עבודת ההגנה של מכבי ת"א היא הנושא המדובר ביותר בקבוצה. יש קושי בשמירה על שער נקי, בטח בהשוואה לעונה שעברה, ובערך כל בעיטה שנייה של היריבה הופכת לשער. הבעיה ידועה, ברורה. ועדיין, יש עניין רחב יותר, כזה שמשפיע גם על ההגנה, אבל לא רק, אלא ממש על כל נקודה מקצועית - ההכנה למשחקים.
העובדות מדברות בעד עצמן, יורגוס דוניס לא יכול להתכחש אליהן. בחצי השעה הראשונה של המשחקים מכבי לרוב לא מתפקדת. בכל אחד מעשרת משחקי הליגה שלה עד כה היא כבשה ב-30 הדקות הראשונות רק שער אחד (וגם הוא עצמי, של עוביידה חטאב מחדרה בדקה ה-29) וספגה שבעה - הבדל עצום מכל פרק זמן אחר. למעשה, אף שחקן בצהוב לא הבקיע העונה שער ליגה בחצי השעה הראשונה. הפועל ת"א, שלא כבשה בכלל, היא היחידה שמצבה גרוע יותר בהיבט הזה.
מחכים להפסקה
במחזור האחרון נגד נתניה מכבי ת"א חזרה פעמיים מפיגור. קודם לכן, נגד הפועל חיפה, היא פיגרה 2:0 אחרי 26 דקות וניצחה בדרמה גדולה. בזה שלפניו, ההפסד לאשדוד, ירדה להפסקה בפיגור. אם משחקים היו מסתיימים אחרי 45 דקות, מכבי הייתה מדורגת רק במקום התשיעי בטבלה. במחצית מהמשחקים ירדה הקבוצה של דוניס להפסקה בפיגור, הכי הרבה בליגה אחרי הפועל כפר סבא (הנתונים לא כוללים את משחקי אתמול). אלו מספרים קשים גם עבור קבוצה שרק רוצה להיאבק נגד הירידה, בטח לא עבור אחת שמנסה לשמור על הצלחת.
ברור שמכבי לא פותחת טוב, זאת עובדה, אבל נשאלת השאלה למה זה קורה. את ההכנה של קבוצה למשחקים אפשר לחלק לשלוש קטגוריות: ניתוח, קבלת החלטות ועבודה עם שחקנים. החלק הראשון, הניתוחי, כולל הבנת מצב השחקנים. למשל, מי בתקופה טובה, עושה דברים נכון באימונים, נראה עם הלך רוח מתאים ועוד. אבל זה לא הכל. הניתוח הוא גם המצב הרפואי, לאו דווקא פציעות אלא עייפות, עומס או חשש להחמרת בעיות, וגם פירוק לגורמים של היריבה. הבנה מה היא מנסה לעשות במשחקים, מי שחקני המפתח וכו'.
הקטגוריה הבאה בתור היא קבלת ההחלטות. בעקבות הניתוח, שלי ושל היריב, צריך להחליט למשל מה יהיה המערך, מי יפתח בהרכב או מה יהיה הסגנון שאותו תרצה הקבוצה להציג. החלק השלישי הוא העברת החומר הסופי הלאה, לשחקנים. עבודה על פעולות ספציפיות שהמאמן ירצה לבצע במשחק בעקבות ההחלטות שהתקבלו. גם לימוד החוזקות והחולשות של השחקנים מהצד השני.
חוזרים בסוף
האוהדים, שאינם חלק מהתהליך כמובן, לא יכולים לשים את האצבע על מיקום ודאי של הבעיה, אבל היא נמצאת במקום כלשהו על הרצף. איפשהו בצוות של דוניס השרשרת נתקעת. משהו בדרך לא עובד. פתיחת העונה אינה רק על המאמן - נדמה שבניית הקבוצה נעשתה תוך חוסר הבנה עמוק לגודל אובדן השחקנים הקיץ, הגנתית והתקפית - אבל גם כל אלה אינם מהווים תירוץ מספק לצורה שבה הצהובים נראים בפתיחת המשחקים.
לזכות דוניס אפשר לומר שבלא מעט מקרים מכבי חזרה לעניינים, גם בזכות חילופים או שינויים בתוך המגרש. תשע פעמים היא נכנסה לפיגור בליגה העונה, לפעמים יותר מפעם אחת במשחק, ובכל המקרים, למעט מחזור הפתיחה, אז ליאל עבדה הכניע אותה בדקה ה-86, מכבי הצליחה להשוות, גם אם לא ניצחה בסוף. הקאמבקים האלה רק מכסים חלקית על הבור אותו היא חופרת לעצמה קודם לכן.
תקוע באירופה
יכול להיות שחלק מעניין ההכנה הלקויה הוא המשחקים באירופה והעובדה שהקבוצה כמעט תמיד שיחקה פעמיים בשבוע עד עכשיו, ואם לא, אז הייתה פגרת נבחרת שלקחה איתה שחקנים כמו איתן טיבי, שרן ייני, דן גלזר, דור פרץ, אייל גולסה ויונתן כהן - כך שגם אז היה פחות זמן להתכונן לליגה. דוניס ידוע כמאמן שהמשחקים באירופה הם הדבר החשוב ביותר עבורו (וצריך להחמיא על הקמפיין האירופי), אז אולי ההתמקדות הייתה יותר במשחקים האלה ולא בליגה?
לכן, המשחקים הקרובים, החל ממחר נגד בית"ר ירושלים, הם קריטיים לבחינת ההכנה של האלופה. אמנם עדיין יש שני משחקים בשבוע (עונת קורונה, כולם צריכים להתרגל), אבל אין אירופה בקרוב, גם אין משחקי נבחרות. אם דוניס לא ישפר זאת הוא יתקשה לשרוד. עם רמת מוכנות כזו, וביצועים רעים בפתיחת משחקים, כמעט בלתי אפשרי ללכת עד הסוף שוב.
