השוערים היהודים שעלו לישראל נמצאים חזק באופנה. ג'וש כהן, העולה החדש הראשון שהתכבד בתואר כדורגלן העונה, היה הלהיט שתרם משמעותית לזכייתה של מכבי חיפה באליפות שנחגגה השבוע אחרי עשור. קדם לו דניאל טננבאום, אלוף העונה הקודמת במדי מכבי ת"א. השניים יצרו תקדים לפיו שני השוערים הטובים בליגה שלנו הם עולים חדשים.
אלא שכהן וטננבאום הם רק הקצפת במסורת העולים הכדורגלנים. קדמו להם, ועדיין, עולים חדשים שהופיעו והצטיינו בליגה לאורך שנותיה. החלטה מקצועית ו/או רצון של בני יהדות התפוצות לחיות במדינת היהודים, כל אחד לפי מניעיו. הנחיתה בנתב"ג ומשם לכר הדשא.
אם ניכנס לפרופורציות, אף אחד מהם לא הגיע לרמה של טל ברודי האגדי, גדול העולים ארצה בהיקף כל הענפים. ועדיין, יש לא מעט שחקנים שאחרי עלייתם הפכו לכדורגלני הנבחרת הלאומית או שלחילופין באו עם רזומה מרשים מנבחרות המדינות שמהן עלו. אז בלי להתעכב יותר מדי, הנה רשימת רוב הכדורגלנים העולים, אבל לא כולם בגלל מגבלות המקום בכתבה.
סקירה כזו נועדה להכיל את רוב העולים, היו עשרות רבות כאלו, אבל נחרוג ונפתח בתעודת הכדורגלן העולה הטוב בכל הזמנים. זה לא ג'וש כהן, אלא דווקא דניאל מילר טננבאום, בן 25, שוער מכבי ת"א. מי שהגן בגיל 19 על שער גרמיו פעמיים בעקבות פציעתו של ססאר המפורסם, הוא הגיע להיבחן בארץ ולבדוק אפשרות לקבע כאן את עתידו.
מהמחליף של פרדראג ראיקוביץ' במשך שלוש שנים, ואחרי פציעת המיועד, היווני אנדראס יאניוטיס, טננבאום שבר כאן שיאים בקצב אולימפי. בעוד שלושה חודשים, ב-1 בספטמבר, ימלאו חמש שנים לשהייתו בארץ של השוער הצהוב, מה שיכשיר אותו, גם לפי חוקי פיפ"א, להיות זמין לנבחרת הלאומית. קשה לראות איך וילי רוטנשטיינר יצליח להתעלם ממנו אז.
שני שיאים, עם סיכוי ליציבות ארוכת טווח קבע טננבאום. הראשון, הוא ספג רק שמונה(!) שערים במהלך עונה שלמה ב-2019/20. מדהים. לעולה מברזיל שיא מדהים עוד יותר: דקות משחק רצופות ללא ספיגה בדרך למקום ה-7 בשיאי גינס. השיא כלל את 13 משחקי הפתיחה, עד שנכנע סוף סוף במחזור ה-14 לבעיטה של אלעד שחף מסקציה נס ציונה.
בעוד ג'וש כהן יריבו הספורטיבי עשה כותרות העונה בזכות ארבעת הפנדלים שעצר מתוך החמישה שנבעטו לעברו, טננבאום לא החמיץ השנה דקה אחת. הוא שיחק את כל 55 המשחקים של מכבי ת"א בכל המסגרות בצורה מלאה. אם אפשר להכתיר את העולה החדש המצטיין בכל הזמנים בכדורגל, הבחירה שלי היא, ללא התלבטות, דניאל טננבאום, שנחת כאן כסינדרלה והפך למניה יציבה כסלע.
מכיוון שלא מצאנו כמעט כלי תקשורת שלא צייר בשבועות האחרונים את הפרופיל של ג'וש כהן עד בחירתו ככדורגלן העונה, ודי בצדק, נקצר בעניינו. מעשיו של השוער שהגיע מסקרמנטו מהליגה האמריקנית השנייה דיברו עבורו.
מהוקי קרח בפינלנד לנבחרת ישראל
בגזרת השוערים בלטו עוד שלושה עולים. אחד מהם, מישל פורטל, היום בן 84, עלה בתחילת שנות החמישים מצרפת עם אמו והתגורר בצריף בקריית חיים. הוא הצטרף להפועל חיפה ולאחר שהצטיין בשורותיה זומן לנבחרת הלאומית. עלייתו הייתה מטאורית, בהשוואה לזמן שבין תחילת הופעותיו בהפועל חיפה ועד השתתפותו בנבחרת שבה שיחק. בעיקר במסעה להודו לגביע אסיה ב-1959. שבע הופעות היו לו בנבחרת ישראל.
ב-1960, עם הרזומה כחול-לבן, יצא לצרפת לנסות מזלו שם כשוער, אך נאלץ להמתין שלוש שנים עד להפשרתו למשחק. הוא שיחק בסטאד פראנסה ורד סטאר. כשחזר ארצה הוא שיחק במכבי חיפה, בית"ר והפועל ירושלים. לאחר סיום הקריירה עבד כמעסה נבחרת ישראל בטניס.
אחד העולים הזכורים ביותר הוא אבה גינדין האגדי, מגן הפועל חיפה בשנות השבעים. גינדין הגיע ארצה לחתונת אחותו הבוגרת, מאטה, כשהוא בן 17 וכדורגלן קבוצת הנוער היהודית מכבי הלסינקי. "קיבלתי המלצה של הקהילה היהודית בפינלנד למכבי ת"א", נזכר השבוע גינדין. "לא השתמשתי במכתב כי בינתיים המליצו בפני מאמן הפועל חיפה דאז, היוגוסלבי מינדה יובאנוביץ', לבחון אותי. הוא שיתף אותי במשחק אימון, אבל אף אחד לא מסר לי כדורים. בסוף היו בעיטות לשער ושם בעטתי חזק מאוד. אני זוכר כדור שפגע במשקוף ונחת ברשת. בהמשך הציעו לו חוזה וחתמתי בשמחה כי הרי באתי כשחקן נוער בלי עתיד בפינלנד. גרנו שם בעיירה שהתושבים בה דיברו שבדית, הייתה לנו חנות, אבל אבא שניהל אותה נפטר. היה ברור שאנסה להיבחן בישראל בכדורגל, למרות שרוב העשייה הספורטיבית שלי הייתה בכלל בהוקי קרח".
ב-1975 הפועל חיפה החליטה לוותר עליו, "אבל איציק אנגלנדר, שהיה כוכב הקבוצה שכנע להוציא אותי למחנה אימון בגרמניה שם המתין לנו המאמן הגרמני המיועד אובה קלימצ'בסקי", אומר גינדין. "ביקשו ממנו לבחון אותי. איציק אנגלנדר הבטיח לו שייקח אותי תחת חסותו וככה נשארתי". הוא הפך לכדורגלן המהיר והאתלטי בישראל. תכונה אירופית.
"בעצמי לא האמנתי למה שקרה לי בהמשך. הרכיבו אותי כמגן ימני, והמאמן הלאומי אדמונד שמילוביץ' צירף אותי לנבחרת. שיחקתי במוקדמות לקראת מונדיאל 1974 בהודו. הייתי המגן הימני של הנבחרת עם הכושר הכי טוב בסגל. במקביל עסקתי בקרב 10 באתלטיקה והייתי סגן אלוף המדינה. בכל מקרה, הכדורגל פירנס אותי, הייתי מאושר מההישגים, כולל שני גביעים ב-1965/6 ו-1973/4 ושש הופעות בנבחרת. לא הייתי מאמין שמהנוער של מכבי הלסינקי החובבנית אגיע לאן שהגעתי".
הפועל חיפה רכשה ב-1979 את הקיצוני השמאלי הנהדר של נבחרת רומניה, היהודי רלו קופרמן. "חבל שהוא הגיע מאוחר מדי ועזב אחרי שלוש שנים", נזכר יוחנן וולך שחקן הקבוצה ההיא. ליאון גרוס, מגן שמאלי נוקשה, נכנס להרכב הפועל חיפה לאחר שהגיע מצ'רנוביץ' באוקראינה.
היעד החם לחיפוש כדורגלנים
ארגנטינה הייתה בעשרות השנים האחרונות אחד היעדים החמים לחיפוש כדורגלנים יהודים לעלייה. הקהילה היהודית שם מונה למעלה מ-200 אלף אנשים ולמדינה מסורת כדורגל אדירה. הבולט בהם, לפי הרזומה והפוטנציאל היה דניאל בריילובסקי. בין היתר השתייך לסגל המורחב של נבחרת ארגנטינה למונדיאל 1982 בצוותא עם דייגו מראדונה. בריילובסקי, בעל השליטה המדהימה בכדור, כיכב באינדנפנדיינטה (76 הופעות) ואחר כך נסע לשחק בקלוב אמריקה במקסיקו. הוא כבש במדיה 37 שערים.
ב-1986 יעקב שחר, עדיין לא הבעלים המלא של המועדון, הביא אותו למכבי חיפה עם ציפיות בשמיים. לרוע מזלו, הייתה זו תקופה חלשה יחסית למועדון החיפאי. בהמשך שיחק במכבי הרצליה, ולפרנסתו אימן את מכבי כפר כנא. אחר כך חזר למקסיקו, שם התמנה למאמן קלוב אמריקה ובהמשך עבד כפרשן ברשת "פוקס" הפופולרית.
בריילובסקי נתן הופעה מדהימה במדי ישראל מול ליברפול ב-1986, כשהנבחרת גברה 3:4 על האימפריה האנגלית. הוא גם שיחק בשלושה משחקים רשמיים. הישגים לא היו, אבל יכולת אישית הייתה ועוד איך.
אנחנו עדיין בארגנטינה. השוער מריו זוכוביצקי, שנפטר לפני חודשים אחדים, הגיע ארצה עם רזומה של שש שנים רצופות בליגה הארגנטינית הראשונה בקבוצת צ'קריטה ג'וניורס. זוכוביצקי עשה קריירה מעולה בארץ, שמונה עונות (בשתי קדנציות בהפועל באר שבע) ושנתיים בהפועל ירושלים. במהלך הקריירה שמר על שער נקי ב-101 מתוך 252 משחקיו. הוא הוביל את טבלת עוצרי הפנדלים בליגה, 11 מתוך 28 (39 אחוז), עד שג'וש כהן לקח לו את התואר העונה.
"אם צריך לדרג את שחקני הפועל ירושלים הטובים בהיסטוריה", אומר רוני דיאון, ההיסטוריון הירושלמי המוערך, היו שניים שהיו הטובים בתולדות המועדון. אחד כמובן הוא אלי בן רימוז', והשני צבי סינגל. סינגל, כיום בן 82, עלה מארגנטינה לעמק, השתקע בקיבוץ בית השיטה ועבד בבית חרושת לסוכר. הוא החל לשחק בהפועל עפולה מהליגה השנייה תחת שם בדוי. הדבר קרה מכיוון שהגעתו הייתה אחרי סיום מועד רישום השחקנים. הפועל נתניה, שדורגה אחריה, התלוננה ומשחקיה נפסלו. עפולה הורדה לליגה השלישית. הפועל נתניה נשארה.
אלא שצבי סינגל רק צמח מכך. נציג הפועל ירושלים שצפה בו מבקיע רביעייה במדי עפולה מול הפועל רעננה המליץ לצרף אותו מיד. סינגל הנהיג את הפועל ירושלים מהקו השני ונתן לה הרבה איכות. דיאון: "יש לו חלק בתואר היחיד שלה, גביע המדינה ב-1972".
בית"ר ירושלים הייתה הראשונה בשנות ה-60 להשתמש ברכש יהודי מדרום אמריקה. ד"ר ראול גלר מארגנטינה. האורטופד/כדורגלן היחיד בארץ, ששיחק גם לאחר סיום המשמרות בבית החולים, נתן תוסף איכות לקבוצה ששיחקה בליגה השנייה.
זמן קצר לאחר מכן הגיע סמואל רזניק, גם הוא מארגנטינה. דיאון: "הוא היה שחקן מרשים ביותר עם בעיטות פצצה שכמעט לא נראו כאן. גם בעיטות חופשיות בסגנון 'בננה'''. יו"ר המועדון דאז, הנשיא היוצא רובי ריבלין, הטיל עליו את מלאכת האימון בסוף העונה הכפולה, 1966-68. הוא העלה את בית"ר בפעם השנייה בתולדותיה לליגת העל. מספר מחזורים לאחר תחילת הליגה באו מספר הפסדים שגרמו לפיטוריו. אין ספק שרזניק השפיע מאוד על בית"ר ירושלים", קובע דיאון.
המון כישרון, מעט יכולת
מארגנטינה לצ'ילה. ב-1996 נחשב סבסטיאן רוזנטל ל"יהודי הטוב בעולם" וגרם לגלזגו ריינג'רס לשלם תמורתו סכום שיא של חמישה מיליון דולר. אלא שלרוע מזלו הוא נפצע וערך הנכס ירד משמעותית. עד אז היו לו לא פחות מ-27 הופעות בנבחרת צ'ילה המעולה.
ב-2007, בנדודיו בכדורגל העולמי, הגיע ארצה למכבי פ"ת, שם לא הצליח להבקיע. ראובן עטר, שדווקא התרשם מכישרונו, החתים אותו בנתניה המצליחה. אלא שבין השניים נוצר קצר, ורוזנטל עזב את הארץ בחזרה לארצו עם שער אחד בלבד.
דניאל דה רידר היה כישרון יהודי ענק. הקשר, שנולד לאב הולנדי ואם ישראלית, רשם 30 הופעות בהרכב הראשון של איאקס ו-20 בהרכב סלטה ויגו, אך לאחר מכן נדד בין מועדונים. ב-2010 נחת סוף סוף בארץ בגיל 26 והצטרף לסגל הנוצץ של הפועל תל אביב. הקהל הסתקרן, אבל היהודי-הולנדי שהגיע אחרי פגרת החורף רשם רק 11 הופעות.
ובכל זאת, באותה עונה הפועל ת"א זכתה בדאבל וגם לו יש מניות בכך. אחד משני השערים שהבקיע, ב-0:1 על בני יהודה בתחילת הפלייאוף העליון, למרות שקבוצתו הייתה בנחיתות של 10 שחקנים מול 11, היה מהחשובים בעונה ההיא.
ומי היה איש הכדורגל שעלה והשפיע יותר מכל אחד אחר? עמנואל שפר כמובן. ב-1950, לאחר שנמלט מציפורני הנאצים בשואה, תוך ששיחק בפולין וקזחסטן, הוא הגיע לאחר הקמת המדינה ונרשם בהפועל הנמל חיפה, קבוצת המשנה של הפועל חיפה, ששיחקה בליגה השנייה. מכאן החל מסעו כשחקן ושהפך למאמן והוביל את הנבחרת להישגה האחד והיחיד, ההעפלה למונדיאל 1970.
