היו לראש

אחד צלף והטביע, שני לא הפסיק להבקיע, שלישית פתחה מבערים ורביעי דיווש בהרים. הספורטאים שעשו לנו את השנה

דני אבדיה | וזוהי רק ההתחלה

כבר כמה שנים שדני אבדיה מסומן כאחד הטאלנטים הכי גדולים שגדלו בישראל, אם לא הגדול ביותר. עונת 2019/20 הייתה הטובה ביותר שלו, כשכל העיניים עליו לקראת דראפט ה־NBA המתקרב (ומתרחק, אחרי שנדחה לנובמבר). אוהדי הכדורסל בישראל יכלו לראות על מה אנשי המקצוע מדברים, ולא רק הם: גם הוא חושב ככה על עצמו, וזה חלק מהעוצמה שלו.
יולי 2019 אמנם שייך לשנה העברית שעברה, אבל הוא היווה את יריית הפתיחה של העונה הנוכחית עם זכייה של נבחרת העתודה באליפות אירופה, כשאבדיה נבחר ל־MVP של הטורניר, ומשם הופך לשחקן מוביל בזירה המקומית והאירופית עם מכבי ת״א.
התמונה של דני אבדיההתמונה של דני אבדיה
בקרוב ב-NBA. דני אבדיה
(צילום: עוז מועלם)
התפשטות הנגיף עצרה את התנופה, אבל גם את המצב הזה אבדיה ידע לנצל: הוא חזר אל עונת הקורונה חד מתמיד, סיים אותה עם תואר שחקן העונה של ליגת העל בכדורסל, צלחת אליפות וטבעת שאותה עדיין לא הוריד, גם כשהוא במחנה האימונים באטלנטה לקראת אחד הרגעים המשמעותיים בחייו. על פי כל התחזיות, הוא צפוי להיבחר בעשירייה הראשונה בדראפט. עילוי. (אפרת עמורבן)

שון וייסמן | מהבור לפסגה ב־30 צעדים

בדרך כלל יש סימנים מקדימים. ספורטאי בפני שנה היסטורית מכין אותנו, מראה כיוון. זו יכולה להיות עונת פריצה מקדימה לשיא, או התקדמות קלה - תנועה כלפי מעלה. אצל שון וייסמן היה קשה למצוא סימנים כאלה. כלומר, הוא ידע שהם שם, שבקרוב יזנק לשמיים, אבל כל מי שמסביב נותר פעור פה בתדהמה.
לפני ארבע שנים וייסמן חזר לקבוצת הנוער של מכבי חיפה אחרי שלא הצליח להבקיע אפילו שער בחצי עונה בהפועל עכו. בקיץ 2017 סגר עונה בליגה הלאומית. עונה אחר כך היה מחליף בקריית־שמונה ואז התנדנד בין ספסל להרכב במכבי חיפה. שום סימן לקראת מה שמחכה לו, לקראת מה שמחכה לנו, אוהדי הכדורגל הישראלי.
שון וייסמןשון וייסמן
שון וייסמן. מאוסטריה לספרד
(צילום: EPA)
וייסמן התפוצץ, זו המילה. 30 שערי ליגה ב־31 משחקים בוולפסברגר האוסטרית הם שיא ישראלי בליגה זרה (זהבי עם 29 בסין), והכניסו אותו לעשירייה הראשונה בטבלת נעל הזהב האירופית, לצד מסי, רונאלדו, לבנדובסקי, אימובילה והולאנד. עכשיו, אחרי שחתם בוויאדוליד הספרדית, הוא ינסה להיות שוב ראש, הפעם לאריות החזקים ביותר. (אורי קופר)

לונה צ'מטאי | שרה ברחובות טוקיו

רגע לפני ראש השנה תש"ף מצאה את עצמה לונה צ'מטאי על אלונקה בדוחא. האתלטית הישראלית, כמו עוד רבות אחרות, לא הצליחה להתמודד עם תנאי מזג האוויר הקיצוניים ואחרי 32 קילומטרים מסויטים נאלצה לפרוש מהמרתון שנערך במסגרת אליפות העולם.
קחו כמה חודשים קדימה לתחילת מארס, הקורונה כבר פה, אבל הסגר והשירה במרפסות עדיין לא. צ'מטאי מצידה יוצאת לשיר ברחובות טוקיו. במרתון שנחשב לאחד מששת הגדולים בעולם ואליו מגיעות הרצות מהצמרת העולמית, היא מפגינה יכולת שיא ומנצחת בזמן שהוא לא פחות ממדהים — 2:17:45 שעות, התוצאה השישית בטיבה בכל הזמנים. את השיא הישראלי שלה, היא שיפרה בכמעט שתי דקות (1:59). ארבעה חודשים לפני האולימפיאדה, בימים שאלכס גלעדי הסתובב זחוח וסיפר לכל העולם ש"אין סיכוי שהמשחקים יידחו!" אנחנו כבר סימנו לעצמנו פוטנציאל אמיתי למדליה אולימפית ישראלית ראשונה באתלטיקה.
לונה צ'מטאילונה צ'מטאי
לונה צ'מטאי. הצלחה בטוקיו
(צילום: gettyimages)
אבל מאז הנגיף שינה את העולם, האולימפיאדה נדחתה ולנו נשאר רק לצאת אל המרפסות ולהריע לאתלטית הנפלאה עם החיוך הכי כיפי על המסלול: לונה צ'מטאי סלפטר. (צביקה נעים)

גיא ניב | סטארטאפיסט פורץ גבולות

שמעתי כבר הכל: הוא בטור דה פראנס בכוח, רק בשביל שיהיה ישראלי; קנו את המקום שלו שם; זה לא באמת הישג בגלל המיקום שלו. כל אלה עברו לי ליד האוזן - כי מדובר בשטויות.
נכון לפתיחת השבוע האחרון של הטור דה פראנס, כ־20 רוכבים שפתחו את המסע כבר נחים בבית. הפציעות והקצב המטורף הכניעו אותם. אם אפשר היה "לקנות" מקום שם, אז היינו רואים מיליונרים חובבי הרפתקאות מכל העולם משתתפים בעצמם. תשכחו מזה. אתה ברשימה לטור רק אם אתה ראוי, ואתה שורד אותו (נחזיק אצבעות, לא נשאר הרבה) רק אם יש לך יכולת מיוחדת שאין לרבים בעולם.
גיא ניב במהלך הקטע הראשון בטור דה פראנסגיא ניב במהלך הקטע הראשון בטור דה פראנס
גיא ניב. ראוי למקום בטור
(צילום: EPA)
גיא ניב משחק אותה במסלולים בצרפת. התפקיד שלו הוא לעבוד בשביל הקבוצה, יזראל סטארט־אפ ניישן, וזה מה שהוא עושה, לא פחות ולא יותר. כמו בכל קבוצה בכל ענף, כל חבר בצוות עושה את המוטל עליו. באמת סליחה שזה לא שווה זכייה במרוץ הגדול בעולם. תרימו את הראש מהמספרים ותראו אותו פורץ גבולות בשביל הספורט הישראלי. (יאיר קטן)

היו לזנב

זה שניפץ את תקוות האוהדים, אלו שנושלו ממעמדם, מתווה הדרך שהלך לאיבוד והשניים שכשלו מוסרית. אנשי הספורט שאיכזבו השנה

עומר אצילי ודור מיכה | אפילו לא התנצלו

מרוב פוליטיקלי קורקט, מאמץ שלא לחרוץ דין ושמירה על כבודם הנכבד של האדונים הנכבדים, הגבירים, הבגירים - הופקרו שתי נערות. הפרקליטות עדיין צריכה להחליט, אבל גבוליות השאלה החוקית והזמן שלוקח לחוקרים ולמשפטנים להכריע הם רק עוד אינדיקציה למסקנה אחת: תתביישו, עומר אצילי ודור מיכה. ולא, לא התנצלתם.
כל אדם בוגר שדיבר פעם עם נער או נערה בתיכון יודע: זה לא אדם בשל. אלו לא גוף ונפש שצברו מספיק ניסיון על פני הכדור האכזר הזה, כדי שניתן יהיה לתת תוקף של עצמאות מלאה לשיקול הדעת שלהם. ועוד קודם, וחשוב מכך - כל מי שעמד מול נער או נערה בתיכון יודע: זהו נער וזוהי נערה בתיכון.
מכבי תל אביבמכבי תל אביב
לא התנצלו. אצילי ומיכה
(צילום: עוז מועלם)
העיוורים שבאוהדי מכבי ת"א מצאו במי האשם, את מי יש להשפיל ואת חיי מי יש למרר ברשתות החברתיות: שתי נערות בנות 15, שהסתנוורו מאור הכוכבים, השתכרו מכוחם (ואולי מדברים נוספים) וקיימו איתם יחסי מין - בהסכמה, בטח בהסכמה. שקרים הופצו, נשמות נרמסו, רק שישחקו הגברים לפנינו. בזכות גולדהאר, לפחות לפנינו הם לא ישחקו. תודה, מיץ'. (יואב טובול)

מאמן הכדורסל הישראלי | הגענו לתחתית החבית

זו לא שנה שמאמן הכדורסל הישראלי ירצה לזכור. מחודש לחודש הוא ראה איך מעמדו הולך ונסדק, כשהנהלות הקבוצות העדיפו על פניו זרים (יוונים לרוב) אלמוניים וזולים. מכבי ת"א הייתה החלוצה, וההצלחה של יאניס ספרופולוס גרמה ליריבה העירונית, הפועל ת"א, ללכת גם היא על הקונספט. בקיץ הקודם היא מינתה את הישראלי החם בשוק, אריאל בית הלחמי, אבל פיטרה אותו באמצע העונה. על חשבונו מינתה יאניס משלה, קסטריטיס.
גם בהפועל חולון פתח את העונה ישראלי בכיר, שרון דרוקר. ההנהלה ודרוקר לא שידרו על אותו הגל מהרגע הראשון, בדצמבר (סליחה, כסלו) הוא פוטר וסטפנוס דדאס קיבל את הג'וב. הטענה נגד חולון הייתה שהיא הלכה על המהלך הזה כדי להצהיר על חוסר אמון במאמנים המקומיים.
סקוטי ווילבקיןסקוטי ווילבקין
ההצלחה שלו סללה את הדרך לאחרים. ספרופולוס
(צילום: עוז מועלם)
דניאל סאואנה מוונצואלה יחל את עונתו השלישית במכבי חיפה, ובראד גרינברג הפך לזר הראשון שמאמן את עירוני נס־ציונה. המאמנים הישראלים צריכים להיות מודאגים, אין ספק. אל תתפלאו אם תראו בעונה הקרובה עוד כמה זרים לוקחים להם את הג'וב. (ברק חקלאי)

ניר לוין | הבושה של הנבחרת הצעירה

באופן אישי אין לי בעיה עם הפסדים של נבחרות צעירות, בתנאי שזה חלק מתהליך ויש עקומת למידה מסוימת. אפשר לדבר עד מחר על תהליכים בנבחרת הצעירה, אבל ניר לוין הוכיח בהתנהגותו שאין שום תהליך אמיתי, אלא רדיפה רגילה אחרי תוצאות: המאמן ביקש את עילאי אלמקייס ואילון אלמוג מהנבחרת הבוגרת רק בשביל לנצח את קזחסטן, ולמרבה האירוניה זה לא עזר לו.
אני מסתכל על הנבחרת הצעירה בשנים האחרונות ורואה שהיא כמעט לא סיפקה שחקנים לנבחרת הבוגרת ובכך כשלה בתפקידה המרכזי. אם זה לא מספיק, אז עכשיו היא גם עושה לנו בושות באירופה.
ניר לוין על הספסלניר לוין על הספסל
ניר לוין. בושות באירופה
(צילום: ראובן שוורץ)
לוין היה מאז מארס 2016 המנהל הטכני של הנבחרות הצעירות, ולא ממש הצליח להביא תוצאות. איכשהו ההתאחדות העצלנית החליטה להשאירו בתפקיד. זו כמובן לא רק אשמתו, אבל בשורה התחתונה הוא חלק ממערכת לא טובה. גם העבודה שלו במקביל כפרשן טלוויזיה נראית מהצד רע, כאילו שלהתאחדות אין מספיק כסף להחזיק מאמנים במשרה מלאה. (גיא לייבה)

ירדן שועה | על פרשת דרכים

ביקום מקביל יכולנו לסכם את השנה של ירדן שועה אחרת לגמרי. התקווה הייתה שהחלוץ הצעיר יהיה גורם משמעותי במכבי חיפה, ושנוכל ליהנות מהיצירתיות שלו בכל שבוע מחדש. בפועל, ההישגים שלו שעליהם דווח במדורי הספורט - התנקזו בעיקר לכותרות שלא קשורות בספורט.
פרשה רדפה פרשה, והדבר הראשון שחושבים עליו כששומעים "שועה" הוא לא כדורגל, אלא אופי בעייתי ובזבוז כישרון. אם בעונה שעברה אפשר היה להצביע על היחסים הבעייתיים עם מרקו בלבול כסיבה, אז מינוי ברק בכר היה אמור לעשות את ההבדל. אלא שבינתיים שועה לא מראה את היכולות שמיתגו אותו כתקווה הבאה. הוא עוד לא פתח בהרכב בליגה, וגם כשהוא עולה הוא לא מדויק, וממשיך להתעצבן באופן מוחצן אחרי מהלכים שלא מסתיימים לרוחו.
ירדן שועהירדן שועה
ירדן שועה. כותרות שלא קשורות לספורט
(צילום: יאיר שגיא)
ירדן שועה צעיר, בסך הכל בן 21. במונחים של הכדורגל הישראלי זו רק תחילת הדרך. השנה הקרובה עדיין יכולה להיות זאת שבה יראה שהוא מסוגל להגשים את עצמו, אם רק יבחר שלא להיכנע לחולשות שלו. (דור שאלתיאל)