בקיץ הקרוב ימלאו 25 שנה לזכייה האחרונה של נבחרת גרמניה באליפות אירופה. בתקופה הזו שוחקו חמישה טורנירי יורו שבהם הגרמנים לא הצליחו לשים את ידם על הגביע. הם העמידו נבחרת חזקה מאוד בכל המקרים, אך תמיד זה יסתיים ברק "כמעט" עבורם. אבל בטורניר הקרוב הם מקווים שיחזרו להניף את הגביע, והפעם המפתחות לזכייה נמצאים בחלק הקדמי, כשלראשונה בטורניר גדול המושכות יהיו בידיים של דור השחקנים ההתקפי האדיר שגדל בגרמניה. זה בולט יותר על רקע השישייה שחטפו מספרד, שהוכיחה שההגנה הגרמנית ממש לא באותה רמה.
לפני כשלוש שנים, במונדיאל ברוסיה, גרמניה אפילו לא עברה את שלב הבתים, והיה ברור אחרי הטורניר שחייבים לעשות שם בדק בית רציני הכולל שינויים רבים בסגל. מה שזעק לשמיים הייתה החולשה ההתקפית של הגרמנים, שכבשו שני שערים בלבד בשלושה משחקים. יואכים לב, שמאמן את הנבחרת מ-2006, הבין שהוא חייב למצוא שחקנים חדשים שייקחו את הנבחרת לימים טובים יותר ולכדורגל תוסס יותר.
השחקן הראשון שעשוי להביא את השינוי הוא טימו ורנר, שיכול לשחק גם כחלוץ וגם כקיצוני שמאלי. הוא מביא איתו מהירות אדירה עם הכדור, צעד ראשון זריז ואחד על אחד שקשה מאוד להתמודד מולו. הוא גם ידוע בתנועה הנהדרת שלו ללא כדור ובלחץ שהוא עושה על ההגנות - וכמובן בסיומת מול השער. החלוץ עשה העונה את המעבר לצ'לסי, מה שיחשל אותו ויהפוך אותו לשחקן שלם יותר שיודע לנצל את האיכויות שלו. אמנם טימו היה חלק ממפח הנפש ברוסיה, אך אז הוא לא היה אז בכושר של היום, וגם הניסיון שצבר במרוצת השנים ישחק לטובתו.
השחקן השני בשלישייה ההתקפית הוא סרג' גנאברי, שחקן עוצמתי ופיזי עם דריבל נהדר, שיכול לשחק בשתי הכנפיים. בגיל 25 הוא בשיא כושרו ובשל להוביל את הנבחרת. היו כאלה שחשבו שהוא לא ינצל את הפוטנציאל שלו אחרי שנכשל בארסנל בצעירותו, אבל גנאברי פשוט לא היה בשל בשלב הזה. בבונדסליגה הוא התחיל לספק את הסחורה ולהראות באיזה שחקן גדול מדובר, ובסופו של דבר, אחרי תקופות קצרות ומוצלחות בוורדר ברמן ובהופנהיים, גנאברי קפץ כיתה וקיבל את הבמה כשחקן מן המניין בבאיירן מינכן, שם הוכיח בשנתיים האחרונות מה הוא שווה ושזמנו בנבחרת להוביל הגיע.
האחרון בשלישייה הזאת הוא לירוי סאנה, שעשה את קפיצת המדרגה שלו בקיץ 2016 כשחתם במנצ'סטר סיטי. למרות זאת הוא לא הרשים את המאמן שלו בנבחרת שהמשיך להתעלם ממנו וממה שעשה באנגליה, והשיא הגיע במונדיאל ברוסיה: למרות עונה נהדרת של סאנה, לב העדיף לא לזמן את הכוכב, והטעות הזאת אכן הייתה בסופו של דבר בעוכריו, כאשר היה ניכר באותו טורניר שאין בנבחרת מספיק מהירות ואיכות כמו שיש ללירוי. איתו זה היה יכול להיראות טוב יותר. הקיץ סאנה עבר לבאיירן, ועם המעבר סוף סוף הגיע לקיצו הייבוש של לב, שהבין שהגיע הזמן שסאנה יקבל את הקרדיט. כשהוא בהרכב, עם המהירות והדריבל, הנבחרת הגרמנית הופכת לבלתי ניתנת לעצירה.
אם וכאשר תקבל את הקרדיט, השלישייה הבשלה הזאת יכולה להוביל את גרמניה לגביע, ולהוכיח שמדובר בנבחרת החזקה באירופה.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
