בתום עונת 1999/2000 ירדה סביליה לליגה השנייה בספרד. באותו זמן השוער השני שלה, רמון רודריגס ורדחו, המכונה מונצ'י, החליט לתלות את הכפפות בתום קריירה קצרה שנמשכה 11 שנים, שבהן רשם בסה"כ 126 הופעות במדי הקבוצה היחידה שבה שיחק.
בתקופה זו המועדון נקלע למצב כלכלי קשה והיה על סף פשיטת רגל. ראשיו הבינו שעל מנת שישרוד הם צריכים לשנות את כל השיטה. הפעולה הראשונה והכי משמעותית הייתה למנות את מונצ'י, דמות אהודה בקבוצה, למנהל הספורטיבי.
מונצ'י מוצג בסביליהמונצ'י מוצג בסביליה
אבי השיטה חזר הביתה. מונצ'י
(צילום: AP)
המועדון לא ביזבז זמן והעמיד עבורו כמה עקרונות שיהיה עליו לפעול לפיהם על מנת לצאת מהמשבר הכלכלי והמקצועי. המרכזיים שבהם: 1. לקדם את האקדמיה לפיתוח כישרונות, כך שיוכלו להרוויח שחקנים איכותיים במקום לרכוש שחקנים במחירים גבוהים. 2. לבנות מערך סקאוטינג איכותי שיאפשר לזהות ולהחתים כישרונות מרחבי העולם במחירים נמוכים.
מחלקת הנוער היא כור מחצבתו של כל מועדון מכובד. ישנם מועדונים המושכים אליהם כוכבים צעירים, משקיעים בהם סכומי עתק ומקדמים אותם בקבוצה או מוכרים אותם בהמשך לקבוצות אחרות. בסביליה הבינו שלא יוכלו לעבוד בשיטה הזו כי עליהם לייצר שחקנים באופן תדיר אם ברצונם להתייעל כלכלית.
במועדון שאלו את עצמם מספר שאלות, הראשונה: איזה סוג של שחקנים אנחנו מעוניינים לייצר? על מנת לענות על שאלה זו הם הגדירו מהו הכדורגל עבורם, והגיעו למסקנה כי מדובר במשחק שבו אתה נדרש לפתור בעיות מהר, תוך כדי התמודדות עם קשיים לא צפויים. נשמע כמו עסק לכל דבר, וככזה לאחר שהגדירו מהו, החלו לגבש רשימת תכונות שהן בגדר חובה, כמו לפתח שחקנים עם סט רחב של יכולות, על מנת להתאים את עצמם לכל שיטה שבה יבחר המאמן. כך יהיה להם קל יותר לשווק שחקנים למספר רב יותר של קבוצות ברחבי העולם.
השאלה השנייה הייתה: איזו גישה פדגוגית תסייע להשיג את מבוקשם. הם החלו לחקור גישות פדגוגיות שונות (מסורתיות ואלטרנטיביות), והגישה שנבחרה כנכונה ביותר עבור היא שיטת: "Teaching Games for Understanding Model". הבסיס של שיטה זו הוא לימוד תוך כדי משחק ולא ביחידות אימון נפרדות. כך יוכלו השחקנים לחוות את כל מורכבויות המשחק ולפתח מסוגלות להתמודד עם אתגרים משתנים בזמן המשחק.
השאלה השלישית הייתה אילו עקרונות אימון יתאימו להטמעת גישה זו. הם קבעו מספר עקרונות פרקטיים שיאפשרו להם לפעול לפי שיטה זו. הראשון הוא שהכדור חייב להיות נוכח בכל חלקי האימון, גם בחימום ובאימוני הכושר. העיקרון השני הוא שהשחקנים צריכים להבין כל תרגיל עד היסוד: מה עושים? איך עושים? מתי עושים? ולמה עושים? כך יוכלו להוציא לפועל כל דבר עם הבנה מלאה של השיטה.
ראקיטיץ' מוצג מחדש בסביליהראקיטיץ' מוצג מחדש בסביליה
דוגמה לשחקן שהתפתח בסביליה. ראקיטיץ'
(צילום: רויטרס)
והשאלה האחרונה הייתה איזה סוג מאמנים מתאים למילוי התפקיד. במועדון הבינו ששיטה זו תעבוד בצורה הטובה ביותר רק בעזרת אנשים שמחויבים אליה, לכן היום במחלקת הנוער ישנה תוכנית פיתוח למאמנים, ולדברי מנהלה הטכני של מחלקת הנוער זהו הבסיס להצלחה – ההבנה שהמטרה הסופית היא לפתח שחקנים לקבוצה הבוגרת וההתגייסות של כל המערכת על מנת להשיג אותה.
ב-20 השנים האחרונות סביליה קנתה לעצמו שם של מועדון בעל יכולות מוכחות בהבאת שחקנים איכותיים ויותר מכך, בידיעה מתי למכור את השחקן ולמקסם רווחים. בעזרת השקעה רבה במחלקת הסקאוטינג, המועדון הצליח להגדיל את תקציב הרכש שלו מ־18 מיליון יורו בשנת 2000 ל־212 מיליון יורו ב־2019. עלייה זו בתקציב נובעת מהאופן שבו הקבוצה מתנהלת בשוק ההעברות (קנייה בזול ומכירה ברווח גדול).
כך עובד מערך הסקאוטינג: בקיץ מתאספים 10 סקאוטים שעוקבים אחר שחקנים מכל רחבי העולם ומדרגים אותם: מדירוג A, הדירוג הגבוה ביותר, לדירוג D, הנמוך ביותר. עד מארס מערך הסקאוטינג מוצא כ-200 שחקנים לרשימה אשר מועברת למונצ'י, האחראי על הרכש, והוא מצליב את הנתונים שהועברו לו עם מידעים נוספים שנאספו על השחקנים, הקבוצות והליגות שמהן הגיעו, וכך הוא בוחר בשחקנים הטובים ביותר במסגרת התקציבית.
הקבוצה מתמקדת בחיפושיה אחר שחקנים בני 30 פלוס/מינוס שיוכלו לעזור בטווח הקצר, ובבני 18 עד 23 שיוכלו לסייע להשיג את מטרותיה המיידיות ובנוסף להימכר בעתיד למועדון גדול יותר ברווח נאה.
באמצעות שיטה זו מצאה סביליה שחקנים כמו דני אלבס ואיבן ראקיטיץ' שהגיעו בגיל צעיר, תרמו למועדון ובסוף נמכרו, לעומת שחקנים כמו לואיס פביאנו ופרדריק קאנוטה אשר נקנו בגיל מבוגר יותר, כשהיו בשיאם, והובילו את הקבוצה להישגים שבזכותם הכניס המועדון סכומי כסף גדולים.
ההיצמדות לשיטת העבודה הזו הובילה את המועדון ליציבות הכלכלית שהוא נהנה ממנה כיום. סביליה הבינה שכדי להמשיך לצמוח ולהתבסס כאחד המועדונים הגדולים בעולם, נדרשת השקעת כספית לטובת הגדלה וייעול של מנגנון הסקאוטינג, כי כאמור זו המחלקה שמייצרת את הרווח העיקרי.
כאמור, בעקבות הסקאוטינג ופיתוח מחלקת הנוער, המועדון זכה ב-20 השנים האחרונות 6 פעמים בליגה האירופית (לשעבר גביע אופ"א), פעמיים בגביע הספרדי ופעם אחת בסופר קאפ האירופי והספרדי, והכי חשוב הביא את עצמו ממצב של פשיטת רגל בשנת 2000 לשווי של 352 מיליון יורו ב־2020.
מועדונים רבים חיקו את השיטה והבינו כי על מנת לייעל את העסק שלהם, עליהם להתחיל בלייצר כסף מלמטה.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.