאי ועוד. צוות זה יבנה תוכנית מיוחדת לסגל ויאתגר אותו למיצוי יכולתו. על כל שחקן שנמנע עם הסגל לדעת שהוא מחויב לדרך חיים ותהליך אינטנסיבי ומאתגר. אני מדבר על אימונים יום-יומיים בתוספת לאימוני הקבוצות (זהבי כמודל לחיקוי). זה אומר לפחות שני אימונים ביום, מעקב תזונה אישי אחר כל אחד מהשחקנים הללו ועוד.
ההתאחדות תעבוד בשת"פ עם המינהלת והקבוצות על מנת לאפשר אימונים של הסגל פעם בחודש לפחות. פה יבוא לידי ביטוי גם עניין הסגל הרחב – ניתן לכנס כל פעם קבוצה או שתיים ולא את כל הסגל ולערוך ביניהם משחקים. אני מדבר עד כה על סגל רחב והיררכיה ברורה, אבל כמובן ששחקנים יוכלו להיכנס לסגל (ולצאת ממנו), אבל פה יהיה מדובר על השחקנים הפחות בכירים והשלד החזק יישמר.
השיטה: כעת אעבור לדבר על השיטה. אני דוגל שקבוצה צריכה להיות ורסטילית ולדעת לשחק במספר מערכים. על כן בנבחרת יתורגלו מספר שיטות משחק ומערכים שונים. אבל תהיה שיטת משחק "בכירה" כמו בסגל כך גם בשיטה. תהיה היררכיה והשחקנים ישלטו בשיטה הדומיננטית. השיטה לדעתי אותה יש לאמץ היא 4־3־3 ושממנה ניתן לעבור ל־5־3־2. נראה לי שמיצינו את עניין שלושת הבלמים. במיוחד לא מובן מדוע להעדיף שיטה זו במקרה שהנבחרת ממול משחקת עם חלוץ בודד, מה שקורה ברוב המקרים. למה לבזבז עוד בלם ולהחליש את הקישור וההתקפה במקום. במקום זאת ישחק קשר אחורי "גרזן", שכן כזה אין לנו בנבחרת כבר זמן רב. אני מדבר על 6 אמיתי. דן גלזר, נטע לביא, קארצב, יו ניים איט. הבנתם את הרעיון. (ולא, אבו פאני, גולסה ונאתכו הם לא כאלו, למרות יכולתם למלא את המשבצת במערך התקפי).
השניים האחרים בקישור צריכים להיות שחקני 50-50 ותרומתם ותפקידם משמעותי. הם צריכים להיות (בצוותא עם הגרזן) אלו שישלטו באמצע וינהלו את המשחק. שחקנים אלו צריכים לדעת לחץ כדורים, להניע כדור תחת לחץ, לרדת לקבל כדור מהבלמים (כמה מסירות בין הבלמים ראיתם במשחקי הנבחרת לאחרונה. זה כי חסר שחקן באמצע שיבוא לקבל את הכדור), לנווט את המשחק ולהצטרף להתקפות מקו שני. אין לנו פריבילגיה לוותר על שלישיית אמצע חזקה (בדמיוני אני רואה את גלזר, אבו פאני וגולסה).
לגבי בחירת הסגל והשחקנים. כמו שאמרתי הסגל צריך לרוץ כ-4 שנים, ולכן בחירת השחקנים צריכה להיות עם מבט קדימה. זה לא אומר שכל מי שעבר את גיל 30 צריך להיות בחוץ. זה כן אומר שצריכה להיות חשיבה שאומרת שמי שמיצה את עצמו בנחברת ואחרי שיאו צריך לפנות את מקומו לבאים בתור. מי שבכושר פיזי וכושר משחק גבוה חייב להיות מוזמן גם אם גילו מתקדם.
מי שאמור לבחר את הסגל הזה ולהפוך אותו ליחידה משומנת זהו כמובן המאמן. המאמן, בדומה לסגל, צריך להיות מועסק ל-4 שנים במשרה מלאה. על המאמן ליישם את כל מה שנאמר עד כה. זה תפקידו והוויתו כל יום. ובכן מי יהיה המאמן אתם שואלים? קווים לדמותו – מאמן עם ראש פתוח, טקטי, אחד שמסוגל להפוך בודדים ליחידה אחת (בקיצור מנהיג), בעל מחויבות לדרך ולתהליך. מאמן שלא יפחד לשחק "רק" עם שני בלמים וכזה שיחשוב יותר התקפה מאשר הגנה. המטרה – אחת היא לנגד עינינו – העפלה ליורו 2024 בגרמניה.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
