מה לעשות כשאני צודק? להרים לעצמי? אחרי ההפסד לבאיירן דיברתי על חד-ממדיות במשחק של מכבי ת"א. במשחק הבא, מול אולימפיאקוס, יאניס ספרופולוס הביא רצף של תרגילים בהתקפה עם שילובים ופתרון לבעיית "שני ההרכבים". למרות ההפסד, זה היה המשחק הטוב ביותר של מכבי העונה.
בשבוע שעבר (חימקי) דיברתי על החיסרון בכדורים החוזרים מול היריבה ועל הנקודות בהזדמנות שנייה. נראה שמול פנרבחצ'ה זה הדבר היחיד שמכבי עשתה נכון. 30-44 בסה"כ, מתוכם 6-21 בהתקפה! זה נוצל ליתרון של 2-15 בנקודות ההזדמנות השנייה. דיברתי גם על ערב השלשות המדהים של דורסי וטענתי שזה לא יחזור. נחשו מה?
כל זה אומר דבר אחד: גנרל יאניס מנסה לנצח את המלחמה הקודמת. עם כל הכבוד לפנר, 75 נקודות זו כמות שמכבי יכולה לספוג ועדיין לנצח. גם העובדה שקלעו 50% ל-3 במקום ה־40% ה"רגיל". קורה בערב נתון. הבעיה היא במשחק ההתקפה.
משחק ההתקפה שבלוני ומאפשר ליריבות לנחש את התרגילים ולסגור קווי מסירה. וכשאין למי למסור אז ההתקפה נעצרת ואז או שזורקים קשת גבוהה להאנטר שיעשה עם זה משהו או שזורקים שלשה. תמיד תבוא עזרה לשחקן שעל ווילבקין (או דורסי) ותמיד יתנו לזרוק שלשות כי מכבי קולעת מעט ובאחוזים לא טובים (במקום ה־15 ביורוליג).
אחרי 6 משחקים, למעט הבלחה מול אולימפיאקוס, למכבי אין שיטה. מה מכבי רוצה לעשות, איך מכבי רוצה לשחק, מה הדרך. אפשר למות תוך כדי ניסיון לכבוש את ההר, אבל ללכת מסביב להר בלי להחליט? אחרי שני נצחונות על אסקופות הליגה זה מחלחל פנימה.
ווילבקין אחרי המשחק מעביר ביקורת. האנטר מוחלף ויורד לחדר הלבשה. משהו קורה. רמזים: בנדר עולה בחמישייה, הגנה בינונית, לא נלחם, לא יורד עם 5 עבירות ומשחק יותר דקות מהאנטר? אחזור: יותר דקות מהאנטר. ז'יז'יץ' חי מפירורים שנופלים מהטבעת. ג'ונס לא מקבל הזדמנות להנהיג אלא רק מפנה כיסא למנוחה של ווילבקין. מישהו מהשחקנים חייך? החליקו כיפים? נקודת האור: קאלוירו. אם המשחק זה מטאפורה למלחמה אז הוא מקבל את עיטור האופי.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
