כשלוקה גארזה היה בכיתה ט' הוא כבר התנשא לגובה של 2.01 מ', אבל רק שנה לאחר מכן הצליח להטביע לראשונה בחייו. מאז, הסנטר של אוניברסיטת אייווה כיום (2.11) הפך לאחד השמות הכי חמים בכדורסל המכללות, ורק אם יקרה משהו באמת מוזר הוא לא ייבחר לשחקן העונה.
גארזה הוא האנטיתזה לסנטר אמריקני מודרני. הוא גמלוני, נראה כבד, רחוק מלהיות אתלטי, ועדיין נחשב לשחקן הכי דומיננטי בקולג'ים מאז שאקיל אוניל ששיחק בשנת 1991 בלואיזיאנה סטייט. במדד של 40 דקות הוא קולע 34.8 נקודות, 0.3 נקודות פחות משאקיל ו-0.8 נקודות יותר מסטף קרי, שהיה אדיר בתקופתו במכללת דייוידסון הקטנה ומדורג שלישי.
(צפו בגארזה קולע 41 נקודות מול ווסטרן)
ג'אנקי של המשחק
כל עולמו וכל עולמה של משפחתו הוא כדורסל. אביו פרנק שיחק במכללת איידהו, סבא שלו באוניברסיטת הוואי, אבל עם כל הכבוד להם, הצד המשפחתי שהצטיין במשחק עם הכדור הכתום הוא זה של אימו סילה, בוסנית ששיחקה כדורסל מקצועני בקבוצות באירופה, כמו גם אחותה התאומה. דוד שלו, טאומן אליבגוביץ', שיחק עם גארי פייטון באורגון סטייט ולאחר מכן עשה קריירה יפה בנבחרת סלובניה. שני בני דודיו משחקים באיטליה. אם זה לא מספיק, סבו מצד אמו היה שוער כדורגל בשטרום גראץ האוסטרית, והספיק לשחק בליגת האלופות.
"הוא חצי יוגוסלבי. אנשים שוכחים שחלק מהשחקנים הכי טובים בהיסטוריה של המשחק הגיעו משם", אמר אביו פרנק באחד הראיונות שנתן בשנה החולפת בארצות הברית. את הגובה הוא כמובן ירש מההורים (האב מתנשא לגובה של 2.01 מ', האם 1.82).
גארזה נחשב לג'אנקי של צפייה במשחקי כדורסל וניתוח וידאו. כילד הוא היה מכניס קסטות ממשחקיהם הגדולים של קארים עבדול-ג'באר, קווין מקהייל, האקים אולאג'ואן וג'ק סיקמה, למכשיר הווידאו בביתו - ולאחר מכן יוצא מיד למגרש ומחקה את התנועות שלהם. "תמיד יש משהו שאתה יכול לשפר ולהוסיף למשחק שלך. מהיום שאני זוכר את עצמי רציתי ללמוד ולהשתפר", סיפר.
אחרי שתי עונות ראשונות סבירות במדי אייווה בהן העמיד ממוצע של 12.5 נקודות ו-5.5 ריבאונדים, גארזה התפוצץ בעונתו השלישית עם 23.9 נקודות ו-9.8 ריבאונדים. זה לא קרה במקרה. לקראת סיום עונתו השנייה הוא עבר ניתוח בקרסול ומכיוון שלא התאמן עלה במשקל והגיע ל-120 ק"ג. בקיץ טס להוואי והתאמן עם מאמנו של אביו בתקופתו במכללה, ביל רטומבו. בחודש הוא השיל 11 ק"ג ממשקל גופו ושיפר את המהירות וזריזות הרגליים שלו בצורה דרסטית.
"רק קיווינו שישרוד"
עוד דרמה לא קטנה שקרתה בחייו הייתה בין עונתו הראשונה לשנייה באייווה כאשר התגלה בגופו גידול על הטחול בגודל של 20 סנטימטרים ובמשקל של 5 ק"ג. בספטמבר 2018 הוא עבר ניתוח להסרת הגידול ושבועות לאחר מכן כבר שב לשחק ואף נבחר ל-MVP בטורניר קדם עונה. "אנשים לא מבינים מה הוא עבר. לא חשבנו בכלל על כדורסל, חשבנו על זה שהוא צריך לחיות. רק קיווינו שישרוד' זה נס", סיפר פרנק.
האב מתווה את הדרך בקריירה של בנו, אבל הוא לא עושה זאת לבד. "בנייה של שחקן מצריכה קבוצה של יועצים ומנהלים סביבו - כפר שלם". הכפר עליו מדבר האב כולל גם את צ'אק דריסל, המאמן של בנו בתיכון, את רטומבו שבינתיים הלך לעולמו, וכמובן את שרשרת הכדורסלנים משני הצדדים של המשפחה.
העונה מספריו של גארזה קפצו עוד יותר. הוא הספיק לקלוע 41 נקודות מול אוניברסיטת סאות'רן, 35 נגד ווסטברן אילינוי, 34 בדרבי על אייווה סטייט, 33 ו-32 בשני משחקים מול מינסוטה ו-30 נגד גונזגה החזקה. אז מה הפלא שגם ב-NBA התחילו לדבר עליו.
ישלים ארבע עונות בקולג'
המסלול של גארזה שונה בנוף הכוכבים הנוכחי שפוקד את העולם. אם בעבר לשחק שלוש או ארבע עונות במכללות היה מאסט לפני בחירה בדראפט, היום הכישרונות הגדולים משחקים במקרה הטוב עונה אחת בקולג' לפני שהם מעמידים את עצמם לבחירה בדראפט, או לחילופין מעבירים עונה בחו"ל, כמו למשל לאמלו בול, ואז עוברים לליגה הטובה בעולם.
לכן ההחלטה שלו להשלים ארבע עונות במכללות היא בהחלט מפתיעה, ואפילו די מרעננת. יכול גם מאוד להיות שהוא רצה להראות לסקאוטים מהליגה הטובה בעולם שהיו סקפטיים בנוגע ליכולתו להשתלב באחת הקבוצות, שהם טעו לגביו.
(צפו באימונים הקשים שעובר גארזה באייווה)
בנוסף למספרים שקפצו מעונה לעונה באייווה, גארזה שיפר את משחקו בצורה יוצאת דופן. משחקן שקולע 29 אחוזים מחוץ לקשת בעונתו השנייה הוא טיפס ל-45 אחוזים העונה (שלוש זריקות בממוצע). תוסיפו לזה משחק פוסט משובח (מאבד רק 9 אחוזים מהכדורים שהוא מקבל העונה עם הגב לסל), יכולת מפתיעה לרוץ את המגרש ואיכות קטלנית בפיק-אנד-רול כחוסם והן כמסיים, ותקבלו מפלצת במכללות.
ועדיין, למרות הכל, ב-NBA עדיין לא מתלהבים, ועובדה שברוב התחזיות לקראת הדראפט הקרוב שמו בכלל לא מופיע, למרות שהוא צפוי להיבחר לשחקן העונה בקולג'. אז למה זה קורה? בעיקר בעקבות יכולות ההגנה שלו, חוסר האתלטיות וזריזות הרגליים, שלמרות השיפור עדיין לא מספיק טובה.
השוואות ליוקיץ' ונורקיץ'
משחק ההגנה שלו בפיק-אנד-רול כרגע לא טוב, הוא מתקשה לשמור על גארדים בחילופים, ומצד שני גם לא חוזר מספיק מהר לשחקן שלו. בנוסף, הסקאוטים טוענים שברגע שהוא יהיה על הפרקט הקבוצה שבה ישחק תצטרך להוריד את קצב המשחק שלה, בניגוד למה שקורה בשנים האחרונות ב-NBA שם מספר הפוזשנים רק עולה ועולה מעונה לעונה. הטענה היא שבגללו אייווה משחקת כדורסל איטי ומסתמכת על משחק הגב לסל שלו (משיג 50 אחוז מהנקודות שלו מהפוסט), מה שלא יכול לקרות במקצוענים.
מנגד, אלה שמצדדים בו טוענים שלמעט בם אדבאיו, רודי גובר ואנתוני דייויס, אין באמת גבוהים ששומרים כל כך טוב ב-NBA, ואין סיבה שהוא לא ישמור ברמה של ניקולה יוקיץ', יוסוף נורקיץ' או מארק גאסול (בעבר שחקן ההגנה של העונה), שמזכירים אותו בממדי הגוף שלהם. השלושה מחפים על חוסר אתלטיות בידיים זריזות, תזמון וניסיון.
"אם לא תהיה מספיק טוב הגנתית ב-NBA, אתה חייב להיות משהו מיוחד בהתקפה בדקות שתקבל", אומר הפרשן הבכיר של ESPN לענייני דראפט, מייק שמיץ. "אם לוקחים בחשבון שלגארזה יהיה קשה לשפר את המהירות והזריזות שלו, הוא יהיה חייב להראות איכויות אחרות כמו קליעה מחוץ לקשת, ריווח של המגרש ודומיננטיות בריבאונד".
דרך אגב, לאחרונה עשו השוואה בין הסנטרים הכי טובים שהיו במכללות ב-20 השנים האחרונות מבחינת מדד האיכות (PER), וגארזה מדורג ראשון לפני כולם בפער (41.6). במקום השני נמצא קלי אוליניק (37), שמשחק העונה במיאמי, ושלישי מדורג מייק מוסקאלה (36.3) מאוקלהומה סיטי.
הוא עצמו בטוח ביכולות שלו: "יש לי את הביטחון שאני יכול לקלוע על כל שחקן הגנה. זה המנטליות שיש לי. תמיד עבדתי על המשחק שלי, ויש לי הרבה מהלכים שאני יכול לשלוף בכל פעם".
נראה שבסוף קבוצות ה-NBA יבינו שלא מדובר בעוד שחקן, ואימוני קדם הדראפט שהוא יעשה יקפיצו את מניותיו והוא כן ייבחר, אולי אפילו בסיבוב הראשון. ואם לא, הקבוצות הגדולות באירופה ישמחו מאוד לקבל שחקן כל כך איכותי.
