עונת ה־NBA החולפת התאפיינה בכדורסל וירטואוזי ובלא מעט זריקות מהלוגו, מה שיוצר תחושת פיספוס על כך שהמקור ואבי השיטה לא לקח בה חלק בה. אנחנו מתכוונים כמובן לסטף קרי, השולף הכי מהיר במערב. וגם במזרח.
לפני כעשור הארלם גלובטרוטרס הגיעו לביקור קצר בארץ הקודש, והחלטתי לנצל את ההזדמנות ולצפות בתופעה. למי שלא מכיר, מדובר בקבוצה שמציגה משחקי ראווה המשלבים כדורסל ובידור. נהניתי מאוד מהמופע, למרות שכל קשר בינו לכדורסל מקרי בהחלט. בעקבות אותו יום חשבתי עם עצמי אם יהיה מקום לשחקן בעל כישורים דומים לחבורה המדהימה הזו, אבל כזה שגם שייקח אליפויות?
התשובה לתהייה הזו הייתה סטף. אני מודה שבהתחלה לא התחברתי כל כך לשחקן ולסגנונו. באותה תקופה קרי היה נראה לי יהיר, ושההד התקשורתי סביבו מוגזם. עם השנים הבנתי ששגיתי בנוגע לבחור המגניב מאוהיו, כשההשלמה עם גדולתו הגיעה לשיאה בסדרת פלייאוף ספציפית.
הסדרה המדוברת הייתה חצי גמר המערב בין גולדן סטייט ליוסטון. דוראנט, הכוכב הראשי של הקבוצה, נפצע לקראת סוף הרבע השלישי כשהסדרה במצב 2:2. באולמם הביתי קרי וגולדן הצליחו לנצח בשיניים את הרוקטס, שהגיעו עם רוח גבית של שני ניצחונות רצופים. משחק 6 היה כבר הצגה של איש אחד. קרי, שסיים מחצית גרועה (0 נקודות!), המשיך למחצית שנייה חלומית של 33 נקודות בדרך לעלייה לגמר המערב.
אף על פי שהעונה הזו לא הסתיימה בטבעת, היא הייתה המשמעותית ביותר עבור השחקן. קרי הוכיח שהוא מנהיג, ויכול להוביל את קבוצתו לפסגות הכי גבוהות כשהוא הכוכב הבלתי מעורער. הלחימה הבלתי מתפשרת שלוותה לרוב בפעולות הגנתיות שלא אפיינו אותו, תרמו לחיזוק מעמדו כגארד הטוב בליגה. סטף וגולדן סטייט יחזרו לעניינים בעונה הבאה, וכמה שהליגה התגעגעה.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
