סרטון הפרידה של אברטון מביינס

כשלייטון ביינס היה בן 10, הוא הפסיק לשחק כדורגל בליגת הילדים של ימי ראשון, כי הוא היה ביישן מדי. הילד שגדל בקירבי, במרסיסייד שבליברפול, התקשה עם התחרותיות ועם המפגש החברתי, ורק שכנועים רבים מסביבתו החזירו אותו אל המגרש. הפרט הזה אודותיו הוא רק עוד סיבה לכך שהתנאים והנסיבות שבתוכם התקיים השבוע משחק הפרישה של המגן השמאלי בן ה-35 של אברטון, היו מלאי סמליות, אבל במובן נוגה למדי שלה.
ברוח הימים האלו נערך המשחק ללא קהל בשל הגבלות הקורונה, וגם ללא משמעות אמיתית, במסגרת מחזור הסיום של עונה ביזארית ומאכזבת אותה סיימו הטופיז במקום ה-12 למרות השקעה מרשימה ברכש. היריבה, בורנמות' החלשה, ניצחה 1:3, מה שלא מנע ממנה ירידת ליגה צפויה.
משחק הפרידה של ביינס מאברטוןמשחק הפרידה של ביינס מאברטון
הסמל האנגלי האחרון. משחק הפרידה של ביינס מאברטון
(צילום: רויטרס)
משחק הפרידה של ביינס מאברטוןמשחק הפרידה של ביינס מאברטון
פרידה שקטה. ביינס יורד בפעם האחרונה מהדשא
(צילום: AP)
אולי הנתון הסמלי ביותר הוא העובדה שבסיום העונה היו לאברטון 49 נקודות, בדיוק 50 פחות מלאלופה הגאה הטרייה, היריבה העירונית ליברפול. אוהדי אברטון אולי יתנחמו בעובדה שהאדומים נתקעו על המספר המרגיז 99, אבל בכל הנוגע לביינס עצמו, כל הזוטות האלו לא מעניינות אותם - גם לא העובדה שמעולם לא זכה באף תואר קבוצתי במדי המועדון, ובכלל בקריירה. רשימת ה"תארים" שלו כוללת את סגנות ליגת המשנה עם וויגאן, סגנות גביע הליגה איתה, וסגנות הגביע האנגלי עם אברטון. זהו. ובכל זאת, ובצדק מוחלט מבחינת האוהדים בכחול, הם ימשיכו לעד להיות אסירי תודה לאיש שהיה הדבר הכי קרוב לטופ-עולמי שהם זכו לראות במו עיניהם באופן קבוע בגודיסון פארק, ולמשך תקופה מעוררת כבוד של 13 שנה בהן לא עזב את המועדון למרות אינספור הצעות ממועדונים עשירים יותר.
הטאץ' הנהדר בכדור, הטיימינג הנפלא בתאקלים ובקריאת מסירות ארוכות של היריב, המסירות האלכסוניות המופתיות שלו -חיתוכי כדור אומנותיים שנוחתים בדיוק לפני השחקן שרץ באגף השני כדי לקבל את המסירה - הבעיטות החופשיות האדירות שלו והבנת המשחק הפנומנלית. כל אלו נתנו להם את התחושה שיש להם יהלום ביד, שהם רואים משהו מיוחד. הם התאהבו בו, ונשארו מאוהבים עד משחקו האחרון בקבוצה, ביום ראשון האחרון, בו עלה לשחק בדקה ה-70 במקום המגן הפותח לוקה דין להופעה התשיעית שלו בלבד העונה, שבהן כבש שער אחד ועוד איזה - פצצה לרשת של קספר שמייכל נגד לסטר אי שם בדצמבר האחרון. אקורד הסיום שלו על המגרש היה תאקל מושלם על קאלום הדסון, לקול תשואות מלאכותיות, מוקלטות, מול היציעים הריקים.
משחק הפרידה של ביינס מאברטוןמשחק הפרידה של ביינס מאברטון
וגם באברטון נפרדים בצער
(צילום: AP)
כשביינס הגיע לאברטון מוויגאן בשנת 2007, בגיל 22, הוא נחשב להבטחה ענקית, וגם הודאה בטעות שעשו הטופיז כשוויתרו עליו בגיל נערים ואז נאלצו לרכוש אותו בשישה מיליון פאונד. אשלי קול, שמבוגר ממנו בחמש שנים, כבר הספיק עד אז לזכות בשתי אליפויות ושלושה גביעים עם ארסנל הגדולה של תחילת שנות ה-2000, ואז להשלים מעבר פנים-לונדוני יוקרתי לצ'לסי. השניים נחשבו כבר אז לחזית המגנים השמאליים בממלכה, ורבים רואים בהם כמגדירים מחדש של התפקיד בעידן המודרני באנגליה - מבחינת השילוב של אגרסיביות ומשמעת הגנתית עם יכולת טכנית וטיפול בכדור של שחקן התקפה יצירתי. קול הוא גם הסיבה לכך שביינס רשם רק 30 הופעות במדי הנבחרת הלאומית.
נכון להיום, ביינס הוא שחקן ההגנה שמעורב בהכי הרבה שערים בתולדות הפרמייר ליג, עם 32 שערים ו-59 בישולים ב-420 הופעות, כלומר מעורבות בשער בכל קצת יותר מארבעה וחצי משחקים. כשמבודדים את התקופה באברטון, הנתון הזה קופץ עד לשער בכל ארבעה משחקי ליגה בדיוק, ואפשר רק לדמיין אלו מספרים הוא היה משיג אם היה משחק בקבוצה דומיננטית יותר, עם אוריינטציה התקפית יותר, לפחות במהלך חלק מהקריירה. לא העובדה שהוא היה לאורך תקופות ארוכות בועט הפנדלים הקבוע של הקבוצה, ולא אומנות הבעיטות החופשיות שלו, אמורות להפחית מזוהר מהנתונים המרשימים האלו.
לייטון ביינס בתחילת הקריירה כשחקן וויגאןלייטון ביינס בתחילת הקריירה כשחקן וויגאן
לייטון ביינס בתחילת הקריירה כשחקן וויגאן
(צילום: getty images)
לייטון ביינס בבעיטה חופשית מול טוטנהאםלייטון ביינס בבעיטה חופשית מול טוטנהאם
אמן בעיטות חופשיות. ביינס כובש מול טוטנהאם
(צילום: getty images)
התקופה הטובה ביותר שלו הייתה בתחילת העשור הקודם. בין 2010 ל-2013 הוא נבחר פעמיים לשחקן העונה של הקבוצה, והשתייך פעמיים לנבחרת העונה של הפרמייר ליג. העובדה שהוא יליד העיר היא כמובן עוד פרמטר באהבת הקהל אליו, וגם אופיו הייחודי. המאמן קארלו אנצ'לוטי אמר עליו השבוע: "כל אוהדי אברטון צריכים להיות אסירי תודה לאיש הזה. הייתה לו קריירה פנטסטית כאן והוא היווה תמיד דוגמה נהדרת לשאר חבריו לקבוצה. אנחנו רוצים אותו במועדון, אבל הוא יצטרך לקבל את ההחלטה הזו בעצמו, ובקרוב". האמירה הזו היא קצה מהלך של הנהלת אברטון, שהציעה לביינס חוזה לעונה אחת כדי לאפשר לו עונת פרישה ראויה, בתקווה עם אוהדי הקבוצה ביציעים, אבל ההופעות שהלכו והתמעטו בעונות האחרונות, הגיל ואולי גם משהו ממה שדבק בו בתקופת פגרת הקורונה והסגר לצד אישתו רייצ'ל ושלושת ילדיהם, הובילו אותו לקבל החלטה אחרת.
"אני גאה ביותר על כך שייצגתי את אברטון במשך 13 השנים האחרונות וההחלטה לפרוש לא הייתה קלה", אמר ביינס בהודעת הפרישה שלו. "אחרי ששוחחתי עם משפחתי, אני מרגיש שעכשיו זה הזמן הנכון לסיים את קריירת המשחק הפעיל שלי, אבל אני עושה את זה עם המון זכרונות נפלאים ממועדון הכדורגל הגאה הזה, שכיליד העיר הוא כל כך חשוב לי. היה לי לכבוד לשחק כאן במשך זמן כה רב".
לייטון ביינס עם דייויד מויסלייטון ביינס עם דייויד מויס
מויס: "רוצה לבוא איתי ליונייטד?", ביינס: "לא"
(צילום: getty images)
ביינס היה מוכן לשחק רק באברטון. רוי קיןביינס היה מוכן לשחק רק באברטון. רוי קין
ביינס היה מוכן לשחק רק באברטון. רוי קין
(צילום: EPA)
ב-2013 הוא סירב להצטרף למאמנו לשעבר דייויד מויס כשזה קיבל את התפקיד במנצ'סטר יונייטד הגדולה, אבל כנראה שהדרך הטובה ביותר ללמוד על הקשר שלו למועדון שבמדיו פרש, היא הדברים שאמר עוד כשהיה שחקן וויגאן לרוי קין שביקש לצרף אותו כשאימן את סנדרלנד. קין עצמו סיפר באוטוביוגרפיה שלו: "הוא אמר לי 'רוי, אם אברטון תנסה לרכוש אותי, אני אעבור לאברטון, כי אני אברטוני". היא באמת ניסתה, והוא עמד במילה שלו - והמשיך לעמוד בה עד יום ראשון האחרון.