קרטוכווילובה וקוךקרטוכווילובה וקוך
קרטוכווילובה וקוך
(צילום: גטי אימג'ס)
ה-26 ביולי, 1983. האצטדיון האולימפי במינכן, תחרות בינלאומית באתלטיקה. עשרה ימים לפני אליפות העולם הראשונה בהלסינקי, ירמילה קרטוכווילובה, צ'כית בת 32 מפתיעה בקביעת שיא עולם בריצת 800 מטר - 1:53.28 ד'. כיום, מדובר בשיא העולם המכהן העתיק ביותר במקצועות מלכת הספורט, שורד כבר 37 שנה.
זו הייתה ריצת סולו, בלי מתחרות ראויות. הסיוע האנושי היחיד שקיבלה הייתה מרצת מושכת. קרטוכווילובה השאירה מאחור את השיא הקודם, המצוין כשלעצמו, של הסובייטית נדז'דה אוליזרנקו, 1:53.43 ד' מאולימפיאדת מוסקבה 1980. עד עכשיו מהווה התוצאה של אוליזרנקו את ההישג השני בטיבו בהיסטוריה. אלמלא קרטוכווילובה, שיאה של אוליזרנקו היה חוגג 40 (!) שנה להיווסדו. שבוע וחצי אחר כך, באליפות העולם בהלסינקי, הצ'כוסלובקית השרירית, הגיעה לביצועים בל יאמנו. עוד נחזור אליהם.
ירמילה קרטוכווילובהירמילה קרטוכווילובה
ירמילה קרטוכווילובה. מחזיקה בשיאים מדהימים
(צילום: גטי אימג'ס)
קצת יותר משנתיים אחר כך, ה-6 באוקטובר 1985 באצטדיון בקנברה, אוסטרליה. גביע העולם. מריטה קוך, המזרח-גרמנייה בת ה-28, מנפצת את שיא העולם בתוצאה בדיונית בריצת 400 מ', גם במושגי 2020. 47.60 שניות. היא שיפרה את שיאה של ירמילה קרטוכווילובה, שהיה 47.99 שניות. 37 שנה לשיאה של הצ'כסלובקית, 35 שנה של קוך. חובבי האתלטיקה בעולם שתו בצמא וראו, עד כמה שהתאפשר אז, באצטדיונים ובטלוויזיה, את היכולת המופלאה. היום כבר מסתכלים על הדברים אחרת.
"מי שהיה קרוב לעניינים ידע", אומר אחד המומחים הישראלים לאתלטיקה. אמנם הפעילות של היחידות לגילוי סמים בוועד האולימפי הבינלאומי החלו כבר לפני סוף שנות ה-60, אך הן לא גילו ממצאים משמעותיים. הסיבה יכולה להיות אחת מהשתיים: חוסר כלים מספיק, או עצימת עיניים. משהו שיכול לענות להגדרה של "חבילת אינטרסים" מצד המדינות השונות. מצד אחד, מזרח-גרמנייה שסודותיה, כולל המסמכים הרפואיים, התגלו אחרי נפילת חומת ברלין ב-1989, וגם ארה"ב שלכאורה הייתה אמורה להיות נציגת העולם ההגון - אבל החליקה והסתירה לא מעט פרשות שונות, גם אם העדויות לא הבשילו להעמדה לדין.
מריטה קוך זוכה בזהב באליפות העולם, 1983מריטה קוך זוכה בזהב באליפות העולם, 1983
מריטה קוך זוכה בזהב באליפות העולם, 1983
(צילום: גטי אימג'ס)

הפרדת כוחות

לא ידוע על יחסים בין השתיים, קוך וקרטוכווילובה, נציגות הפטיש והמגל (סמלן של המדינות הקומוניסטיות), אבל יריבות ספורטיבית הייתה גם הייתה. וליריבות הזו הצטרפה בתקופה מסוימת האלופה היהודייה מפולין אירנה קירשנשטיין המנוחה.
כך, למשל, לקראת אליפות העולם הראשונה בהלסינקי ב-1983, עשו מריטה וירמילה הפרדת כוחות, ככל הנראה מתוכננת: לא לרוץ ראש בראש. קוך החליטה להתחרות בספרינטים, ריצות 100 ו-200 מ', ושליחים ב-4X400 מ' ו-4X100 מ', ויצאה עם המספר הגדול ביותר של מדליות, שלוש מזהב: ב-200 מ' ושני מקצועות השליחים, וכסף ב-200 מ'. קרטוכווילובה בחרה ב-400 ו-800 מ', שני מקצועות בעלי מאפיינים שונים. ה-400 היא ריצה אן-אירובית הנחשבת לקצרה, ו-800 מ' הוא מרחק הדורש תכונות אירוביות שמרכיב החמצן הוא החשוב בהן.
לא די שקרטוכווילובה רצה 400 ו-800, אלא שנאלצה לעבור מקצים מוקדמים ומתישים מול יריבות לא בהכרח קלות. ביום השלישי לאליפות היא העפילה לגמר ב-400 מ' בתוצאה של 51.08 ש', וכבר אחרי 35 דקות התייצבה לריצת הגמר ב-800 מ'. ומה קרה? היא ניצחה בתוצאה הנחשבת היום לאדירה, 1:54.68 ד', אך עדיין הייתה איטית ביותר משנייה משיא העולם הטרי שלה.
ירמילה קרטוכווילובהירמילה קרטוכווילובה
נאלצה לרוץ שתי ריצות קשות תוך פחות מ-40 דקות. ירמילה קרטוכווילובה (עם המספר 411)
(צילום: גטי אימג'ס)
ביום הרביעי הגיעה ירמילה לגמר 400 מ' נטול קוך. היא עשתה היסטוריה כשהפכה לאישה הראשונה שירדה מ-48 שניות, 47.99. שנייה הגיעה בת ארצה, טטיאנה קוסמבובה, 48.59, בתוצאת המדורגת עד היום שביעית בהיסטוריה. אליפות העולם הראשונה בהלסינקי התקיימה שנה לפני אולימפיאדת לוס-אנג'לס 1984, שאותה החרימה ברית המועצות, בתגובה לחרם האמריקאי על אולימפיאדת מוסקבה. כך נמנעו במשך שמונה שנים הקרבות בין המערב למזרח. קוך הייתה באותם ימים בכושר מצוין, אך נאלצה לראות האולימפיאדה באמצעות הטלוויזיה.
שבוע אחרי אליפות העולם בהלסינקי, נפגשו השתיים ראש בראש, באמצע הדרך. ריצת 200 מ' בתחרות גביע אירופה בלונדון. התוצאה הייתה שוויון מוחלט בזמן 22.40 ש'. בבדיקה נוספת של הריצה הוכרזה הצ'כוסלובקית כמנצחת. קשה לראות היום מצב שבו שיאן העולם ב-800 מ' מנצח בריצת 200 מ' את שיאן העולם בריצה זו. הייתה זו נקמה קרה על ניצחונה הברור של קוך באולימפיאדת מוסקבה 1980 בריצת 400 מ', 48.88 (שיא אולימפי). ירמילה השתרכה הפעם מאחור בדרך לכסף עם 49.46 ש'.
קרטוכווילובה, שבעוד חודשיים אמורה לחגוג 70, הגיעה לרמה בינלאומית רק בגיל 27. לא תופעה מובנת. תשע השנים שלה עד פרישתה בגיל 36 ב-1987 היו מסיביות ובעיקר בלטו אצלה מגוון היכולות בריצות שבין 100 ו-800 מ' בעלות המאפיינים השונים, כאילו שאוסיין בולט ירוץ 800 מ' ברמה עולמית. היום כבר אין דברים כאלה. שיאיה האישיים הם: 100 מ': 11.09 ש', 200 מ' : 21.97 ש'. וכמובן שיא העולם ב-400 מ': 47.99 ש' והשיא המכהן ב-800 מ'.
ירמילה קרטוכווילובהירמילה קרטוכווילובה
אין דברים כאלו. ירמילה קרטוכווילובה
(צילום: גטי אימג'ס)
עוד דבר בלתי הגיוני, הוא מספר הרצות המדורגות בהיסטוריה בשתי הריצות מהתקופה ההיא. ארבע תוצאות שרדו בעשירייה הראשונה של כל הזמנים ב-800 מטר, ועוד שש ב-400 מטר. כיצד יתכן שכיום, בתנאי המסלול המשובחים, הרצות לא מצליחות להגיע לתוצאות של שנות השמונים?
סלווה עיד נאסר מבחריין שהדהימה אשתקד כאשר באליפות העולם בדוחא השיגה שם את התוצאה השלישית בהיסטוריה, 48.14 שניות ב-400 מטר. כבר היינו בטוחים שהיורשת לקוך וקרטוכווילובה בדרך, עד שהתברר כי לא התייצבה לשלוש בדיקות סמים ועברה על תקנון הסמים של הוועד האולימפי. בינתיים היא זוכתה, אבל כבר הוגש נגדה עירעור. עולם האתלטיקה במתח לקראת העירעור שעשוי להשפיע על זהות המנצחת ב-400 מ' בטוקיו 2021. המקרה רק מחזק את הדעה עד כמה קשה להיכנס לנעליים הגדולות של מריטה קוך.
בשונה מקרטוכווילובה, שהחלה להתמודד ברמה הבינלאומית בגיל 27, קוך הייתה כוכבת כבר בגיל 18. שלוש שנים לאחר מכן, כשהייתה בת 21, הפכה לאתלטית הראשונה שירדה מ-49 ש' ב-400 מ'. זה קרה באליפות אירופה בפראג, שם רצה 400 מ' ב-48.94 ש'. ב-1979 עשתה עוד היסטוריה כשרשמה ירידה ראשונה של אישה מתחת ל-22 שניות ב-200 מטר, 21.71 ש'.
סלווה עיד נאסרסלווה עיד נאסר
סימני שאלה עלו גם לגביה. סלווה עיד נאסר
(צילום: AP)

כשר או מסריח?

השאלה העיקרית היא האם באמת מדובר באתלטיות בקנה מידה היסטוריה, או שתיים שניצלו את תחום הסמים הפרוץ באותם ימים. יורם דומב, חבר בית הדין נגד תופעת הסמים בוועד האולימפי הישראלי, פירסם בימים האחרונים פוסט בפייסבוק בעניינה של קוך. "עם נפילת חומות ברלין נמצאו במשרדי השטאזי הוכחות לכך שהיא השתמשה בסטרואידים".
"על שמה מפורטים", הוסיף דומב בפוסט, "שמות החומרים שקיבלה, המינונים והזמנים של לקיחת החומרים, כך שמריטה חיה בשקר, אבל שיאה נותר כשיא עולם עד היום ולעוד הרבה שנים שיבואו. חבל מאוד שהתאחדות האתלטיקה הבינלאומית לא מצאה לנכון לבטל את השיא ההזוי הזה". יצוין שבזמנו, עם הפרסום הראשון בגרמניה על מציאת החומרים, איימה קוך לתבוע את המפרסמים. איימה, אבל לא עשתה זאת מטעמים מובנים.
מריטה קוך (בכחול)מריטה קוך (בכחול)
איימה לתבוע. מריטה קוך (בכחול)
(צילום: גטי אימג'ס)
בין מקטרגיה של קרטוכווילובה נמצא רופא נבחרת ארה"ב לשעבר, ד"ר ווייד אקסום. הוא טען כבר אז כי לפי המראה החיצוני, לא יתכן שהצ'כית לא השתמשה בסטרואידים אנאבוליים. מבקרים אחרים השוו תמונות שלה בילדותה, לתקופת הקריירה שלה באתלטיקה וטענו כי נראה שמדובר בשתי נשים שונות.
כך או כך, הן נכנסו להיסטוריה, השיאים שלהן בלתי ניתנים לשבירה (אפילו קסטר סמניה לא הצליחה להגיע אליהם) ושאלת הלגיטימיות שלהן תמשיך להעסיק את חובבי הענף.
תודה למומחה לספורט יורם אהרוני, מהמכללה האקדמית במכון וינגייט, שהגיש סיוע חיוני להכנת הכתבה.