בואו נאמר את האמת, ליגת האומות זה התואר הכי פחות חשוב עבור נבחרת גרמניה. מבחינתן של נבחרות העל, כמו צרפת, ספרד, איטליה, אנגליה וגרמניה, מדובר בסך הכל בטורניר הכנה לקראת הדברים החשובים באמת: אליפות אירופה וגביע העולם.
ועדיין, התבוסה 6:0 שחטפה השבוע גרמניה באיצטדיון קרטוחה בסביליה מול ספרד, חורג מגבולות הגזרה של ליגת האומות. אם ספרד הייתה מנצחת 0:1 או אפילו 1:3, זה היה לא נעים – אבל ממש לא נורא. אף אחד לא היה מעלה כלל על דעתו לשאול שאלות באשר למעמדו של המאמן יואכים "יוגי" לב.
יוגי לביוגי לב
יוגי לב. גרמניה הושפלה
(צילום: EPA)
אבל זה לא היה הפסד רגיל, שאותו אפשר להסביר בהיעדרות של שחקנים פצועים (ג'ושוע קימיך הנפלא), בתצוגת שיא של ספרד, או בכל תירוץ אחר. לא. פה מדובר ברעידת אדמה של ממש. במשחק שגלי ההדף שלו עדיין מבעבעים מתחת לפני האדמה ויש להם פוטנציאל להביא לזעזועים קשים.

הכי גרוע מאז 1931

גרמניה הפסידה בפעם האחרונה 6:0 לפני 89 שנים. במילים אחרות, לא נותרו בין החיים עדים שיכולים להעיד ממקור ראשון על אותה תבוסה ב-1931 מול "הוונדר-טים" האוסטרית, בניצוחו של "איש הנייר" מתיאס שינדלר.
אבל זה לא רק ההיבט ההיסטורי. כל מי שראה את המשחק בסביליה יודע שגרמניה יצאה בזול. אלמלא מנואל נויר, שספג בפעם הראשונה בקריירה שישה שערים, ובכל זאת עצר כמה שערים בטוחים, התוצאה הייתה יכולה להיות אפילו 0:9. ולא נזכיר את השער הספרדי שנפסל בשל נבדל שלא היה (בליגת האומות אין VAR).
שחקני נבחרת גרמניה מאוכזביםשחקני נבחרת גרמניה מאוכזבים
היה יכול להיות גרוע יותר
(צילום: AP)
התדהמה בסיום המשחק הייתה גדולה לא רק בגלל התוצאה, אלא גם בגלל היכולת המזעזעת, שבאה לידי ביטוי בנתונים. 2:23 לספרד בבעיטות לשער, כשאף אחת משתי הבעיטות של גרמניה לא היו למסגרת. גרמניה החזיקה בכדור רק 30 אחוזים מהזמן, וטוני קרוס היה השחקן היחיד בנבחרת הגרמנית שרשם יותר מסירות מוצלחות מאונאי סימון – השוער הספרדי.
העיתון הגרמני "די צייט" כתב בסרקסטיות: "אפילו דונלד טראמפ לא היה מעז לטעון לניצחון", והוסיף: "אפילו אנדורה לא מסוגלת לשחק גרוע יותר". הפרשנים הוסיפו עוד נתון מאלף: ספרד כבשה פעמיים מקרנות, מה שקרה לה רק פעמיים בעבר – נגד מלטה וסן מרינו.
אי אפשר היה להאשים את נוייר, שהיה בין הפחות גרועים בגרמניה, וספג שישייה דווקא ביום בו הפך לשוער עם הכי הרבה הופעות בנבחרת. ואי אפשר היה להאשים את שחקני ההגנה, כי כל הנבחרת נראתה פשוט זוועה. כבר היו לגרמניה הפסדים בעבר, ואפילו קשים. אבל זה היה כנראה המשחק הגרוע ביותר בהיסטוריה בת 112 השנים של הנבחרת.
מנואל נויירמנואל נוייר
הציל את הגרמנים מהפסד יותר כואב
(צילום: רויטרס)

איפה מולר?

יוגי לב נראה המום בסיום המשחק. הוא לא ידע בדיוק מה להגיד, ורק ניסה לשדר תחושה של "עסקים כרגיל". הוא דיבר על "יום שחור" ופלט עוד כמה קלישאות. אבל לא היה אפילו רמז קל שבקלים שהוא שוקל להתפטר."אני באמת לא יודע מה קרה היום לנבחרת", הוא פתח ואמר – ואם המאמן לא יודע, אז מי כן? ואז הוא הוסיף: "אמרנו לפני המשחק שאנחנו סומכים על השחקנים שבסגל ושאנחנו על המסלול הנכון, אבל היום ראינו שאנחנו לא מתקדמים כפי שחשבנו אחרי המשחקים האחרונים".
גם אוליבר בירהוף, חלוץ העבר וכיום המנהל המקצועי של הנבחרת, נשמע רגוע בסיום ואמר לתקשורת הגרמנית שמעמדו של יוגי לב בטוח ואין שום כוונה לבצע שינויים, כחצי שנה לפני אליפות אירופה.
צריך לזכור, לב מאמן את הנבחרת כבר למעלה מ-14 שנה, יותר מכל מאמן אחר בעולם. הוא שימש כעוזרו של יורגן קלינסמן בין 2004 ל-2006, עד וכולל המונדיאל של 2006, בו גרמניה יצאה לדרך חדשה, עם כדורגל התקפי ומרהיב.
יוגי לביוגי לב
סוגר 14 שנה בתפקיד
(צילום: רויטרס)
קלינסמן היה המאמן הראשי ומי שניצב בפרונט, אבל יוגי לב היה בעצם המוח שמאחוריו, האחראי העיקרי על המטמורפוזה שעברה הנבחרת, שעד אז שיחקה כדורגל מכני ודי משעמם.
הבחירה של ההתאחדות הגרמנית ביוגי לב ב-2006 לא הייתה גחמה. כל מי שהכיר את הנבחרת בעידן קלינסמן ידע שהאיש שמתווה את הדרך ואמון על הצד הטקטי, הוא דווקא הבחור השקט עם השיער השחור - ולא הבלונדיני הכריזמטי. קלינסמן היה הכוכב, זה שריכז את תשומת הלב התקשורתית, אבל מאמן גדול הוא מעולם לא היה. הכשלונות שלו בהמשך עם באיירן מינכן ונבחרת ארה"ב לא הפתיעו אף אחד. בטורניר הראשון של יוגי לב, יורו 2008, גרמניה הגיעה לגמר. ומאז ועד לכישלון במונדיאל ברוסיה לפני שנתיים, היא הגיעה בכל טורניר לפחות לחצי הגמר.
השיא היה כמובן במונדיאל בברזיל ב-2014 והניצחון בגמר במרקאנה על ארגנטינה. הזכייה בגביע העולם הציבה את לב בשורה אחת עם גדולי המאמנים של גרמניה בכל הזמנים. ומבחינה היסטורית הוא אף עלה על קודמיו כשהיה למאמן האירופי הראשון שזוכה במונדיאל על אדמת יבשת אמריקה.
יוגי לב בימים טובים יותר עם גביע העולםיוגי לב בימים טובים יותר עם גביע העולם
יוגי לב בימים טובים יותר עם גביע העולם
(צילום: גטי אימג'ס)
ואז הגיע המונדיאל ברוסיה. גרמניה פתחה את דרכה עם הפסד 1:0 למקסיקו וכאשר הפסידה לדרום קוריאה 2:0, ההלם היה מוחלט. זאת הייתה הפעם הראשונה מאז 1938 שגרמניה הודחה אחרי הסיבוב הראשון.
הביקורות אז כלפי יוגי לב היו קטלניות. האשימו אותו בעיקר בכך שנשאר נאמן לשחקנים הוותיקים שלו, שהלכו איתו לאורך כל הדרך, במקום לתת צ'אנס לשחקנים חדשים. כולם הזכירו שלירוי סאנה הנפלא אפילו לא היה בסגל. לב שרד את הביקורות, גם נשאר בתפקיד וב-5 במרץ 2019 הפיל פצצה. מבלי לבשר להם באופן אישי הוא הודיע שתומאס מולר, ג'רום בואטנג ומאטס הומלס, סיימו את דרכם בנבחרת.
הרעיון היה אכן להצעיר את הנבחרת, אבל זה בכל זאת היה מוזר: מולר רק בן 30, בואטנג והומלס בני 31. אם הם היו בני 35, ניחא. אם הם נראו כמי שנמצאים בדרך לסיום הקריירה, אפשר היה להבין. ואם היה מדובר בניפוי זמני, גם זה היה מתקבל. אבל מבחינתו של יוגי לב השלושה סיימו את דרכם בנבחרת באופן סופי.
תומאס מולרתומאס מולר
מככב בבאיירן, אבל הופרש מהנבחרת. מולר
(צילום: gettyimages)
עכשיו, שנה וחצי לאחר מכן, ובעקבות התבוסה לספרד, מתגברים הקולות שקוראים להחזרתם של מולר ובואטנג לנבחרת. אנחנו מדברים על שניים מהכוכבים הכי גדולים של באיירן מינכן, אלופת אירופה, הקבוצה הטובה בעולם. יורגן קלינסמן אמר השבוע שמה שהכי הפריע לו בתצוגת הנפל מול ספרד, זה שאין לגרמניה מנהיג. "תומאס מולר הוא המנהיג של באיירן והוא צריך להיות המנהיג גם בנבחרת. זה שיצעק על השחקנים הצעירים במצב של 2:0, שלא יאפשר התפרקות כזו", הוא אמר.
המבקר הבולט ביותר של לב הוא הקפטן האגדי של הנבחרת, לותר מתיאוס . מתיאוס, הידוע בלשונו החדה, התראיין ל"בילד" ואמר: "מעולם לא ראיתי מפלה שכזו. עכשיו הדיונים לגבי הומלס, בואטנג ומולר יתחדשו. אתה חייב מנהיגים כאלה אחרי תבוסה כזאת. אבל אני לא חושב שיוגי לב ישנה את החלטתו לגבי השלושה. מבחינתי הכי טובים צריכים לשחק, אבל אם המאמן יחזיר אותם, הוא יהיה חייב לתת להם אחריות, ולא בטוח שהוא מסוגל לכך".
לותר מתיאוסלותר מתיאוס
לותר מתיאוס. לא היסס לצאת נגד לב
(צילום: גטי אימג'ס)

איש האתמול

התחושה היא שיוגי לב פשוט נשאר מאחור. דווקא בתקופת פריחה של המאמנים הגרמנים – יורגן קלופ בליברפול, האנזי פליק בבאיירן מינכן, יוליאן נגלסמן בלייפציג – לב מצטייר כ"איש האתמול". במידה רבה הסיפור של מזכיר את זה של ויסנטה דל בוסקה, מי שהוליך את נבחרת ספרד לגדול הישגיה, הזכייה בגביע העולם ב-2010. שנתיים לאחר מכן ספרד זכתה גם ביורו, עם ניצחון מוחץ 0:4 בגמר מול איטליה. דל בוסקה נותר נאמן לכוכביו המתבגרים ונכשל כישלון חרוץ במונדיאל 2014, כשספרד לא עברה את הסיבוב הראשון.
התסריט היה זהה. בדיוק כמו במקרה של יוגי לב, גם דל בוסקה נשאר בתפקיד, למרות שהיה די ברור שהוא איבד את מגע הקסם. אבל כשספרד נכשלה גם ביורו 2016, הוא עזב. שנתיים מאוחר מדי. נכון, לא פשוט לפטר מאמן שהוליך אותך לזכייה במונדיאל. ואפשר גם להבין את הרצון להשאיר אותו ולקוות שהיה מדובר בכישלון חד פעמי. אבל בדרך כלל זה לא המצב. תמיד יש תהליכים איטיים שמתחוללים מתחת לפני השטח, ומה שקורה לגרמניה בשנתיים האחרונות הוא לא מקרי. ואם הזכרנו את האנזי פליק, האחראי העיקרי להפיכתה של באיירן מינכן למפלצת אימתנית, הוא הרי היה עוזרו של יוגי לב במשך שמונה שנים, עד וכולל הזכייה במונדיאל ב-2014.
פליק מאושרפליק מאושר
פליק עזב ולב לא מצליח למלא את החלל
(צילום: רויטרס)
יש הטוענים שזה לא מקרי שההידרדרות ביכולת של גרמניה בשנים האחרונות קשורה גם לעזיבתו של פליק, שהיה דמות דומיננטית מאוד בחדר ההלבשה. פליק הוא "אחד מהחבר'ה", צעיר ברוחו ובגישה שלו, כל כך שונה מלב הקריר והמרוחק. וכפי שכולם כבר יודעים, הוא גם מוח כדורגל מבריק.
ההגרלה של יורו 2021 לא הקלה על גרמניה. היא שובצה ל"בית המוות" יחד עם אלופת העולם צרפת ואלופת אירופה פורטוגל. לא יהיה קל להעפיל מהבית הזה לשמינית הגמר, ובטח לא במצבה הנוכחי של גרמניה.
ליוגי לב, אוליבר בירהוף ולנשיא ההתאחדות הגרמנית פריץ קלר יש עכשיו הרבה זמן לחשוב מה עושים. המשחקים הבאים יהיו רק בחודש מארס 2021, כשיחלו מוקדמות המונדיאל.
התסריט הסביר ביותר, שרבים בגרמניה משוכנעים בו, הוא שפשוט לא יקרה כלום. יוגי לב יישאר בתפקידו, תומאס מולר, ג'רום בואטנג ומאטס הומלס לא יחזרו לנבחרת, גרמניה תיכשל גם ביורו 2021, לב יפוטר, וכולם יגידו: "חבל שביזבזנו שלוש שנים".

פרסום ראשוני: 16:14 , 20.11.20