אחת המגמות הנלוות לעונת הקורונה היא העלייה במספר הצעירים שמשתפות הקבוצות. מדובר בתופעה עולמית ואפשר לראות אותה גם כאן אצלנו. המועדונים הוציאו פחות כסף על רכש, ויש יותר חילופים שמאפשרים שיתוף של שחקנים נוספים.
בעוד חלק מהקבוצות מנסות להסתגל למצב החדש, בישראל יש את מכבי פ"ת שעבורה מדובר בדרך חיים. היא לא רק מייצרת שחקנים, אלא גם נמצאת איתם בצמרת. אתמול בצהריים, עם פתיחת המחזור, השקיפה פ"ת מלמעלה על הליגה כולה. הערב (19.00) היא תארח את קריית־שמונה ותאפשר לנו עוד הצצה לאוסף המסקרן שמוביל גיא לוזון, "המשפחתון של לוזון" אם תרצו.
משחק ילדים
אחרי שספג לא מעט ביקורת בקבוצות הקודמות שלו, עושה לוזון עבודה אדירה במכבי פ"ת. למרות שמדובר בקבוצה ללא לחץ, ושפיתוח הצעירים נמצא אצלה בראש סדר העדיפויות, עדיין לא פשוט לחבר את כולם יחד, ולגרום להם להסתכל ליריבה המבוגרת והמנוסה בגובה העיניים.
מתחילת העונה עומד גיל השחקנים הממוצע לדקת משחק על 25, הכי צעיר בליגה אחרי מכבי נתניה, וזאת למרות שכמה מהזרים שלה, כמו מרקוס דיניז ואסמיר סוליץ', עברו את ה־30 או מתקרבים אליו. לרוב מדברים על פיתוח הצעירים במכבי פ"ת בהקשר של מכירה עתידית, והנושא תפס את הכותרות עם ההצלחה של מנור סולומון, אותו מכרה לשחטאר דונייצק תמורת שישה מיליון יורו. אבל היופי במכבי פ"ת הנוכחית הוא שאותם שחקנים שאולי יימכרו בעתיד מרכיבים כרגע גם את אחת הקבוצות הטובות בליגה.
סולומון לא לבד
בריצה לגמר הגביע בשנה שעברה דובר רבות בעיקר על שחקן אחד, ליאל עבדה, והוא עדיין נחשב לכישרון הגדול ביותר, אבל פתיחת העונה של הלוזונים מחייבת להכיר שמות נוספים.
אור בלוריאן (20). בלם פותח בקבוצה, חזק מאוד, בעל מוסר עבודה גבוה שמתפתח למנהיג – כזה שמרגישים היטב בחדר ההלבשה. משחק הראש שלו בולט, והוא שיפר את הדיוק בכדורים הארוכים שמחלק מקו ההגנה קדימה. חייב לשחק בצורה חכמה יותר כדי להתקדם ולהעלים את הטעות הבולטת האחת שהוא מבצע במשחק.
איתן אזולאי (18). קשר אחורי שהתחיל לקבל דקות משמעותיות. מחלץ המון כדורים ונכנס למאבקים בלי חשש, לא משנה מי עומד מולו. פייטר שיודע גם להזיז את הכדור קדימה בצורה טובה, אבל לפעמים צריך לשחק רגוע יותר ולבצע פחות עבירות.
מוחמד סרסור (21). כבר משמעותי במרכז המגרש. אגרסיבי מאוד ולאו דווקא מבחינה הגנתית, אלא גם ביציאה עם הכדור קדימה בעוצמה. בולט מאוד על המגרש, אך גם מפוזר מדי במשחק שלו כרגע.
עמית מאיר (19). קשר מרכזי שהיה חלק מאותה ממהפכת הצעירים של הפועל ת"א בעונה שעברה, שבסיומה החליטה פ"ת לרכוש אותו. רואה היטב את המשחק ולכן גם יכול להכניס כדורי עומק טובים, אבל איטי, ולכן כשהוא תוקף הגנתית שחקן זריז נוטים לעקוף אותו.
ארד בר (20). יכול להגיע רחוק מאוד. גדל במכבי ת"א כשחקן התקפה ועבר הסבה בפ"ת למרכז המגרש. בעמדה הקודמת היה מבקיע המון שערים, ועכשיו מגיע לרחבה מעמדה אחורית יותר כדי לנצל את היכולת ההתקפית. מבנה גוף מצוין, חכם, עובד קשה ורואים שעבדו איתו על טכניקת הטיפול בכדור. עדיין לא מכיר בצורה מושלמת את העמדה החדשה. אם ישפר את הבנת המשחק בעמדה הזאת, והוא בדרך הנכונה, בר יכול להיות אחד הקשרים המובילים בליגה.
ליאל עבדה (19). נחשב לכישרון הגדול ביותר, ויש המכנים אותו "הסולומון הבא", למרות שמדובר בשני שחקנים עם יכולות שונות. עבדה יכול לשחקן בשתי הכנפיים ובעמדת החלוץ, משם גם כבש מול מכבי ת"א העונה. מהיר מאוד עם יציאה אדירה מהמקום ותנועות עומק חכמות. הוא לא דריבליסט כמו סולומון, אפילו לא קרוב, אבל סקורר הרבה יותר טוב ממה שכוכב שחטאר היה בתקופתו בישראל. האקזיט הגדול הבא.
תאי בריבו (22). כבר הספיק לשחק בקבוצה בקדנציה הקודמת שלה בליגת העל. חלוץ מרכזי קלאסי, עם משחק ראש טוב, עבודה עם הגב לשער, תנועה ללא כדור ברחבה ושערים בנגיעה אחת. טעון שיפור בעבודה עם הכדור. הוא לא מסוג השחקנים שיעברו בקלות את השומר שלו, אבל החוש לשערים בולט.
אלה שבדרך
אלה לא השחקנים היחידים. אייל אינברום בן ה־19, אחיו הצעיר של אור, הוא כישרון מאוד מעניין, ודניאל גולאני, שחקן הכנף בן ה־17, עדיין לא שיחק בליגה העונה, אבל הספיק לקבל דקות בלאומית בעונה שעברה. כל אלה אינם רק צעירים שמשחקים כדי להימכר בעתיד. יחד עם השחקנים המבוגרים יותר, כמובן, הם שחקנים של כאן ועכשיו שמסוגלים להביא תוצאות.
