ביום שני הקרוב ייפתח הגראנד סלאם הראשון של השנה. עם קהל, בלי ישראלים. העובדה ש-30 אלף אוהדים יורשם להיכנס למגרשים מדי יום היא בשורה של ממש לכל חובבי הטניס באשר הם, אך אם נסתכל מהזווית שלנו, אפשר גם לחוש צביטה קלה. מאז הופעתה הנהדרת של יוליה גלושקו באליפות ארה"ב הפתוחה 2018, ולאחר שנים בהם היינו רגילים לראות לפחות ישראלי/ת אחד/ת במעמדים האלה – נותרנו ללא אף שחקן ברמות הגבוהות.
יש שיגידו שזה ממש לא מפריע להם, כי הם נהנים מלראות את הטובים בעולם משחקים, את פדרר, נדאל וג'וקוביץ' האגדיים ששואפים כולם להחזיק בשיא מספר זכיות הגראנד סלאם (שנכון לכתיבת שורות אלו עומד על תיקו 20 בין נדאל לפדרר). בשביל מה הם צריכים ישראלי שיעוף בסיבוב הראשון או השני ללא תקוות אמיתיות להגיע רחוק?

1 צפייה בגלריה
סלע בפעולה
סלע בפעולה
סלע בפעולה
(צילום: עוז מועלם)

על דעה זאת אני חולק. יש משהו קסום בלראות את הישראלים על המגרש, משהו שנוגע ברגש אחר. אם נשווה את כל העניין לכדורגל, אפשר לראות באוהדי פדרר ונדאל כאוהדיהם הישראלים של ברצלונה וריאל מדריד, אך במשחקים של הטניסאים הישראלים מדובר בקבוצה המקומית שאתה אוהד, זאת שתלך איתה בטוב וברע לכל מקום ובכל שעה, ששער שלה יקפיץ אותך לשמיים והפסד יחזיר אותך לקרקע. מדובר ברגש טהור. הזיכרונות שהטניס חרט הכי עמוק בליבי הם לא אותם מפגשים אגדיים בין הטניסאים הגדולים בעולם, אלא לראות את הישראלים מצליחים בגראנד סלאמים (דבר שלא קרה יותר מדי) ואת ניצחונות הדייויס ההיסטוריים על צ'ילה ועל רוסיה, באותה שנה בה ישראל העפילה לחצי הגמר.
סביר להניח שאוהדי הטניס האמיתיים, שמדובר בענף הבכיר אצלם בבית, לא יזדהו עם תחושתיי, אולי מדובר רק בנו, האנשים הפשוטים, אלו שאוהבים כדורגל וכדורסל וגם טניס ופשוט נהנים לראות את הצלחתם של ישראלים ברחבי העולם. אך גם "עכברי" הטניס יסכימו על דבר אחד – חייבים להיות הרבה יותר ישראלים ברמות הגבוהות של הטניס.
אחרי סיום תור הזהב של הטניס הישראלי ופרישתם של כמעט כל בכירי הטניס שלנו (למעט דודי סלע שעדיין לא עשה זאת רשמית), נותרנו רק עם הבטחות, המון צעירים ישראלים עם פוטנציאל, כמו ישי עוליאל, דניאל צוקרמן ולינה גלושקו, אך אף אחד מהם עדיין לא עשה את הפריצה הגדולה בסבב העולמי. אז מי יהיה אחראי על עוד רגעים כאלו לדור הבא? כרגע לא ברור בכלל.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.