ראקיטיץ' מוצג מחדש בסביליהראקיטיץ' מוצג מחדש בסביליה
ראקיטיץ' מוצג מחדש בסביליה, עם חיוך ענק
(צילום: AFP)
אפשר היה לחשוב ששחקן שנחתך מברצלונה אחרי שש שנים, חמש מהן זוהרות, ועובר לקבוצה פחות גדולה בליגה הספרדית, יהיה מדוכדך מהעניין. איבן ראקיטיץ', לעומת זאת, קפץ מרוב שמחה עם הבגדים לבריכה, פחות או יותר. בעצם בדיוק. עבורו, ההצטרפות מחדש לסביליה בגיל 32 היא למעשה חזרה מאושרת אל המקום הכי קרוב לבית שהיה לו מאז עזב בגיל 19 את שווייץ אליה עברה משפחתו מקרואטיה כשהיה בן 3.
אם אתם מחפשים אינדיקציה אותנטית לכך שראקיטיץ' ממש לא שבור מהמהלך, תוכלו בקלות למצוא אותה בתגובה הספונטנית שלו לזכייה של סביליה בליגה האירופית, הרבה לפני שהתפרסם שראקיטיץ' חוזר "הביתה". בריאיון טלוויזיה מיד לאחר ה-2:3 המשוגע של מי שבאופן רשמי הייתה אז עדיין קבוצתו לשעבר, בגמר מול אינטר, הוא אמר: "סביליה עושה היסטוריה, משהו שאי אפשר יהיה לחזור עליו. זכייה שישית בליגה האירופית בתוך זמן כל כך קצר זה מרשים, במיוחד בגלל כמה שהגביע הזה משמעותי עבור אוהדי הקבוצה". זו הייתה שיחת וידאו ומנחה התוכנית הודה לו והוסיף בהומור: "אני משחרר אותך לקפוץ לבריכה כדי לחגוג את הזכייה". ראקיטיץ' השיב: "זה בדיוק מה שאני הולך לעשות עכשיו", וכשהמנחה ביקש ממנו שישלח תמונות, ראקיטיץ' לא איכזב: "תראה, תראה", אמר, תוך שהוא קם מהכסא ולקול צחוקם של היושבים באולפן ושל אשתו ראקל שאליה העביר את הטלפון, זינק לתוך הבריכה עם הבגדים. לנוכחות של אשתו בחגיגה הזו יש משמעות עמוקה, שאליה נגיע בהמשך.
(החגיגה של ראקיטיץ' אחרי זכיית סביליה)
חשוב לזכור: השידור הזה התקיים שבוע בדיוק לאחר שראקיטיץ' ראה מהספסל את חבריו לברצלונה מובסים 8:2 בליסבון על ידי באיירן מינכן ברבע גמר ליגת האלופות, רגע שפל היסטורי למועדון. הקשר, סגן אלוף העולם מ-2018 להזכירכם, אפילו לא "זכה" לעלות בו כמחליף עבור קיקה סטיין (שביצע רק שני חילופים במשחק הזה למרות ההיתר לבצע חמישה). בבארסה לא אהבו, בלשון המעטה, את החגיגה המוחצנת של ראקיטיץ', בזמן שהמועדון שקוע עמוק בבוץ הטובעני של כישלון ניהולי ומקצועי מתמשך, ובלב סאגת דרישתו הפומבית של לאו מסי לעזוב אחרי 20 שנה. המאמן רונלד קומאן, שהופקד על השיקום, רק הגיע, ובבירת קטלוניה ציפו משחקני הסגל, בטח משחקן ותיק כל כך, לשמור על פרופיל נמוך ולשדר רצינות ועבודה קשה כדי להוכיח שהם ראויים להיות חלק מהפרויקט של ההולנדי. במונדו דפורטיבו דווח שבהנהלת המועדון כינו את התנהגותו כ"לא מקצוענית". כאילו שמישהו שם יכול להטיף לאחרים מוסר בימינו על התנהלות מקצוענית. ראקיטיץ', מקצוען אדיר, חשב, או יותר נכון הרגיש - אחרת.
אולי זו הייתה ההבנה שהוא לא בתוכניות של קומאן, ואולי ידע שגלגלי הרכבת שהחזירה אותו לסביליה כבר התחילו לנוע מאחורי הקלעים. אבל סביר יותר להניח, כשמדובר בראקיטיץ', שהלב פשוט הכריח את הגוף לקפוץ למים הקרים. "אין לי שום בעיה להראות את הרגשות שלי", אמר בראיון אחר לגמרי בנובמבר 2019, בשלבים המוקדמים של העונה האחרונה, כשמיעט לקבל דקות משחק מארנסטו ואלוורדה. "כשצריך לבכות, אין שום בעיה, וכשצריך לחגוג אני הראשון לעשות את זה". הרמזים לעזיבה הופיעו כבר אז. "איך אפשר ליהנות מכדורגל ככה? לקחו ממני את הכדור ואני עצוב בדיוק כמו שהילדה הקטנה שלי עצובה כשאני לוקח ממנה את הצעצוע שלה. אני בסך הכל רוצה להמשיך ליהנות מכדורגל".
צפו בראקיטיץ' מסדר לבארסה ניצחון מול בילבאו
(באדיבות ONE)

(צילום: רויטרס)

"זאת תהיה הקבוצה שלי, וזאת תהיה אשתי"

הקשר שלו לסביליה, העיר והמועדון, עמוק בהרבה מקשר רגיל בין כדורגלן לבין מועדון בימינו. הדמעות המרות שלו כשהגיע להיפרד מחבריו במגרש האימונים ביום שבו עזב לברצלונה ב-2014, מיד לאחר זכייה בליגה האירופית, הראו זאת היטב. וזה התחיל עוד לפני היום הראשון שלו בקבוצה.
ראקיטיץ' הגיע לסביליה ב-2011 אחרי שלוש שנים מוצלחות בשאלקה, אליה הגיע מפ.צ. באזל. הוא נחת מאוחר בערב והתמקם עם אחיו הבכור דז'אן במלון בעיר. למחרת בבוקר היה אמור לעבור את הבדיקות הרפואיות ולחתום במועדון. "ישבנו בחדר ואמרתי לאחי 'בוא נרד לדרינק בבר של המלון לפני שהולכים לישון'. המילים האלו שינו את חיי". הסיבה: ראקל מאורי, שעבדה בבר המלון. "לא יכולתי להגיד לה כלום חוץ מ-'Hola'. דיברתי אז חמש שפות, אבל ספרדית היא לא אחת מהן, וראקל לא דיברה אנגלית".
המשפחה חוזרת הביתה
ראקיטיץ' התאהב ממבט ראשון, אבל ברגע ההוא, כפי שסיפר בעצמו ל-Players Tribune, הקלפים כמעט נטרפו: "הטלפון צלצל ועל הקו היה נציג של מועדון גדול אחר בספרד, בוא נאמר כזה שהמעבר אליו היה יכול להיות חלק יותר. הם אמרו שהם יודעים שהגענו לסביליה ורצו לשלוח מטוס שיאסוף אותנו כדי שנחתום אצלם". אבל ראקיטיץ' לא מצמץ. כשאחיו שאל אותו מה הוא רוצה לעשות הוא ענה שהמילה שנתן לנשיא סביליה שווה יותר מכל מסמך חתום. "חוץ מזה", הוסיף, "אתה רואה את האישה הזאת שממלצרת אותנו? אני אשחק כאן בסביליה והיא תהיה אשתי".
במשך שלושה חודשים הוא המשיך להתגורר באותו מלון כשחיפש בית קבוע בעיר. בכל יום ירד לשתות קפה בבר כדי לפגוש שם את מי שכינה כבר אז כאהבת חייו. "שתיתי כל כך הרבה כוסות קפה שזה היה מגוחך", הוא סיפר. "הייתי מנפנף בידיים כדי לומר לה את מה שרציתי והיא הייתה צוחקת עליי. ביקשתי ממנה לצאת איתי 20 או 30 פעם". אבל ראקל התחמקה, ורק אחרי חודשים ארוכים הסבירה לו למה. "אתה כדורגלן. מחר אתה יכול להיות פתאום בארץ אחרת. מצטערת, לא". ראקיטיץ' סיפר שבימים ההם נלחם כדי לתפוס מקום קבוע בסגל סביליה גם כדי להוכיח לראקל שהוא כאן כדי להישאר. אחרי שנתיים הפך לקפטן הקבוצה ובסיום עונתו האחרונה בה, הניף את גביע הליגה האירופית.
איבן ראקיטיץ'איבן ראקיטיץ'
ראקיטיץ'מניף את גביע הליגה האירופית כקפטן סביליה
(צילום: רויטרס)
לקחו שבעה חודשים עד שהוא שכנע את ראקל לפגוש אותו לארוחת ערב. מאז הם יחד, הורים לשתי בנות. אבל את ההבטחה שיישאר לשנים ארוכות בסביליה נאלץ להפר ב-2014 בעקבות ההצעה מברצלונה, קידום שאי אפשר היה לסרב לו. החתימה שם אילצה אותה לבחור בין משפחתה והעיר האהובה עליה לבינו. היא הצטרפה אליו ועזבה את סביליה בלב כבד. הקיץ, הם חוזרים אליה יחד.

הבית שבו לא היה והדילוג מעל מסי

למרות כל התארים בהם זכה עם בארסה, קרוב לוודאי שהטורניר המאושר ביותר בחייו היה זה שבו הוליך יחד עם לוקה מודריץ' את נבחרת קרואטיה לגמר מונדיאל 2018 ברוסיה, שם נעצרה רק על ידי המכונה הצרפתית. הבחירה בקרואטיה לא הייתה מובנת מאליה. ב-1991 משפחתו עזבה לשווייץ מאימת המלחמה בבלקן, ועל אף שבבית דיברו סרבו-קרואטית, שקרואטים רבים גרו בעיר בה חי וששמע את הוריו משוחחים עם קרובי משפחה במולדתם - מעולם לא ביקר שם מאז עזב אותה כילד קטן, ולא היו לו זיכרונות ממנה. ועדיין, קרואטיה הייתה המקום שאותו כינה "הבית". תכולתה של חבילה שהביא אביו יום אחד מהדואר עבורו ועבור אחיו, הבהירה איפה ישחק: "היו שם שתי חולצות של נבחרת קרואטיה, אחת עבור כל אחד מאיתנו. הן היו הכי יפות בעולם ולא רצינו להוריד אותן לעולם".
סאגת מסי הוזכרה פה, וייתכן שלראקיטיץ' היה תפקיד משמעותי יותר בה ממה שנדמה. מוקדם יותר העונה, נפוץ סרטון ממנהרת השחקנים (כן, שוב סרטון כזה) שבו נראה מסי מעודד את השחקנים האחרים אך מתעלם מראקיטיץ' (כן, שוב מתעלם מחבר לקבוצה). זה היה זמן לא רב לאחר שראקיטיץ' סירב בתוקף להיות חלק מעסקה שמסי היה מעוניין בה מאוד על פי הדיווחים, שבמסגרתה יחזור ניימאר לברצלונה והקרואטי יהיה אחד מכמה שחקנים שיעשו את הדרך ההפוכה לפריז. הסירוב הזה, שמן הסתם היה קשור גם באותה הבטחה ישנה לראקל, לא מצא חן בעיניי מסי. וזה לא היה כל הסיפור. כמה חודשים קודם לכן העלה ראקיטיץ' לאינסטגרם תמונה שלו חולף על פני מסי במשחק בו הביסה קרואטיה את ארגנטינה 0:3 בשלב הבתים של המונדיאל. היה מי שטען שמסי ראה בכך חוסר כבוד, ושגם לעובדה הזו היה קשר ליחס הקר של הכוכב אליו. את התמונה החליף ראקיטיץ' לאחר מכן בתמונה אחרת שלו מאותו המשחק.
ראקיטיץ' עובר את מסיראקיטיץ' עובר את מסי
ראקיטיץ' עובר את מסי
(צילום: AP)
בין אם מסי קשור לכך או לא, ראקיטיץ' בעצמו אמר על החזרה לסביליה ש"עכשיו זה הזמן להיות מאושר". כשנשאל מה דעתו על רצונו של מסי לעזוב, ענה שהיה עסוק מדי בעניינים הפרטיים שלו ושכל שחקן צריך לעשות מה שמתאים לו, אבל כן ציין שהוא גאה באופן שבו הוא וברצלונה הגיעו לסיכום על העזיבה שלו, וחתם במילים חמות על המועדון. "אחרי 310 משחקים במועדון הכי גדול בעולם ו-13 תארים עם הקבוצה, אני אסיר תודה. זה הזמן שלי לעשות צעד חדש". ועל זה נאמר, ישן זה החדש החדש.
פרסום ראשוני: 17:15 , 10.09.20