הירי בג'ייקוב בלייק: ליל מהומות שלישי בקנושה
(רויטרס)
בינואר 2018 סטרלינג בראון, הגארד/פורוורד של מילווקי באקס מה־NBA, נהג הביתה בשעת לילה מאוחרת. הוא עצר במגרש החנייה הריק של חנות כלבו, ובגלל שהתכוון להיכנס רק לכמה דקות, עמד בחניית נכים (כמובן, לא לעניין). כשחזר לרכבו, התקרב אליו שוטר ושאל אם יש לו רישיון נהיגה. בראון ניסה לפתוח את דלת המכונית, השוטר דחף אותו, ואחרי חילופי דברים קרא לגיבוי. שש ניידות נוספות צצו.
אחרי 20 דקות של בדיקה, הורו לו להוציא את הידיים מהכיסים. עוד לפני שהגיב, הרגיש בראון את צריבת הטייזר של אחד השוטרים. הוא קרס. שוטר אחד הניח ברך על צווארו, במה שהיום כבר ידוע כאקט שהרג את ג'ורג' פלויד, השני עמד על הקרסוליים שלו. השוטרים ידעו מי הוא. הוא שמע אותם נרגשים מהעובדה שכל הסיפור יתפוצץ בתקשורת כי הוא שחקן NBA. מעטים האמינו לסיפור של בראון, אבל לאחר מספר שבועות פורסמו צילומי וידיאו ממצלמות הגוף של השוטרים, והאמת יצאה לאור. בראון דחה פיצוי בסך 400 אלף דולר ממשטרת מילווקי, והפך לאקטיביסט קולני.
מחאהמחאה
השחקנים כבר אומרים את מה שהם חושבים
(צילום: AFP)
וכך, כשבתחילת השבוע התפרסם סרטון ובו ג'ייקוב בלייק, גבר שחור מהעיר קנושה הסמוכה למילווקי, נורה בגבו שבע פעמים לעיני ילדיו, בראון וחבריו לבאקס לקחו את זה קשה במיוחד. והם לא היו היחידים. מלברון ג'יימס ועד דוק ריברס, בזה אחר זה דיברו השבוע שחקנים ומאמנים מותשים, דומעים, כמעט מיואשים, ושאלו: "למה אמריקה לא אוהבת אותנו, כשאנחנו כל כך אוהבים אותה?"
בועה שבירה
ב־26 באוגוסט 2016, שחקן הפוטבול קולין קאפרניק (אגב, יליד מילווקי) כרע ברך בפעם הראשונה במחאה על אלימות שוטרים נגד שחורים. הקריירה שלו חוסלה. בדיוק ארבע שנים לאחר מכן, ב־26 באוגוסט 2020, כמה מהספורטאים הפופולריים בעולם שברו את הכלים. בראון ומילווקי לא עלו ברביעי בלילה למשחק הפלייאוף מול אורלנדו, והליגה נאלצה לבטלו. כפי שניתן לראות במפה, קבוצות רבות בענפים נוספים הלכו בעקבותיהם במהלך הלילה. ב־NBA ערכו שחקני כל הקבוצות ישיבות חירום, שבמהלכן הלייקרס של לברון והקליפרס הציעו לסיים מיידית את העונה. גם לפנות בוקר לא התקיימו משחקים, ובליגה הכריזו כי הם מקווים לחידושם הלילה.
דוק ריברסדוק ריברס
"למה אמריקה לא אוהבת אותנו?". ריברס
(צילום: רויטרס)
בועת ה־NBA באורלנדו שבירה. שחקנים רבים הגיעו אליה בלב כבד. מקרה פלויד הזכיר להם ששום דבר, גם לא כסף ומעמד, מחסן אותם מגזענות באמריקה. כמעט לכל שחקן יש סיפור כזה. אפילו מסאי יוג'ירי, הקנדי ממוצא ניגרי שבנה את הקבוצה שהביאה לטורונטו אליפות, נעצר כשניסה לרדת לפרקט לחגוג עם השחקנים שלו תואר היסטורי. השמות האלה יודעים שני דברים: 1. הם היו יכולים להיות במקום בלייק ופלויד. 2. מכיוון שהם לא במקומם, ויש להם כסף ומעמד, הם לא יכולים לשתוק.
לכן נערכו ביניהם דיונים ארוכים בשאלה אם בכלל להסכים לחידוש הליגה. השחקנים נותנים הכל ופה ושם יש משחקים נהדרים, אבל האוויר כבד. כשלברון מגיע למשחק לבוש חולצה עם הדפס של שעון ועליו המספר 8:46 – הזמן שבו היה צווארו של פלויד מתחת לברך של שוטר – ברור כי הם איבדו משמחת החיים שלהם.
ג'יימסג'יימס
דור מיוחד. לברון
(צילום: AP)
דור ה־NBA הנוכחי מורכב מהחומר האנושי הטוב ביותר בהיסטוריה של הליגה. השחקנים יודעים שבלעדיהם אין NBA, או כל ספורט קבוצתי מקצועני אחר. ואם אמריקה לא תחליט סוף־סוף שחיי שחורים חשובים לא פחות משל לבנים, אז הם מרגישים שאולי הגיע הזמן להגיד לה שתמצא לעצמה מישהו אחר שיטביע מקו העונשין.