בכל עונה, לאחר סיום מועד ההעברות, מספר שחקנים וותיקים משתחררים מקבוצותיהם ומתפנים לחתום בקונטנדריות, מועמדת לתואר. השנה אנחנו במצב מיוחד, בו יש אפילו שני סבבי חיזוק. בסבב הראשון, לאחר הדדליין בפברואר, היו מספר החתמות מעניינות - בין השאר, רג‘י ג‘קסון בקליפרס, מרווין וויליאמס במילווקי ומרקיף מוריס בלייקרס. ועכשיו, קיבלו הקבוצות הזדמנות נוספת להתחזק לקראת הפלייאוף, עם חלון העברות נוסף שייפתח בהמשך. בין אולסטארים לשעבר כמו דמרקוס קאזנס ואייזיאה תומאס (שרק לפני 3 שנים הוביל את הליגה בנקודות למשחק), לבין שחקנים משלימים משמעותיים כמו אימאן שאמפרט וקנת‘ פאריד, יש הרבה אופציות מעניינות.
כמובן, למרות ההתלהבות מהאפשרות להתחזק לקראת הפלייאוף, תמיד קיים הסיכון ששחקן חדש יפגע בכימיה של הקבוצה, ייקח תפקידים לשחקנים אחרים ובסופו של דבר יתגלה כמינוס. הרי בכל זאת יש סיבה טובה לכך שהוא שחקן חופשי באמצע העונה. וזה מה שמביא אותנו לכאן - נבחן מספר מקרים בולטים של החתמות אמצע עונה מהשנים האחרונות, מוצלחות יותר ופחות, ונראה האם חיזוקי סוף עונה שווים את הסיכון.
אנדרו ביינום - אינדיאנה, 2014
המספרים: 11.5 נקודות ו-9.5 ריבאונדים בשני משחקים (בעונה הסדירה).
התוצאה הסופית: אינדיאנה הפסידה למיאמי ב-6 משחקים בגמר המזרח, ביינום לא שותף בפלייאוף ושוחרר במהלך הסיבוב השני.
רק שנתיים אחרי שנחשב לסנטר השני בטיבו בליגה (אחרי דווייט האוורד), הנפילה של ביינום הייתה מהירה ביותר. למרות ששיחק טוב בשני המשחקים בהם שותף, הסיפור האמיתי כאן הוא השפעתו על הקבוצה, ובעיקר על הסנטר הפותח רוי היברט. לפני המשחק הראשון של ביינום, היברט היה אולסטאר והעמיד ממוצעים של 11.4 נקודות ו-7.3 ריבאונדים, לצד 2.5 חסימות למשחק והגנה נהדרת על הטבעת. אבל מיד לאחר הופעתו של ביינום במדי הפייסרס, צנחו ממוצעיו באופן דרסטי ל-8.1 נקודות ו-4 ריבאונדים, זאת לצד ירידה חדה באחוזים מהשדה (מ-46.3 ל-34.2). המצב רק החמיר בפלייאוף, כאשר היברט ירד ל 4.6 נקודות ו-3.3 ריבאונדים בלבד.
הקש ששבר את גב הגמל הגיע במשחק הראשון בסדרת הסיבוב השני נגד וושינגטון, בה היברט סיים את המשחק עם 0 נקודות וריבאונדים. מיד לאחר המשחק, ביינום שוחרר מהקבוצה, ומכאן היברט מיד חזר ליכולתו הגבוהה. במשחק השני בסדרה, הוא קלע 28 נקודות ולקח 9 ריבאונדים, מה שהסיר כל ספק שהבעיה האמיתית כאן היא ביינום. אמנם הפייסרס והיברט החלו לחזור לעצמם אחרי שביינום שוחרר, אך בסופו של דבר, הם הגיעו תשושים לגמר המזרח מול מיאמי, אחרי ששיחקו 13 משחקים בשני הסיבובים הראשונים, והודחו למרות יתרון ביתיות, בסדרה שסימלה את סופה של הקבוצה הקשוחה של פרנק ווגל.
פסק הדין: כישלון מוחלט. ביינום לא תרם דבר, ופגע בקבוצה באופן משמעותי. למרות שהיה בן 26, הוא לא חזר לליגה מאז.
אנס קאנטר - פורטלנד, 2019
המספרים בפלייאוף: 11.4 נקודות ו-9.7 ריבאונדים (תוך כדי שצם ברמדאן).
התוצאה הסופית: פורטלנד הודחה בסוויפ בגמר המערב על ידי גולדן סטייט.קאנטר חתם בבוסטון בעונה הבאה.
לאחר ששוחרר מהניקס למרות עונה טובה, מעטים היו מי שהתרגשו מחתימתו בפורטלנד. הרי יוסוף נורקיץ‘ היה בעיצומו של עונת שיא, וממילא קאנטר נחשב למעין גרסה נחותה שלו. אם זה לא מספיק, אז זאק קולינס היה סנטר מחליף ברמה גבוהה, ואפילו מאיירס לנארד נתן תפוקה יפה. אך כל הספקנים התבדו מהר, כשנורקיץ‘ שבר את הרגל וגמר את העונה, מה שפינה לקאנטר את המקום בחמישייה ונתן לו הזדמנות להוכיח לכולם שהוא יכול לשחק בפלייאוף - אחרי ששנתיים קודם לכן, בילי דונובן תועד באמצע משחק פלייאוף של אוקלהומה נגד יוסטון כשהוא אומר שקאנטר ”לא יכול לשחק“, הסנטר קיבל הזדמנות להוכיח את עצמו מול מאמנו לשעבר. אחרי 20 נקודות ו-18 ריבאונדים במשחק הראשון, לאף אחד כבר לא היה ספק. קאנטר סיפק סדרה נהדרת, בה ללא ספק היה דומיננטי יותר מסטיבן אדמס שמולו, ותרם רבות לניצחון של פורטלנד ב-5 משחקים, בסדרה בה מרבית הפרשנים ציפו שאוקלהומה תנצח.
קאנטר המשיך בסדרה נהדרת גם מול דנבר, אותה פורטלנד הפתיעה וניצחה ב-7 משחקים. בסדרה זו, קאנטר הפתיע שוב. הוא שמר על ניקולה יוקיץ‘ ברמה גבוהה, ונתן מספר תצוגות מרשימות, כולל 26 נקודות במשחק הראשון, 56 דקות על המגרש במשחק 4 ההארכות המפורסם ו-12 נקודות ו-13 כדורים חוזרים במשחק השביעי. וכל זה תוך כדי צום. אבל בסופו של דבר, גם הוא לא הצליח לעזור מול הווריורס, ואחרי משחק ראשון טוב, הדקות שלו ירדו והבלייזרס הודחו בסוויפ.
פסק הדין: החתמתו של קאנטר תיזכר כסיפור הצלחה גדול בפורטלנד, שבלעדיו לא הייתה מגיעה להישג הטוב ביותר שלה משנת 2000.
מייק ביבי - מיאמי, 2011
המספרים בפלייאוף: 3.7 נקודות, 28 אחוז מהשדה ב-20 דקות למשחק.
התוצאה הסופית: מיאמי הפסידה לדאלאס ב-6 משחקים בגמר, ביבי חתם כשחקן חופשי בניקס, במה שהייתה עונתו האחרונה בליגה.
לאחר שעבר בטרייד מאטלנטה לוושינגטון, ביקש ביבי להשתחרר מחוזהו במטרה לעבור לקונטנדרית. במסגרת הפסקת החוזה, הוא ויתר על 6.2 מיליון הדולרים מהעונה הבאה וחתם במיאמי עד לתום העונה. הוא מיד הפך לסחורה מבוקשת, בתור שחקן בן 32 שהיה רכז פותח בקבוצות טובות לאורך כל הקריירה שלו, ורק שנתיים קודם לכן רשם עונה נהדרת במדי אטלנטה, שהייתה קבוצת פלייאוף לא רעה. בפועל, התוצאות לא היו מרשימות, בלשון המעטה. אמנם העונה הסדירה הייתה בינונית, עם אחוזים טובים לשלוש ותפוקה לא רעה באופן כללי, אך בפלייאוף הסיפור היה שונה לגמרי.
ביבי פתח ב-20 המשחקים הראשונים, ושיחק 20 דקות למשחק. מבין המשחקים, הוא רשם 4 משחקים בלבד עם 50 אחוז ומעלה מהשדה, כאשר בגמר הוא קלע 7 מ-19 מהשדה (ואם מוציאים את ההפסד במשחק 2, רק 2 מ-11). כל זה, בעוד בצד השני של המגרש הוא היה חלש אף יותר, ולקח דקות רבות למריו צ‘אלמרס, שסיפק הופעת פלייאוף מרשימה. בעקבות הופעתו החלשה, החליט אריק ספולסטרה שלא לשתף את ביבי במשחק 6 בגמר, אך כאן כבר היה מאוחר מדי ומיאמי הפסידה את האליפות. נכון שמדובר כאן בשחקן שולי סך הכל, אך בגמר שבו כל ההפסדים של מיאמי היו בנקודות ספורות, כל זריקה וכל פוזשן היו קריטיים, אין מחלוקת על כך שביבי לא היה האיש הנכון למשימה.
פסק הדין: כישלון גדול. יש אפילו סיבה לתהות אם מיאמי הייתה זוכה באליפות ללא ההחתמה הזאת.
מרקו בלינלי וארסן איליאסובה - פילדלפיה, 2018
המספרים בפלייאוף: 12.9 נקודות ב-27 דקות לבלינלי, 9.3 נקודות ו-7.6 ריבאונדים לאיליאסובה.
תוצאה סופית: פילדלפיה הפסידה לבוסטון בסיבוב השני ב-5 משחקים. השניים חתמו על חוזים ארוכי טווח נאים: בלינלי בסן אנטוניו ואיליאסובה במילווקי.
נדיר לקבל תפוקה כל כך מרשימה משחקן חופשי אחד שצורף במהלך העונה, אז מה נגיד על שניים? לאחר שהאיטלקי והטורקי שוחררו מאטלנטה, פילי קפצה על המציאה, וכבר מהרגע הראשון הבינה שזכתה בחיזוק מרשים. השניים תרמו המון לסיום העונה הסדירה המסחרר של פילי, שהגיעה לפלייאף עם רצף של 16 ניצחונות למרות החיסרון של ג‘ואל אמביד, וקפצה מהאשפתות עד למקום ה-3 במזרח. השניים תרמו רבות לספסל ופיצו בגדול על בעיות הקליעה של בן סימונס. כבר במשחק הראשון בפלייאוף מול מיאמי הם קלעו 42 נקודות משותפות, כאשר בלינלי קלע בספרות כפולות בשמונת המשחקים הראשונים בפלייאוף ואיליאסובה סיפק תפוקה נהדרת בריבאונד ההתקפה. אמנם גם התרומה הגדולה של השניים לא הספיקה מול הקסמים של בראד סטיבנס ובוסטון, אך הם היוו חלק בלתי נפרד מהצלחתה הגדולה של הקבוצה ומעלייתה לסיבוב השני.
פסק הדין: הצלחה גדולה. ללא השניים, אני לא רואה את פילי משיגה יתרון ביתיות, ויש סיכוי לא רע שהיא הייתה נפגשת עם קליבלנד של לברון (שסיימה רביעית) בסיבוב הראשון. בכל מקרה, גם יש ספק גדול שפילי הייתה עוברת את מיאמי בלי התוספת הגדולה שהיא קיבלה מהם בסדרה. בנוסף, התפוקה שלהם העלתה את מעמדם באופן משמעותי, והם הפכו משניים שנחתכו מקבוצת לוטרי, לסחורה חמה בשוק ולשחקנים משמעותיים בקבוצות טובות.
לסיכום, כמו שראינו, החתמות באמצע העונה יכולות להיות תוספת משמעותית וקפיצת מדרגה עבור הקבוצה, אך גם להתברר ככישלון קולוסאלי. באופן כללי, במעבר על כלל ההחתמות מסוג זה בשנים האחרונות, נראה שהן עובדות בעיקר בקבוצות פלייאוף בינוניות, אך נכשלות או חסרות משמעות לחלוטין בקרב קונטנדריות. כדי למצוא את הדוגמה האחרונה לאלופה שקיבלה תרומה משמעותית משחקן שהוחתם באמצע העונה, צריך ללכת עד ל-2008, בה פי-ג‘יי בראון היה חלק גדול מעונת האליפות של בוסטון. מאז, בקרב קבוצות שזכו באליפות או הגיעו לגמר, נרשמו רק כישלונות (דוגמאות נוספות מהזמן האחרון הן דרון וויליאמס בקאבס, ג‘רמי לין בטורונטו או מאט בארנס ואנדרו בוגוט בווריורס). בקיצור, במקרה של קונטנדריות, ברוב המקרים ההחתמות יכולות לגרום הרבה יותר נזק מתועלת.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
