שני המשחקים האחרונים של דני אבדיה לא השאירו מקום לאופטימיות, ולא רק ההופעה ההתקפית החלשה בהפסד לשארלוט, בה קלע 1 מ-10 מהשדה והשלשה היחידה שלו נכנסה רק לקראת הסיום. חשוב יותר בעיניי דווקא להתמקד בניצחון על אינדיאנה יום לפני כן, בו דני פתח בחמישייה, ושיחק 31 דקות שבהן קלע 12 נקודות וקטף 8 ריבאונדים. משחק טוב בסה"כ, אבל - למרות זאת, לא מאוד מעודד.
שימו לב - דני זרק 6 זריקות בלבד לאורך כל המשחק ההוא. זה לא מספיק , פשוט לא מספיק. הוא צמח ל-10 במשחק הבא, אבל רק בגלל שלוושינגטון כבר לא נשארו שחקנים (מכת פציעות רצינית מאוד).
האחוזים של אבדיה מהשדה העונה הם 42.5, שזה לא רע וככה ימשיך כנראה (אלא אם נראה עוד נפילות כמו במשחק האחרון), אבל מה זה שווה כשמדובר בכמות זריקות כ"כ נמוכה - רק 5.5 למשחק? קחו לדוגמה את חברו של אבדיה לקבוצה, רוי האצ'ימורה. בתחילת העונה הוא נחשב לשחקן טוב עם פוטנציאל, אבל עשה זינוק והפך ליעיל יותר בזכות כמות הזריקות שהוא לוקח. הוא הפך את עצמו לכלי התקפי בגלל שלא חשש לזרוק ולהחטיא, ושיפר את מעמדו בקבוצה.
המסקנה המתבקשת היא שגם אחרי משחק טוב של אבדיה אין מה להסתנוור. כל עוד כמות הזריקות שלו לא תעלה משמעותית - עם כמה שזה קשה בקבוצה הזאת - נקבל הבלחות חד פעמיות בלבד. ווסטברוק וביל לא מוסרים? פה המאמן סקוט ברוקס צריך להיכנס לתמונה. אם אתה רואה שכשהכדור מגיע לאבדיה אז קורים דברים טובים בדרך כלל (לדוגמה מול הניקס, אז אבדיה קלע 14 נקודות במחצית), אז תשתמש בו, שחק עליו, למה לא לעשות את זה יותר? אם ייצרו בשבילו מצבים זה יתרום גם לו וגם לקבוצתו, והוא ירגיש יותר בטוח ולא יעבור ערבי קליעה רעים. נקווה שבוושינגטון יקלטו מה יש להם בידיים וישכילו למצות את הפוטנציאל של אבדיה.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
