קבוצת ההתקפה הטובה בהיסטוריה של ה-NBA מתעצבת לנגד עינינו דווקא בתקופת הקורונה שבה משחקי הספורט סגורים לקהל הרחב. זה מתחיל (ונגמר) בשלושה שחקנים מיוחדים:
קיירי ארווינג: אין ספק שכרגע קיירי הוא ההצגה הכי טובה כיום בעולם הספורט. וירטואוז ברמת על עם אחד הקרוסאוברים הכי טובים בהסטוריה של המשחק, הקליעה השתפרה עוד יותר והכי חשוב עושה רושם שהוא מצא בית ומקום שבו הוא אוהב לשחק.
1 צפייה בגלריה
דוראנט וארווינג חוגגים
דוראנט וארווינג חוגגים
דוראנט וארווינג חוגגים
(צילום: EPA)
בבוסטון זה לא הסתדר כמו שכולם קיוו, וגם בשנה שעברה בנטס קיירי לא הרבה לשחק, אבל השנה, בעיקר מאז שחזר מההיעלמות המסתורית, שפת הגוף שלו משדרת הנאה וביטחון, ובואו לא נשכח שהוא קלע 27 נקודות בממוצע בסדרת גמר של 7 משחקים נגד גולדן סטייט ושלשה מכרעת במשחק מספר 7 על הראש של סטפן קרי דקה לסיום. לכמה שחקנים יש כזה רפרטואר?
ג'יימס הארדן: לדעתי מוביל כרגע במרוץ ל־MVP (וצמוד מאחוריו אמביד). הוא עושה הכל על המגרש, אמרו שביוסטון הוא לא מוסר, אז בנטס הוא עומד על יותר מ-11 אסיסטים למשחק! ג'יימס הארדן אמר לא פעם שהוא עושה מה שהקבוצה שלו צריכה, ביוסטון הוא לא הפסיק לזרוק כי לא היה מי שיזרוק ויקלע.
בקבוצת התקפה היסטרית כמו הנטס הוא נותן לה בדיוק את מה שהיא צריכה - מסירה, חשיבה על אחרים ולא להיכנס למאבקי אגו. בנוסף הוא שיכלל עוד יותר את ה- step back שלו לרמת על (מישהו חשב שאפשר היה לשכלל את זה עוד יותר??) ורואים שכאשר דוראנט או קיירי לא משחקים הוא לוקח על עצמו יותר.
קווין דוראנט: ואם שני הסופר אולסטרים האלה לא מספיקים, אז יש להם גם את הטרנטולה. כזכור, דוראנט התאושש מקרע בגיד אכילס בגמר נגד טורונטו ראפטורס לפני כבר כמעט שנתיים, וכשבוחנים את ההיסטוריה מגלים שכמעט אין ספורטאים שחזרו כמו שהיו לפני הפציעה. אולם אצל דוראנט זה סיפור אחר. הוא לא מבסס את המשחק שלו על אתלטיות, כמו למשל חברו של דני אבדיה לקבוצה ראסל ווסטברוק, מדובר בצלף שיכול להעמיד ממוצעים של 25 נקודות במשחק מתוך שינה (כמו שאמר פעם סטיבן סמית'), ובגלל האיכות הזאת, בנוסף לגובה ולמוטת הידיים העצומה שלו, אנחנו רואים שהמשחק שלו כמעט שלא נפגע.
ומכאן אנחנו יכולים לשאול שלוש שאלות - האם זה יספיק לאליפות? מי מבין השלושה נמצא תחת הכי הרבה לחץ? ומי ייקח את הזריקה המכרעת? נתחיל עם השאלה השנייה. ההתלבטות היא בין הארדן לדוראנט. דוראנט בנה את הקבוצה, זאת הקבוצה שלו, הוא דאג שקיירי והארדן יגיעו בנוסף לסטיב נאש בעמדת המאמן. אחרי כל הביקורת על ההחלטה להצטרף לקבוצת הכוכבים של גולדן סטייט, בנטס הוא בא לקבוצה חלשה להחריד כדי להוכיח שהוא בין הגדולים באמת, ושהוא יכול להוביל מועדון כזה לאליפות, כמו שעשה לברון בקליבלנד.
זה ללא ספק נשמע כמו הרבה לחץ על דוראנט, אז למה גם על הארדן יש לא מעט משקל? כי לאורך כל הקריירה שלו הארדן קיבל כל מה שביקש וזה לא בדיוק עבד. ביקש לצאת מאוקלהומה יצא, ביקש את דוויט הווארד ביוסטון, קיבל! ביקש את כריס פול איתו ביוסטון, קיבל! ביקש את חברו ראסל ווסטברוק ביוסטון קיבל! ובסוף הוא ביקש להשתחרר מיוסטון וגם את זה הוא קיבל, לכן הגיע הזמן שיוכיח שהבחירות שלו יכולות להוביל לאליפות.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
פורסם לראשונה: 12:33, 05.03.21