פספסנו. מי שאומר שלא ציפינו לקחת ניצחון במוסקבה ושזה רק תחילת העונה, מקטין את מכבי ת"א. במאגר הכישרון, השלישייה המובילה: ווילבקין-דורסי-בריאנט לא נופלת בכל ערב נתון מהשלישייה של צסק"א: ג'יימס-קלייבורן-האקט.
בדף הנתונים לרוסים היה יתרון של ריבאונד בודד (37:38), לעומת זאת הם נפלו ממכבי בטורי האסיסיטים, החטיפות והאיבודים. גם לא הייתה תחושה שהצהובים מרימים ידיים או לא מסוגלים. הם לא באו להעביר ערב במוסקבה, אלא לנצח.
אז למה זה נגמר בהפסד? אפשר להיתלות באחוזי ה-3 הזוועתיים (7 מ-31) ולומר שזו חלודה של תחילת עונה. אבל הבעיה יותר עמוקה ונמשכת עוד מהעונה הקודמת. למכבי היו רק שתי מתפרצות בכל המשחק. רוב הפוזשנים היו התקפות ארוכות ארוכות שווילבקין ודורסי מכדררים עד שנגמר השעון ובסוף זורקים בלחץ, ומכאן האחוזים האיומים מחוץ לקשת, ומיעוט הפוזשנים והסקור הנמוך. נכון, אלה השחקנים עם הכישרון והיכולת לייצר סלים, אבל התחושה שהם עושים את זה מחוסר ברירה ובכך מקטינים את הצוות המסייע. בואו נאמץ את המודל של לברון ולא את המודל של הארדן.
שניהם מובילי כדור, אבל לברון משתף את כולם ובנה קאדר מסייע לתפארת והארדן מחרב. שניהם סופרסטארים, אבל איפה הלייקרס ואיפה הרוקטס. וזה קורה דווקא תחת ספרופולוס, מאמן גמיש שלא מפחד לנסות. שנותן דקות משמעותיות לבנדר, בלייזר, וג'ונס, ובעונה הקודמת עשה את אבדיה כוכב. תניעו כדור, תנועו בלי כדור, תרוצו יותר, ותזרקו לסל יותר מהר. אם מפסידים אז לפחות שיהיה טיקי-טאקה!
מילה טובה על בנדר. הוא חזר אתלטי יותר, מוכשר יותר ורעב יותר. בדקות שבהן הוא משחק הוא תורם בשני הצדדים של המגרש – חוטף, משתטח, גונב כדורים, וכשהוא לא משחק הוא מעודד. בנדר יועד לשמור על שנגליה, שחקן טופ יורוליג, והפתיע לטובה. לבנדר יש עליו יתרון מצ'אפ באורך (גובה ומוטת ידיים) ובקלילות התנועה. אחרי שחטף ממנו סל ועבירה (אם כבר פאול אז תן עם כל הלב), בנדר התאפס ומאותו רגע שנגליה נעצר בעבירת תוקף, בצעדים ובצמרות הידיים של בנדר. כן, זה אותו שנגליה שהצמיד שתי עבירות להאנטר עוד לפני שיצא מהטרנינג.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
