ממש בימים הראשונים שבהם התחילו לזלוג שמועות על מגפה איומה שמגיעה מסין, והעולם היה אדיש לכך לגמרי ורק ציקצק בלשון לפני שדיפדף לעמודי שידורי הטלוויזיה (ריספקט לקורא שיזהה את שיר האייטיז הנפלא), רענן כץ ישב בתא הצפייה המיוחד שלו באולם הביתי של מיאמי היט, התענג מהכדורסל ואמר לכל מי שמוכן לשמוע שיש לו השנה קבוצה מיוחדת.
לא תמיד התוצאות תאמו (מקום 5 במזרח) עם הכניסה לפלייאוף, אבל העין של כץ, אחד מבעלי המועדון, קלטה משהו, "בזכות הצורה ששיחקו, ההתלהבות, ההגנה".
"באטלר היה גמור"
כאשר הפוטנציאל של מיאמי כבר התפוצץ במלואו עם התצוגות יוצאות הדופן בפלייאוף, כץ היה בפלורידה - אבל לא קרוב לקבוצה. הוא נשאר במיאמי, היא הדהימה יריבה אחר יריבה בבועה בדיסני וורלד באורלנדו. "ישבתי בשקט והתפללתי", הוא מספר בראיון בלעדי ל"ידיעות אחרונות", "גם בדקות האחרונות מול בוסטון, שבהן עלינו לגמר הפלייאוף, וגם בשני הניצחונות על הלייקרס בסדרת הגמר.
"ההרגשה הפעם הייתה שונה בבירור, התרגשות אחרת מאשר בימים ששיחקו פה לברון ג'יימס, דוויין ווייד וכריס בוש. באותם ימים, היינו חייבים לזכות באליפות, ובעונה בה הגענו לגמר והפסדנו, זו הייתה אכזבה. הפעם היה יותר מותח ומעניין, ואני גאה לומר שמיאמי היט היא הקבוצה השנייה בטיבה בעולם".
ועדיין, נשאר טעם של אכזבה בגלל ששיחקתם את רוב הסדרה בלי שני פצועים, באם אדבאיו וגוראן דראגיץ', מהשחקנים המובילים שלכם.
"זה בדיוק שורש העניין, סדרת הגמר הייתה שונה לגמרי אם הם היו משחקים. הם שניים מהשלישייה שהחזיקה את הקבוצה, ובלעדיהם ג'ימי באטלר נאלץ לקחת הכל על עצמו. בסיום המשחקים יכולת לראות שהוא היה גמור לחלוטין, הוא נתן הכל. יש גבול לכמה הוא מסוגל לעשות לבד".
למרות זאת, דווקא הייתה פה ושם עזרה מהצוות המסייע.
"טיילר הירו הוא הפתעה גדולה, זה מדהים שרוקי ישחק ככה בגיל 20. הוא ניצח בשבילנו בכמה משחקים. היה לו מאמן טוב בקנטאקי, ג'ון קאליפרי. בקולג' הוא היה חוטף ממנו צעקות, עכשיו הם מדברים מדי יום וקאליפרי עוזר לו מאוד".
נראה שלמרות שכבר לקח אליפויות עם מיאמי בעידן לברון, רק עכשיו אריק ספולסטרה מתחיל לקבל כבוד בתור אחד המאמנים הטובים ב־NBA.
"אני חושב שגם לפני כן הייתה מודעות בליגה לאיכויות שלו. כשלברון הגיע אלינו, וכל הכוכבים, כולם תמיד הקשיבו לספולסטרה - ואתה יודע, לברון לא תמיד מקשיב למאמנים שלו, כמו מה שהוא עשה לדייויד בלאט בקליבלנד. ספולסטרה עשה בפלייאוף הזה דברים גדולים - קח למשל את המעבר להגנה אזורית מול בוסטון בגמר המזרח, ככה ניצחנו אותם, לא היה להם פתרון לזה".
"אין לי זמן לחטוף קורונה"
כץ נמצא שם מהרגע הראשון, כאשר היה חבר בקבוצה שקיבלה ב־1986 את הזכויות להקמת מועדון NBA חדש במיאמי. לצד פיתוח אימפריית מרכזי הקניות שלו (על פי דיווחים בארה"ב, חברת RK סנטרס השלימה בשנה החולפת לבדה רכישות נדל"ן בסך 100 מיליון דולר), הוא ראה את ההיט נבנים מאפס, מגיעים לשיאם עם האליפות הראשונה ב־2006, עפים לגבהים חדשים בעידן לברון ומאז מרכיבים שוב בסבלנות קבוצה שיכולה לעשות דברים גדולים. רק שמעטים ציפו שזה יקרה כבר השנה.
אתה מאמין שאפשר יהיה לשחזר את ההישג בשנה הבאה, ואולי גם לזכות בתואר?
"אני חושב שזה בהחלט אפשרי. בנקודה הזו חייבים לחזור לפציעות — הן משפיעות, והקבוצה לא מיצתה את כל מה שיכלה לתת מול הלייקרס. רק תביא בחשבון שעם הסגל המלא ניצחנו בחצי הגמר האזורי את מילווקי, הקבוצה עם המאזן הטוב בליגה בעונה הסדירה".
הבועה של הקומישנר אדם סילבר הייתה הצלחה גדולה.
"זה היה מהלך שגומר את סילבר אם היה נכשל בו, אבל הוא למד טוב מדייויד סטרן שהיה לפניו בתפקיד. הוא העלה את שווי הליגה, ובזמן משבר עולמי הצליח להמשיך בפעילות. הכדורסל לא מת, למרות שעדיין אין קהל".
בדיוק התחיל המשחק של מכבי ת"א מול באיירן מינכן, תדליק לך במשרד.
"באמת? יש קהל?"
בישראל עדיין אסור.
"חבל. אני עוקב בדאגה אחרי מה שקורה בארץ. לוקחים את המגפה יותר ברצינות מאשר במדינות אחרות, אבל השאלה היא אם צריך להגיע לצעדים כאלה. אני לא מבין בנושאי בריאות, סומך על המומחים שעוסקים בנושא, אבל אולי יש דרך באמצע, לא סגר מלא, לסמוך על אנשים שיידעו איך להתנהג".
איך המצב שלך מול אנשי מכבי ת"א?
"אני ביחסים טובים עם כולם שם, עוקב פחות או יותר אחרי מה שקורה. חשובה לי היום גם העזרה שאני נותן לקבוצות אחרות בליגה ולמינהלת, כדי שיחזיקו מעמד".
תגיד, לא היה חסר לך להיות ליד כל שחקני מיאמי במסע לגמר?
"לא התקרבתי לבועה. מסוכן מדי, אין לי זמן לחטוף קורונה".
