בעוד שבמרבית מדינות אירופה חזרו לשחק, בדרום אמריקה, היבשת השנייה בחשיבותה בכדורגל העולמי, הספורט כולו מושבת וכמובן שגם הענף הפופולרי ביותר.
מגפת הקורונה הכתה במלוא העוצמה במערב אירופה בחודשים מרץ ואפריל, כשמדינות שלמות נכנסו לעוצר. באופן טבעי גם כל פעילות הכדורגל נעצרה באופן מוחלט. אבל כאשר במאי החלו מספרי החולים והמתים במדינות אירופה לאט לאט לרדת, גם הכדורגל חזר - אמנם בלי קהל - לאחר כשלושה חודשי פגרה כפויה.
הקורונה הגיעה גם לדרום אמריקה, אולם ההתפרצות הקשה החלה כחודש אחרי שזה קרה באירופה. ובעוד שבמרבית מדינות אירופה הצליחו לשטח את העקומה, בחלק גדול ממדינות היבשת הלטינית המספרים ממשיכים לטפס. המצב הקשה ביותר הוא בברזיל, עם כ-1.2 מיליון נדבקים וכ-54 אלף מתים נכון לרגע זה. כאשר בכל יום מתווספים כ-40 אלף נדבקים חדשים וכאלף מתים. ואלו הנתונים הרשמיים, כאשר לכולם ברור שהמספרים האמיתיים גבוהים בהרבה.
ועד כמה שהדבר יישמע מדהים, המדינה היחידה בדרום אמריקה שבה חזרו לשחק כדורגל היא דווקא ברזיל, זו שמדורגת במקום השני בעולם (אחרי ארה"ב) במספרי הנדבקים והמתים מנגיף הקורונה.
ביום חמישי בשבוע שעבר ניצחה פלמנגו את באנגו 0:3 באיצטדיון המרקאנה השומם מאדם. גיורגיאן דה ארסקאטה האורוגוואי, ברונו אנריקה ופדרו רוצ'ה הבקיעו את השערים לזכות אלופת דרום אמריקה, במשחק הרשמי הראשון שהתקיים בברזיל מאז אמצע מרץ, כשכל הפעילות נעצרה. הניצחון הושג במסגרת המחזור הרביעי של הסיבוב השני באליפות מחוז ריו דה ז'ניירו, הלא היא ליגת ה"קאריוקה".
באותו יום ובאותו מחזור סיימו פורטוגזה ובואבישטה ב-0:0. אבל המשחקים של פלומיננזה ושל בוטאפוגו לא התקיימו מהסיבה הפשוטה, ששתי הקבוצות הודיעו שבשל מצב התחלואה הקשה הן מסרבות לשחק. לפני מספר חודשים החתימה בוטאפוגו את קייסוקה הונדה, כוכב נבחרת יפן לשעבר, שחקן שעשה קריירה מרשימה באירופה. כשהונדה שמע שהתאחדות הכדורגל של ריו דה ז'ניירו החליטה לחזור לפעילות, הוא היה בהלם.
הוא העלה פוסט ברשתות החברתיות, בו ציין את מספר החולים והמתים שנרשמו עד אז בברזיל והוסיף: "האם אני משוגע שאני רוצה לדעת מהי הסיבה ההגיונית שבגללה אנחנו מחדשים את הליגה?". הונדה לא קיבל תשובה לשאלתו. אבל בקרוב לא תהיה לו כנראה ברירה והוא ייאלץ לשחק בניגוד לרצונו ולרצון יתר חבריו לקבוצה.
הנשיאים של בוטאפוגו ופלומיננזה הבהירו כי אם זה תלוי בהם, אין להם כל כוונה לחזור לפעילות, ואם יכריחו אותם, לפחות שיאפשרו להם להיערך לכך ולהתחיל לשחק בחודש יולי. לכולם ברור שהסיפור פה הוא פחות ספורטיבי והרבה יותר פוליטי וקשור קשר ישיר לנשיא ברזיל, ז'איר בולסונרו.
בולסונרו, גנרל לשעבר בצבא ברזיל ובעל אג'נדה ימנית קיצונית, יש אף שיאמרו פשיסטית, נחשב בעיני רבים לאשם העיקרי בהתפשטות הקשה של הקורונה במדינה.
מהרגע הראשון הוא זילזל במחלה, טען שמדובר בלא יותר משפעת, והתנגד נחרצות לכל הצעה של סגר ועוצר, כפי שקרה כמעט בכל העולם. שר בריאות אחד שלו התפטר והשני פוטר, כי לא היו מוכנים ליישר עימו קו. יתרה מכך, בולסונרו תקף באופן בוטה את מושלי המחוזות במדינה, שהורו על הטלת סגר על דעת עצמם.
פרופסור אוליבר סטונקל מאוניברסיטת סאו פאולו הסביר: "האסטרטגיה של בולסונרו מאוד ברורה. הוא לא רוצה להיראות כאחראי למה שכנראה יהיה המשבר הכלכלי הגדול ביותר בהיסטוריה של ברזיל. הוא החליט שלא לקחת אחריות, כי לדעתו זה הסיכוי הטוב ביותר שלו להישאר בתפקיד. ואני לא מאמין שהוא ישנה את הגישה כעת".
תומכיו של בולסונרו טוענים כי הוא מציל את הכלכלה. מתנגדיו משוכנעים שהוא נוהג בחוסר אחריות משווע ומעדיף את הכלכלה - ואת שרידותו הפוליטית - על פני חיי האזרחים. ובכן, גם הכדורגל בברזיל הוא חלק מהמאבק הפוליטי הזה.
"לכדורגלנים סיכוי אפסי למות מקורונה"
לפני מספר שבועות, כשמספר המתים בברזיל עמד על 28 אלף "בלבד", הנשיא התראיין באחת מתחנות הרדיו והסביר מדוע הוא בעד חידוש הליגות: "הכדורגלנים הם אנשים צעירים וחסונים והסיכוי שלהם למות אם ידבקו בנגיף הקורונה הוא אפסי".
הוא הוסיף ואמר שבגלל שגם הוא היה ספורטאי בעברו, גם הוא יתמודד בקלות עם הנגיף, אם ידבק בו. כמו הנשיא טראמפ, גם בולסונרו מסרב לחבוש מסיכת פנים, למרות שבית המשפט העליון חייב אותו לעשות זאת.
הנשיא הוסיף ואמר שצריך לחדש את ליגות הכדורגל במהירות. והנה ההסבר: "השחקנים צריכים להתקיים איכשהו. נכון שיש שחקנים שמרוויחים מיליונים, אבל אלו שמשחקים בקבוצות הקטנות, בליגות המחוזיות, חייבים לשחק כדי להאכיל את המשפחות שלהם".
הבעיה היא שמי שמנהל את הליגות המחוזיות הינן 27 ההתאחדויות של המחוזות השונים במדינת הענק ולממשלה הפדרלית אין יכולת להשפיע בנושא, רק להמליץ. ובכל זאת, ב-19 במאי נפגשו בולסונרו ובנו עם נשיאי פלמנגו ואסקו דה גאמה, שניים מהמועדונים הגדולים והחזקים ביותר בריו. הנשיא ובנו אף הצטלמו כשהם לובשים חולצות של ואסקו ופלמנגו, מה שגרם לזעם עצום, בעיקר בקרב אוהדים של שתי הקבוצות שמתנגדים לבולסונרו.
רודולפו לנדים, נשיא פלמנגו, הגיב למחאות ואמר ש"מדובר בחוסר סובלנות פוליטית". הוא טען שהנשיא בסך הכל רוצה שהכדורגל יחזור מהר ככל האפשר וכי הוא, לנדים, זה שמגן על האינטרסים של פלמנגו.
וראה זה פלא, יממה לאחר המפגש המתוקשר רשת "גלובו" צילמה אימון של פלמנגו שהתקיים למרות העוצר שהוכרז באותה עת בריו. שרת הבריאות של ריו, אנה ביאטריס הגיבה בזעם: "זו דוגמא איומה לנוער. תארו לעצמכם את כל האוהדים הצעירים שרואים זאת. גם הם ירצו עכשיו לצאת החוצה, להתאמן ולשחק".
התחושה היא שפלמנגו ו-ואסקו דה גאמה, שהודיעו כי הן מעוניינות לחזור ולשחק בהקדם האפשרי, משתפות פעולה עם הנשיא בולסונרו, ובעצם לוקחות צד במאבק הפוליטי הקשה שאופף את ברזיל כולה.
כשפלמנגו שיחקה מול באנגו, כמה אוהדים התאספו מחוץ למרקאנה, האצטדיון שעד לא מזמן שימש כבית חולים חירום לחולי קורונה. כמה מהם נשאו שלטים כנגד חידוש המשחקים. פאולו סזאר אלבאטו אמר לכתב רויטרס: "אנחנו נגד חידוש האליפות, כי זה חלק מחוסר האחריות הפשיסטי של הממשלה. הממשלה הזו לא מחויבת לעם, לעזור לאנשים. רק הכלכלה מעניינת אותם. מבחינתם הכלכלה חשובה יותר מחיי אדם".
מי שאישר את חידוש המשחקים ונתן את האור הירוק הוא ראש עיריית ריו, מרסלו קריבלה. התגובה של שחקני פלומיננזה לא איחרה לבוא. "אין הסבר סביר לחידוש המיידי של המשחקים. אנחנו לא מעוניינים לסכן חיים נוספים", הם צייצו בטוויטר.
ראש העיר מיהר לבקש מההתאחדות שלא להעניש את הקבוצות שיסרבו לשחק, וזו אכן קיבלה את הבקשה. לאחר כמה ימים של דיונים סוערים נשיאי בוטאפוגו ופלומיננזה נכנעו, בעיקר לאחר ההחלטה של בית המשפט לספורט שחייב אותם לחזור ולשחק, שאם לא הן ייענשו בהפחתת נקודות וקנסות כבדים. בוטאפוגו תארח ביום ראשון את קאבופריינסה, רק 9 ימים אחרי שהקבוצה חזרה להתאמן ובמקביל פלומיננזה תשחק מול וולטה רדונדה.
אבל המחאה לא הסתיימה, להיפך. פלומיננזה פירסמה הודעה ובה נאמר: "אנחנו חייבים להבהיר שחזרת הכדורגל בשעה זו הינה טעות. אף קבוצה לא צריכה להיות מחויבת לשחק, כאשר מעל ראשה מונף האיום של עונשים ספורטיביים וכלכליים, וכל זאת בתקופה של מגיפה קטלנית. חוסר הרגישות של מרבית המועדונים בריו, כמו גם ההתאחדות של העיר, מוכיח שאין להם כל הבנה באשר לתפקיד החברתי שיש לכדורגל. אלו לא רק השחקנים ואנשי הצוות שלנו שיהיו חשופים להדבקה, אלא גם מיליוני הילדים והצעירים שיושפעו ממשחקי הקבוצות האהודות עליהם. הכדורגל צריך לשמש דוגמא וכל מי שמנהל קבוצה או התאחדות חייב להיות מודע לכך".
ההודעה של בוטאפוגו הייתה חריפה אף יותר. "זה מביך שמכריחים אותנו לשחק במדינה שבה מתים אלף אנשים ולמעלה מ-30 אלף נדבקים מדי יום. ברזיל היא המדינה היחידה בעולם לשחק כדורגל עם כמות כזו של מתים ונדבקים. זה חוסר כבוד למתים ולמשפחות שלהם".
רק כדי להבין את המצב לאשורו, במחוז סאו פאולו אף אחד לא חושב בכלל לחדש את המשחקים בליגת ה"פאוליסטה". ברור, אחרי ששמונה משחקני קורינתיאנס נדבקו בווירוס הקורונה וכך גם תשעה מאנשי סנטוס, כולל שחקן אחד ושמונה אנשי צוות. גם על פתיחת הליגה הלאומית, ה"ברזילייראו", אף אחד לא מדבר.
מתי יחודש הליברטדורס?
ומה קורה בשאר מדינות דרום אמריקה? ובכן, שתי המדינות היחידות שבהן הוחלט לחזור ולשחק הן פרגוואי ואקוואדור. באקוודור, שבה נרשמו 4,200 מתים מקורונה (וכנראה עוד 2,800 שלא דווחו), הליגה תתחדש ב-17 ביולי, כמובן ללא קהל. בדיוק באותו יום תצא לדרך גם הליגה בפרגוואי, המדינה שנפגעה באופן הקל ביותר ביבשת, עם 1500 חולים ורק 13 מתים מאז פרוץ המגיפה.
אגב, ההתאחדות של אקוודור ערכה בדיקות קורונה ל-1300 שחקנים ואנשי צוות, מהם נמצאו 29 חיוביים. ואם באירופה משחקי ליגת האלופות והליגה האירופית יתחדשו באוגוסט הרי שבדרום אמריקה אף אחד לא יודע מתי יתחדש גביע הליברטדורס ויתר המפעלים היבשתיים.
אבל ההתאחדות של דרום אמריקה מתכוננת. היא פרסמה שורה של הנחיות שנוגעות לאימונים, טיסות והמשחקים עצמם. בין היתר השחקנים מחויבים למדוד חום, נאסר עליהם לירוק ולא פחות חשוב: אסור לנשק את הכדור.
