מכבי ת"א הגיעה ביום חמישי למשחק מול מילאנו כשהיא מעודדת ומצוידת ב"חבילות של ביטחון עצמי", לאחר פגרה כפויה במשחקי היורוליג ושרשרת ניצחונות רצופים בליגה ובגביע (כולל שניים על חולון). נוצרה אשליה שמכבי יכולה להפתיע את מילאנו, שמכבי מסוגלת, אבל מה לעשות - הליגה בישראל (שהפכה חלשה במיוחד העונה) אינה היורוליג, לא ברמה המקצועית, לא באיכות השחקנים ולא ברמת האינטנסיביות. האשליה התנפצה במהירות נוכח המציאות.
מעט התקוות שעוד טיפחנו נעלמו מהר, ומילאנו חשפה את מה שכולנו כבר יודעים הרבה זמן - וגם במכבי יודעים, גם אם לא יגידו זאת בפה מלא - השנה הקבוצה לא שווה טופ 8 ביורוליג, וגם לא תגיע לשם. אחרי 23 מחזורי יורוליג ניתן לומר כי הטבלה לא משקרת, ומכבי ממוקמת פחות או יותר במקום המשקף את רמתה, סביבות 14-10.
במילאנו זה היה מופע אימים ממשי: ראינו קבוצה שלא שומרת, וסופגת שלשות וחדירות לסל בסיטונות. קבוצה שלא מצליחה כמעט לייצר התקפות מסודרות ותלויה ביכולת אישית של 1.5/2 שחקנים (סקוטי ווילבקין, טיילר דורסי שמתעורר אחת לכמה משחקים ואלייז'ה בראיינט שנותן עונה טובה, אבל לא יכול לקחת את הקבוצה לניצחון לבדו). לא יכול להיות שקבוצה כמו מכבי, ששמה לה למטרה להצליח ביורוליג (הפלייאוף הוא המינימום), מגיעה לעונה כזו ללא רכז מוביל ברמת יורוליג וללא שחקן אתלטי בעמדה 4. ועוד יותר לא יכול להיות שכאשר מקבלי ההחלטות כבר מבינים זאת, הוא לא עושים מקצה שיפורים ומחתימים רק את טי-ג'יי קליין - אחלה שחקן לליגה, שלא יכול לתת מענה אמיתי באירופה.
המלך הוא עירום, והגיע הזמן שמישהו יגיד זאת. לקבוצה הצהובה של יאניס ספרופולוס יש המון בעיות, חלקן בשורש וחלקן טמונות בקהות חושים של הדרג המקצועי: על החוסרים בסגל כבר דיברנו; המאמן נחלש ביכולות ניהול המשחק שלו, נוטה לקיבעון מחשבתי ומגלה פחות אומץ וחזון ניהולי; קיימת תלות מוחלטת בשני גארדים, ללא תרגילים וללא יצירתיות; קיים קושי אדיר בהגנה (אנטה ז'יז'יץ' מהווה נקודת תורפה מול הגבוהים ביורוליג, וכמובן ישנו דראגן בנדר, חור בהגנה); ישנן בעיות תיאום בהתקפה שמובילות לאיבודי כדור רבים (ממוצע של 12 למשחק); חוסר יכולת לפתח משחק ריצה/משחק מעבר מול קבוצות ששומרות טוב (מרבית קבוצות היורוליג); איבוד נקודות רבות יחסית מהעונשין; ועוד ועוד.
אבל מעל הכל עומדות בעיות הניהול המקצועי. כשההנהלה מעבירה מסרים לפיהם מדובר בסוג של עונה פיננסית ולא תהיה השקעה נוספת, נחשף המוטו של מכבי השנה: נילחם על הלחם והחמאה, היורוליג תחכה לעונה הבאה, אחרי הקורונה. התסכול של האוהדים גדול, אבל פחות מורגש בשל העובדה שלא ניתן להגיע למגרשים. רק שבלי אף הופעה בפיינל-פור מאז 2014, הגיע הזמן לשינויים.
זה מתחיל בניהול המקצועי: כבר שנים שניקולה וויצ'יץ' לא מצליח להביא לפה שחקנים שיזניקו את מכבי קדימה, ודואג לסידורי עבודה לחברים קרואטים למיניהם. אחריו מגיע ספרופולוס, שהוא בהחלט מאמן טוב, אבל שנת הקורונה פגעה בו קשות. וזה מסתיים בהנהלת מכבי, שצריכה לכל הפחות לשלב ולהכניס רוח צעירה לפורום קבלת ההחלטות, כדי לתת אפשרות לניהול סיכונים, יצירתיות ויוזמה. פעם מכבי ידעה להביא שחקנים שהתאימו לשיטת המשחק שלה, ולאתר מציאות, לעתים גם בכסף קטן: נייט האפמן, אריאל מקדונלד, וונדל אלכסיס, סופו, מייסיאו באסטון ומעל כולם אנתוני פארקר הם חלק מהדוגמאות לשחקנים כאלה. בשנים האחרונות משהו קרה למכבי גם בתחום הסקאוטינג.
למכבי נותרו 11 משחקים באירופה, ונראה שעליה לנצח בשמונה מתוכם כדי שתהיה אפשרות שתגיע לטופ 8. המשחק הקרוב במינכן קריטי, כי שם גם צריך להשיג ניצחון בהפרש ארבע נקודות לפחות כדי שהאופציה לעקיפת באיירן תהיה על הפרק. אבל כל זה באוויר: ריאלית, ניתן לקבוע שהשנה מכבי לא מספיק טובה. היא פשוט לא ברמה המקצועית המתאימה. אנחנו כאוהדים לא חושבים רק ריאלית, ותמיד נשאיר פתח לנס ונייחל להפתעה, ואולי עוף החול הצהוב שלנו יפתיע - וגם איתנו ביציעים.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
