ביומיים האחרונים נתקלתי בהרבה ביקורת כלפי ההתנהלות של משה חוגג עם רוני לוי. למה פיטר אותו בעקבות משחק אחד? איך הוא עוקף בצורה כזאת את המנהל המקצועי? איך הוא מפטר את המאמן שלו שבוע לפני פתיחת הליגה? בעיני, הטענות האלו שגויות.
רוני לוי נחשב לאחד ההמאמנים המובילים בארץ. השחקנים שלו מדברים על הפן האנושי, איך הוא דואג לכולם ומתייחס באופן שווה לכל אחד, ומבחינה מקצועית הוא מקבל מחמאות בלי סוף. אפילו חוגג כינה אותו "המאמן הכי טוב בארץ", למרות הדיווחים שאינו מחזיק ממנו.
רוני לוירוני לוי
צעד מתבקש. רוני לוי
(צילום: עוז מועלם)
לכן, יוסי בניון (ששיחק אצל לוי במכבי חיפה וקרוב אליו מאוד) התעקש שהבעלים ישאיר את המאמן, מאחר שעמד במשימה להגיע לאירופה. לטעמי, חוגג השתכנע לתת ללוי עוד עונה מסיבות אחרות.
הראשונה היא כלכלית. הבעלים החליט לא לבזבז כספים מיותרים במיוחד בתקופת הקורונה.
השנייה היא היציעים הריקים. במידה שהיה קהל במגרשים רוני לוי היה מפוטר עוד במרץ. הכדורגל של לוי נתפס כהגנתי ופחדני בעיני האוהדים שלא מעריכים אותו במילים עדינות.
הסיבה השלישית היא חוסר ההיצע במאמנים ישראלים בכירים. אם היה מפטר את רוני לוי, התחליפים לא היו כל כך אטרקטיביים (אולי מלבד דראפיץ' שגם פוטר ממכבי נתניה). לוזון וקלינגר הגיעו בשיא הקריירה שלהם כמאמנים ונכשלו גם הם. לכן חוגג היה סקפטי שמאמן אחר יצליח יותר עם הקיים ורצה להאמין שלוי ישפר את הקבוצה.
עם זאת, המשחק נגד טאוטה היה המשך ישיר לסוף העונה. ההגנה הבינונית, שוב אין אף תבנית התקפית והנעת כדור מסורבלת שרק הראתה כמה לא היה שום שיפור בקיץ.
עמדת המגן השמאלי, שהייתה אחת העמדות היותר בעייתיות בעונה שעברה, נחלשה אפילו יותר עם העזיבה של גרצקין, כשאורן ביטון היה הכי חלש באלבניה. המחסור בחלוץ אמיתי זעק כששלומי אזולאי המשיך לפתוח כ־9, וגם חוסר הנוכחות בבעל בית בקישור שינהל את המשחק.
המשחק היה מביך. כל אוהד שצפה הרגיש את התחושה החמוצה בבטן ובוודאות גם חוגג חש זאת. ניהול המשחק של לוי המשיך להיות שבלוני ופחדני, והחילוף של מגבו במקום ביטון בדקה ה־70 לא רק ששבר את קש הגמל, אלא ריסק אותו. פאקינג משחק על הכל או כלום כשאתה בפיגור 1:0 ואתה מכניס מגן במקום מגן כשבספסל יש אלטרנטיבות התקפיות?
רוני לוי ומשה חוגגרוני לוי ומשה חוגג
רוני לוי ומשה חוגג
(צילום: עוז מועלם, אורן אהרוני)
חוגג הבין מאוחר מדי שהמקום השלישי בעונה שעברה הוא לא באמת הישג ולא מעיד על כלום בליגה חלשה כל כך. עם זאת, אין להסיק שהפיטורים הם החלטה רגשית של רגע. כפי שצוין חוגג לא התחבר ולא האמין במיוחד בלוי. הוא נתן לו עוד הזדמנות בלית ברירה, אך כאשר ראה שהסיפור חוזר על עצמו הוא התייאש. הוא לא רוצה לראות עוד עונה הולכת לאיבוד.
לבעלים עדיף לקחת את הסיכון עם מאמן אחר שאולי יקדם את הקבוצה וייתן לשחקנים הצעירים הזדמנות אמיתית. הוא והאוהדים רוצים לראות כדורגל טוב ושמח שכנראה לא היה קורה עם לוי. הפיטורים לא יגרמו לתוהו ובוהו, להפך. הם יתנו תקווה לשינוי עם מאמן שהרבה יותר מתאים לדי־אן־איי של בית"ר, וההתפטרות של בניון היא הדובדבן שבקצפת עבור האוהדים שמגיע להם כדורגל מהנה בטדי.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.