השערורייה
רוטנשטיינר מחליש את הספסל
ראוי בהחלט לפרגן לערן זהבי שקרע רשתות בקבוצה סינית נטולת הישגים, בקבוצה הולנדית שרשמה עונה כושלת בטרם עת, וכמובן בקמפיין הנבחרת (שהסתיים באכזבה בגלל החמצת הפנדל שלו). חייבים להצדיע למנור סולומון על הפריצה בקבוצתו האוקראינית וכיבושיו בליגת האלופות. אבל עם כל הכבוד לשניהם, דווקא את הליגיונר מספר 1 של ישראל, המאמן הלאומי לא סופר.
מחמאות מגיעות כמובן גם למונס דאבור, שזכה בשלוש אליפויות ובגביע באוסטריה, הוכתר כמלך השערים שם ובליגה השווייצרית, ועשה דברים יפים גם במסגרת היבשתית. כיום הוא שוב מבקיע בבונדסליגה הגרמנית, אחרי ניסיון כושל בספרד, הליגה שבתחתיתה מנסים שון וייסמן וקבוצתו לשרוד. כולם שחקני התקפה מהטובים שיש לנו, אך לאיש מהם אין ניסיון כמו שצבר ליאור רפאלוב בחו"ל. ועדיין, וילי רוטנשטיינר לא חושב שהשחקן הכי אירופי בנבחרת יכול לעזור לו.
בקיץ יסגור רפאלוב עשור בליגה הבלגית, שם היה פקטור משמעותי. הוא זכה בשתי אליפויות, בגביע אחד ופעמיים בסופרקאפ, וכבש לא פחות מ-73 שערים. לא מזמן הבקיע את שער הניצחון של אנטוורפן מול טוטנהאם בליגה האירופית, ובמחזור האחרון בבלגיה כבש בניצחון על המוליכה קלאב ברוז' במשחק העונה. לפני חודשיים זכה ב"נעל הזהב" המוענקת לשחקן השנה בליגה הבלגית. כל זה לא הספיק לו כדי לזכות בחולצת נבחרת החלומות.
הדיון סביב שחקנים שלא זומנו לסגל הוא תמיד מתיש, ובדרך כלל מטופש. הרי כל מאמן רוצה להצליח, ובוחר את השחקנים הטובים בעיניו. אלא שבמקרה הנוכחי, רוטנשטיינר עצמו חוזר וטוען שהשיקול אינו מקצועי. "יש לי את זהבי, דאבור ו-וייסמן, ובגלל שיש לי כבוד לרפאלוב לא לקחתי אותו כשחקן רביעי בהתקפה", אמר המאמן באוגוסט אשתקד. בנובמבר הוא הוסיף לרשימה את סולומון, והסביר: "רפאלוב מאוד מנוסה, יש לו 40 הופעות בנבחרת, והוא לא שחקן שאביא כדי להיות בספסל". שגרירנו בבלגיה הגיב: "רוטנשטיינר מעולם לא דיבר איתי". כן, עד כדי כך האוסטרי רחש לו כבוד.
בחודש שעבר המאמן הלאומי שוב דילג עליו, באותו נימוק, וגם בזימון האחרון חזר על הפזמון ואף עידכן: "דיברתי איתו והבהרנו את הנושא". בשעה טובה, סוף-סוף הוא קיבל הסבר – שנשמע מופרך לחלוטין. כי מה בעצם אומר מאמן הנבחרת? לא הזמנתי את רפאלוב בגלל שהוא טוב מדי בשביל הספסל. ונניח שאחד השחקנים שזימן יהיה חלש, או חלילה ייפצע? האם לא כדאי שעל הספסל יישבו הטובים והמנוסים ביותר? שאלות מעניינות, ושווה לבדוק מה חושב בנושא רוטנשטיינר.
"צעירים זה טוב, אבל הניסיון חשוב. נחפש איזון", אמר האוסטרי אחרי ההפסד לסקוטלנד בנובמבר 2018, וכשנשאל על ההרכב החסר של הסקוטים בפלייאוף ליגת האומות באוקטובר האחרון, השיב: "לפעמים המחליפים טובים יותר מאלה שחסרים"... ולפעמים לא – בגלל הבחירות הפוליטיות של המאמן, שאפילו לא מעלה על דעתו רוטציה. עכשיו לכו תבנו על תקווה חדשה, ונתראה בשלב ההוכחות.
הפילוסוף
משל העצים של חוגג
עם פתיחת ההצגות לקהל, בלט מופע הסטנד-אפ בישיבה של הזגזגן משה חוגג. התפאורה (אלי אוחנה) הייתה אפורה וקודרת כתמיד, אבל הפאנצ'ים – לפנתיאון. כמו למשל: "חטאתי, כי נפלתי בשבי הדריבל".
גם הקטע על לה פמיליה היה קורע. "אני חושב שזה נתח קטן יותר של אוהדים ממה שאנשים חושבים", אמר הבעלים של בית"ר ירושלים, והמשיל משל צמחוני: "עץ שצומח לא עושה רעש, אבל כשעץ נופל הוא עושה המון רעש"... אמירה מרעישה, שכמותה לא זכורה מאז שאלתו המפורסמת של הפילוסוף ג'ורג' בארקלי: "אם עץ נופל ביער ואף אחד לא שומע, האם הוא השמיע צליל?"... מצד שני, ייתכן שאת ההשראה למשל העצים קיבל חוגג מהגזענות שאופפת את המועדון, או מהמנכ"ל שישב לצידו, מוני ברוש.
ואז, כמו בכל הופעותיו שמשלבות רגעים טרגיים וקומיים, הוא עבר להתבכיינות וטפח לעצמו על השכם. "חשוב להבין למה אני פה ולמה כל בעלים בכדורגל הישראלי נמצאים כאן", הרים לעצמו חוגג, ואז הנחית: "מדובר פה בתרומה ופילנתרופיה". משפט שמזכיר סטנדאפיסטית מוכרת אחרת, השרה מירי רגב, שאמרה כמה ימים קודם על מצביעי הימין: "אדם שלא שם ליכוד בקלפי הוא מיזנתרופ", ואף הציעה למראיינה: "תיכנס ותראה מה זה מיזנתרופ – כפוי טובה". רק מאוחר יותר היא נכנסה, ראתה מה זה, ונאלצה להתנצל על הבורות.
האם חוגג נכנס ובדק במילון מה זה פילנתרופ? קשה לדעת, אבל לא בטוח שזו ההגדרה המדויקת לחובב פרסום שמנסה לגייס לעסקיו שייח בלי תעודת יושר, מקטר בלי הפסקה על כישלון השקעותיו, מאשים את השחקנים שלהם שילם סכומים מופרזים, מבקש לקבוע תקרת שכר לפילנתרופים יריבים, קורא לאוהדים להגיע למפגן תמיכה בו ומאפשר לאחד מהם להניפו על כתפיו, ונוהג להאדיר את עצמו. תיכנסו ותראו מה זה מגלומן.
הקורבן
שחר ואפק מחביאים את אצילי
קצת יותר מחודשיים אחרי שחתם במכבי חיפה, הבקיע עומר אצילי צמד בגביע מול מכבי פ"ת. בסיום ביקש צוות השידור לראיינו אך במועדון סירבו, ונשאלת השאלה – למה? האם מחמת הבושה שהסבה הפרשה שגם בה כיכב, אולי הם מקווים שבסוף כולם ישכחו, או שמא בשל החשש שהכובש בן ה-27 אינו בוגר מספיק?
והעיקר שנמצא גם מי שהצדיק את ההתחמקות, ועוד מטעם התקשורת. "אם אני הייתי במכבי חיפה, יש פה סיפור מאוד מורכב. אני לא יודע אם בתור מועדון גם אני הייתי נותן בשלב כזה לשחקן ברגעים כאלה להתראיין", אמר הפרשן עומרי אפק, וזו לא הייתה הפעם הראשונה שהוא נדרש לפרשת הקטינות ושכח מי כאן הקורבן. מיד אחרי שהתפוצצה הוא אמר: "אני מאוד-מאוד מקווה שכולם יעברו את זה בשלום".
אפק הוא אחד שאוהב לדחוף במהלך משחקים, כבדרך אגב, סיפורים מהקריירה שלו. כמו למשל: "בדקה ה-75 בליגה הספרדית הרגשתי את התאומים", או להיזכר בכדור שבעט במדי הפועל ת"א ונכנס לחיבורים. אבל יש אירוע אחד בקריירה שאף פעם לא יזכיר, אפילו כשמדברים על אצילי – "פרשת הנבחרת והצעירה".
בשנת 2000, ערב משחק מול בוסניה, עזבו שבעה שחקני הנבחרת את חדריהם במלון כפר המכביה, והגיעו לחדר שאליו הובאה צעירה בת 18. בכתב האישום שהגיש נגדם תובע ההתאחדות נטען בין השאר כי "השחקנים התהוללו באופן ובנסיבות שניתן לצפות כי לא ייקלעו אליהם, תוך זלזול מופגן בהוראות שאסרו עליהם לעזוב את חדרם אחרי השעה 23:30, והטילו דופי מוסרי ואתי בנבחרת". אחד ה"הוללים" היה אפק.
בעסקת טיעון שנחתמה עם השביעייה הסודית, כולם נקנסו והורחקו מנבחרות ישראל למשך שנתיים, ובהמשך קוצר עונשם בשנה. בנוסח שעליו חתמו הם הודו כי שהו מחוץ לחדרם "בניגוד להוראות מפורשות ובנסיבות שאינן עולות בקנה אחד עם הקוד האתי", והביעו "חרטה כנה וצער על הפגיעה בתדמית הנבחרת". לכן, כדאי שמישהו יסביר לאפק שאצילי כבר לא קטין, ושהביטוי "גילוי נאות" אינו מתאר מפגש אקראי בין כדורגלנים נהנתנים לנערות מצודדות.
הדרדס
אדלשטיין יורד על ברוקס
"אנשים אומרים זה מאמן הכי טוב בעולם, זה מאמן NBA וסיפורי סבתא. כשהמכדררים שלך, ביל ו-ווסטברוק, מאבדים שישה עד שמונה כדורים, והמשחק מבולגן, על מה אתה מדבר איתי? יש לקבוצה הזו פוטנציאל. האצ'ימורה מאוד מוכשר, ודני אבדיה. לו היה להם כיוון, ולא איזה משחק סתמי. שחקנים רצים לפאסט-ברייק ולא מקבלים את הכדור. שחקנים עומדים בפינות חופשיים ולא מקבלים... ביל לא שומר. הילד הזה משחק כדורסל נכון".
כך כיסח ארז אדלשטיין את מאמן וושינגטון, סקוט ברוקס, וסגר איתו חשבון על כך שהילד של כולנו לא מצליח לבוא לביטוי. ברוקס בחברה טובה. לפני שנה וחצי ירד הגאון מהמזה"ת על הכדורסל המבולגן של מאמני נבחרת החלומות, גרג פופוביץ' וסטיב קר. עכשיו הגיע תורו של ברוקס להפנים וללמוד, מהמוח המבריק שהוביל את נבחרת ישראל לאחד הקמפיינים הכושלים בתולדותיה ופוטר ממכבי ת"א אחרי שני הפסדים ביורוליג. ככה אנשים אומרים, וזה לא סיפורי סבתא.
"אין מפגש בין ליגה לאומית ללאומית, הכל זה על טהרת ליגת העל נגד הלאומית"
איל ברקוביץ' מוכיח שלגביע חוקים משלו ומנתח את הגרלת רבע הגמר על טהרת הבבל"ת
