שדר: "הייתה שם עבירה, אני בטוח בזה" פרשן: "גם אני ראיתי, איזו טעות של השופט" שדר: "טעות קשה. איך הוא לא ראה את זה? בואו נראה את זה שוב. עבירה סמוך לעיגול האמצע"
את הדיאלוג החצי מומצא הזה אנחנו שומעים שוב ושוב בכל סוף שבוע במהלך משחקים, בדרך כלל בליגת העל. נהי בלתי נסבל על השופטים וניתוח כל עבירה קטנה. צוות השידור חופר לצופים על מהלכים אזוטריים, כל עבירה במרכז המגרש מקבלת ניתוח משפטי במשך דקות ארוכות. השדר והפרשן מזינים זה את זה במירמור כלפי צוות השיפוט. האם העבירה הזאת שווה צהוב? האם זה "צהוב כהה"? או בכלל שווה כרטיס אדום? לפעמים הוויכוח הכה מרתק הזה אורך דקות ארוכות.
2 צפייה בגלריה
לירן ליאני
לירן ליאני
קל לבוא אל השופטים בטענות. לירן ליאני
(צילום: אורן אהרוני)
רמת הכדורגל כאן נמוכה לצערנו אז לכאורה יש זמן לנתח כל מה שקורה במגרש, עד הפרטים הקטנים ביותר. אך במקום לנסות לעורר עניין אצל הצופים, מטעינים אותם בשנאה ומירמור כלפי המוצר שהם עצמם משדרים ומתפרנסים ממנו. זה מאוד מוזר. זה גם אולי גורם לכך שיש שופטים ששורקים על כל דבר ולא לתת למשחק לזרום. רוב הקבוצות בליגת העל שמחות מכך מאוד, כי הן משחקות על תיקו ומקבלות משחק איטי שבלתי אפשרי לפתח בו התקפות מהירות. השחקנים יכולים לעשות כמה עבירות שהם רק רוצים כדי לעצור את המשחק, ולגרום לכך שמשחקים פה בערך 50 דקות נטו מתוך 90.
אולי זה קורה עקב העובדה שרובם המוחץ של הפרשנים הם מאמנים לשעבר שעדיין מדמיינים שהם על הקווים, צורחים על השחקנים ומתנפלים על השופטים בכל שריקה, כמו כל מאמן ישראלי מצוי יחד עם התנועה האלמותית של יד שמחזיקה כרטיס צהוב דמיוני. מבקשים מהשופט להוציא כרטיס ומפנטזים שבמחצית הם יירדו לחדר ההלבשה וירביצו בשחקנים תורה. הבעיה היא שהם נמצאים בעמדת השידור ותפקידם לבדר את הצופה, בכי ונהי אינם מבדרים כל כך.
השאלה הגדולה היא למה השדרנים בחרו בתפקיד מבקרי השיפוט. האם בבתי הספר לתקשורת מלמדים שמירמור מביא עוד רייטינג? שהיצמדות לפרטים טכניים ולא חשובים זה מה שמשאיר את הצופה. או שזה פשוט קל מדי. הכי קל להתלהם על השופטים, מטרה קלילה יותר מהשלב הראשון בסופר מריו. רובם די אנונימיים, לא מרוויחים יותר מדי ואין להם יכולת לענות לביקורות.
2 צפייה בגלריה
השופט שניר לוי
השופט שניר לוי
טוב שלא הקימו אולפן מיוחד לשידור פתוח. שניר לוי
(צילום: אורן אהרוני)
כמעט שבוע טחנו פה את הטעות של שניר לוי במשחק של מכבי תל אביב מול קריית שמונה, עוד שנייה הקימו אולפנים מיוחדים לשידור פתוח ומתגלגל לתוך הלילה כאילו זה לא היה משחק ליגה אחד מתוך 36, לא משפיע במיוחד. סתם משחק, אבל השופט טעה ויש "חובה" לדבר על זה בלי הפסקה. לנפח קונספירציות שתמיד דופקים קבוצה מסוימת ושורקים לטובת קבוצה אחרת, כאחרוני האוהדים ביציע. זה הרבה יותר קל מלבדוק לעומק למה השיפוט פה חלש, למה חלק מהשופטים מחזיקים בעוד עבודה ולא מקצוענים במשרה מלאה, למה לא משלמים להם יותר ועוד. השופטים הם שק החבטות הכי קל בעולם, וכשיש יותר מדי זמן אוויר לדבר בו, אנחנו מקבלים חפירה מתישה.